יהודים ושחמט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ptichat (שיחה | תרומות)
←‏האגדות והמקורות הראשונים: תיקון ציטוט: הפרדה בין ציטוט ספר הכוזרי של ר"י הלוי, לבין ציטוט התרגום שלי ע"י ר"י אבן תיבון
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Ptichat (שיחה | תרומות)
שורה 6:
== האגדות והמקורות הראשונים ==
[[קובץ:Jewish Venezian chess.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחמט אמנותי עשוי מזכוכית [[ונציה|ונציאנית]] ובו כלים בדמות יהודים מוצג ב[[הגטו היהודי בוונציה|גטו היהודי בוונציה]]]]
לפי [[אגדה (יהדות)|אגדה יהודית]] ה[[מלך]] [[שלמה]] שיחק שחמט עם יועצו, [[בניהו בן יהוידע]] {{דרוש מקור}}. אגדה יהודית אחרת, הגם שאין לה סימוכין בממצאים ארכאולוגיים או באזכורים היסטוריים, מייחסת לשלמה המלך את המצאת המשחק{{הערה|1="[[בית המדרש (קובצי מדרשים)|בית המדרש]]" בעריכת [[אהרון ילינק]], חדר שישי, מעשיות ג}}. [[רש"י]] מציין את המשחק בשם '''אישקקיש''' (המילה ה[[צרפתית]] לשחמט, Échecs, שהתגלגלה ל[[עברית]] דרך ה[[ערבית]], הפכה ל'''אישקוקה''') ומזהה אותו עם ה'''נרדשיר''' המוזכר ב[[תלמוד]], במסכת כתובות (ס"אסא, ב). רש"י גם נדרש לפסוק בעניין בקשתו של גבר לגירוש רעייתו שלא עשתה דבר חוץ ממשחק השחמט{{דרוש מקור}}. גם רבי [[יהודה הלוי]], בספר [[הכוזרי]], מזכיר את המשחק בשם "שטרנג' "<ref>מאמר חמישי ס' כ'</ref>. ורבי [[יהודה אבן תיבון]], בתרגומו לספר הכוזרי, מתרגם אותו כ-"אשקוקי", הקשור ל-"הצלחת ארדשיר".
 
הגדיל לעשות [[אברהם אבן עזרא]], בעצמו [[שחמטאי]] מצטיין, שכתב [[שירה|שירים]] על המשחק ואפילו שיר [[חידה]]. משירתו של אבן עזרא למדו החוקרים על חוקי המשחק השונים שהיו בתקופתו - צבעי הכלים היו [[שחור]] ו[[אדום]], ה[[צריח (שחמט)|צריח]] וה[[רץ (שחמט)|רץ]] יכלו לנוע לאורך שלוש ערוגות לכל היותר במהלך אחד. גם [[הרמב"ם]] מזכיר את המשחק בפירוש המשניות (סנהדרין ג), אך מנה אותו בין המשחקים האסורים בגלל ה[[הימור]]ים על התוצאה.