שוק הכרמל – הבדלי גרסאות

==היסטוריה==

בשנת [[1913]] בעת ביקורו ב[[רוסיה]], הציע [[ארתור רופין]], ראש [[המשרד הארצישראלי]], ליהודים [[ציונות|ציונים]] לקנות אדמות בעיר העברית ההולכת ונבנית. קבוצת יהודים עשירים קנו חלקות אדמה באזור רחוב הכרמל בתמורה ל-1000 [[רובל]] מתוך מחשבה, שיוכלו להוריש את הקרקע לצאצאיהם, לא מתוך כוונה לעלות לארץ ולהקים על אדמות אלו בתים. לאחר [[מהפכת אוקטובר]] [[1917]] נאלצה קבוצה זו להימלט מרוסיה וחבריה הגיעו לארץ ישראל בידיים ריקות. עשירים רוסים אלו, שכונו "פליטי רופין", מצאו עצמם חסרי כל רכוש למעט מגרשים אלו שבין [[רחוב אלנבי]] ו[[מנשייה (יפו)|מנשייה]]. בהיעדר יכולת להשתלב בשוק העבודה המקומי, שעסק בעיקר בעבודת כפיים, ביקשו להקים שוק, שיעסוק בסחר פירות וירקות. על אף התנגדויות רבות לרעיון, אישר להם ראש העיר [[מאיר דיזנגוף]] להקים לאורך רחוב הכרמל שוק קטן, אשר נחנך רשמית ב-[[1920]].

 

על השינויים הכלכליים והגאוגרפיים בשוק הכרמל מלמד מכתב שנשלח למערכת עיתון [[דבר (עיתון)|דבר]] ב-21 בדצמבר 1927: