משקעים אטמוספיריים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
שחזור |
||
שורה 5:
== תנועת המשקעים ==
רוב המשקעים היורדים על ה[[יבשה]] [[התאדות|מתאדים]] מפני ה[[קרקע]] ומה[[צמחים]] וחוזרים לאוויר. שאר המשקעים מחלחלים לעומק הקרקע ונאגרים ב[[מי תהום]] או ניגרים על פני הקרקע אל ה[[נחל]]ים וה[[נהר]]ות הזורמים אל [[אגם|אגמים]], [[ים|ימות]] או [[אוקיינוס]]ים. בישראל החלוקה היא: 60% ממי הגשמים מתאדים, 35% מחלחלים אל תוך הקרקע, 5% זורמים כנגר
[[אקלים ארץ ישראל#הסיבה לירידת משקעים בחורף|הסיבה לירידת משקעים]] נעוצה בעליית אוויר מאסיבית כלפי מעלה ועקב כך עיבוי הלחות שבו - לטיפות גשם. על מנת שתתקיים עלייה מאסיבית יש צורך באילוץ מכני שיגרום לכך. [[שקע קפריסאי|השקע הברומטרי]] מכנס את האוויר בתנועה סיבובית אל מרכזו ומעל אותו מעלה. זוהי התמיכה הקרקעית. המערכת שיוצרת את השקע הקרקעי נקראת [[אפיק רום]] וצורתה כצורת '''קערה'''.
שורה 28 ⟵ 29:
* '''[[כפור]]''' נוצר על פני הקרקע מאדי המים שבאוויר, בדומה לטל. אולם הוא נוצר כאשר הטמפרטורה נמוכה מאוד, מתחת לאפס, ואדי המים מתגבשים ישירות לקרח (תהליך [[ריבוץ]]). בשעות הבוקר, בימים קרים במיוחד, ניתן לראות כסות של קרח דק על הצמחים. זהו הכפור. יש גידולים [[חקלאות|חקלאיים]] הרגישים לכפור והם ניזוקים ממנו, אך יש גידולים הזקוקים לכפור (בעיקר פירות) על מנת להבשיל.
== ראו גם ==
* [[סינופטיקה]]
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
[[קטגוריה:מטאורולוגיה]]
[[קטגוריה:מים]]
[[קטגוריה:משקעים|*]]
|