תן זהוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Davidstern200 (שיחה | תרומות)
Davidstern200 (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 24386974 של Davidstern200 (שיחה)
שורה 45:
 
בשנת [[1964]] בניסיון ל[[הדברה|הדביר]] את מחלת הכלבת פוזרו על ידי [[משרד החקלאות]] עשרות אלפי אפרוחים מורעלים, כתוצאה מכך נפגעה אוכלוסיית התנים בארץ באופן קשה ביותר. יחד עם התנים הושמדו מהרעלה ישירה גם [[זאב מצוי|זאבים]], [[שועל מצוי|שועלים]], [[נמייה מצויה|נמיות]], [[חתול ביצות|חתולי ביצות]], [[חתול בר|חתולי בר]], [[נמר המדבר|נמרי מדבר]] ועוד טורפים. בעלי חיים נוספים הורעלו מ[[הרעלה משנית]] (לדוגמה עופות דורסים שניזונו מפגרים הורעלו מנבלות הטורפים). בעקבות היעלמות הטורפים, חל ריבוי גדול באוכלוסיות [[מכרסמים]], [[ארנבת מצויה|ארנבות]] ו[[חוגלת סלעים|חוגלות]], שגרמו לחקלאות נזקים קשים מאלה שגרמו התנים לפני מבצע ההדברה. לפיכך חדל משרד החקלאות מלנקוט בשיטת הרעלה המונית זו.
 
כיום, [[רשות הטבע והגנים]] מפזרת פתיונות עם חיסון נגד [[כלבת]], כך שהסכנה להידבק מהמחלה כתוצאה מנשיכה של תן קטנה. אף על פי כן, הרשות עודנה פועלת לדילול אוכלוסיית התנים בישראל, שצפיפותם בארץ היא מהגבוהות בעולם; בשנת 2015, למשל, נורו בהיתר בישראל יותר מ-2,300 תנים. מטרתו של הדילול היא בעיקר למנוע נזק לחקלאים{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|הדילול והירי אינם מועילים: מכת תנים ברחבי הארץ|1.2206079|2 בינואר 2014}}}}{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|המדללים המוסריים בעולם: הרשויות נפטרות מבעלי החיים לטובת הסביבה|1.2833922|29 בינואר 2016}}}}.
 
בסוף [[העשור הראשון של המאה ה-21]] שבו ונצפו תנים זהובים באזור [[פארק הירקון]]. מספר התנים בפארק הוא כשלושים פרטים. הם ניזונים בעיקר מ[[אשפה]] ומבני אדם המאכילים אותם, ועל כן אוכלוסייתם משגשגת. לאחר תלונות של חלק מתושבי השכונות הצמודות לפארק ב[[רמת גן]] וב[[תל אביב]], [[רשות הטבע והגנים]] החלה לנסות ללכוד את התנים ולהעבירם לאזורים פחות מיושבים, אך בעקבות התנגדות לפעילות זו היא הופסקה{{הערה|{{הארץ|משה גלעד|דו-קיום בפארק הירקון: תנים ובני אדם מסרבים להיות אויבים|1.3449716|31 בינואר 2017}}}}{{הערה|[http://anonymous.org.il/jackals_ramat_gan התנים של פארק הירקון]}}.