בית השבעה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ישוב המתחם: "סיפוח ירושלים ויהודה" ושומרון שונה ל"כיבוש ירושלים ויהודה ושומרון. מדובר על 1968 המוגדרת בערך כ'שנה לאחר סיפוח ירושלים ויהודה ושומרון' ירושלים סופחה לישראל בתחילת שנות השמונים, ויהודה ושומרון מעולם לא סופחו לשטחי מדינת ישראל. את דעתי על אי סיפוחם אשאיר למקומות אחרים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
==ישוב המתחם==
ב-[[1968]] התיישבו במתחם שבע משפחות יהודיות. ההתיישבות נחשבת לאחת האכלוסים היהודיים הראשונים ב[[מזרח ירושלים]]. בתקופה זאת התגוררו כבר מספר משפחות יהודיות נוספות בבתים שכורים בתחומי [[שועפאט]] ובית חנינא, אולם הבניין הזה היה הגדול והמאוכלס ביותר מביניהם.
בערב [[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]] בשנת 1968, כשנה לאחר כיבוש [[מזרח ירושלים]] ואזור יהודה ושומרון על ידי [[ישראל]] ב[[מלחמת ששת הימים]], איתרו את המבנה חמש משפחות שהיו מיוצאי הארגונים [[ברית החשמונאים]] ו[[לח"י]]. הבניין, שהיה לפני סיום בנייתו עם פרוץ מלחמת ששת הימים, היה בבעלות אחד מבני משפחת אל-כורד שהתגורר בכוויתב[[כווית]] ועל כן הבניין הוכרז כ"רכוש נטוש". בנייתו הסתיימה במימון הרשות לנכסי נפקדים והוא הושכר לשבע משפחות המתיישבים היהודים (ברמץ, אייכנבאום, בן דב, גרינברג, צור, יכין וניניו). המבנה נמצא בסמוך למקומו של ה[[מושבה]] [[נווה יעקב (מושבה)|נווה יעקב]] ("כפר עברי").{{הערה|שם=ברמץ|שרה ברנע, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/851/592.html סוף עונת החשמונאים], 9 בפברואר 2009, אתר [[nrg]]}}, שתושביו נסוגו ממנו באישון לילה ב[[מלחמת השחרור]]. כעבור עשר שנים לאחר עליית הליכוד לשלטון, הדירות נמכרו למשפחות שהתגוררו בו באותה העת.
 
עד להקמת שכונת [[נווה יעקב]], בית השבעה היה הבית הצפוני ביותר בירושלים שבו התיישבו יהודים לאחר מלחמת ששת הימים. ההתיישבות במבנה תרמה להחלטתו של ראש הממשלה דאז, [[לוי אשכול]], שביקר במקום, לבנות את שכונת נווה יעקב בתחילת שנות ה-1970.{{הערה|1=מתוך [http://www.amana.co.il/Index.asp?ArticleID=336&CategoryID=120&Page=1 דברים לזכרה של רחל ענבר], מהמתיישבות הראשונות במקום. "אמנה", גיליון 20}}