בלט השלפוחית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
DorR (שיחה | תרומות)
DorR (שיחה | תרומות)
שורה 96:
* טיפול ב[[אסטרוגן]] – מעקב ושינוי רמות האסטרוגן אצל האישה מסייע במניעת [[ניוון שרירים|ניוון שרירי האגן]].
 
===טיפוליםטיפול בעזרתבאמצעות ניתוח===
הניתוח לתיקון קיר הנרתיק הקדמי עשוי להיות משולב עם פרוצדורות נוספות אשר יסייעו בתיקון בעיות אחרות של תמיכת איבראיברי האגן. לעיתים קרובות טיפול בבלט הכיסהשלפוחית מלווה בכריתתב[[כריתת רחם|כריתת הרחם]]. בנוסף, במקרים רבים מאחרמפני ושיעורששיעור הכשל בתיקון בלט הכיסהשלפוחית נשאר גבוה, ייתכן ויהיה צורך בניתוח נוסף. לנשים שעברו ניתוח לתיקון בלט הכיסהשלפוחית יש סיכוי של כ-17% לכך שיאצלו לעבור פרוצדורה נוספת בתוך עשר השנים הבאות העוקבות לפרוצדורה הראשונה.
 
סוג הטיפול הכירורגי תלוי במקור להיווצרות המצב הרפואי ומיקומו, כלומר האם הוא מתרחש בחלק העליון (איפקס), האמצעי, או בחלק התחתון של הקירקיר הנרתיק הקדמי. סוג הניתוח תלוי גם, בין היתר, בסוג הנזק הקיים בין המבנים התומכים לבין דופן הנרתיק. אחת הפרוצדורות הכירורגיות הנפוצות ביותר היא [[תיקוןניתוח לתיקון קירות הנרתיק ([https://en.wikipedia.org/wiki/Colporrhaphy Colporrhaphy]]). הליך כירורגי זה מורכב מביצוע קיפול אורכי של רקמת הנרתיק, תפירה שלו למקום ויצירת נקודת התנגדות חזקה יותר לקיר שלפוחית השתן הפולשני. [[רשת כירורגית]] {{אנ|Surgical mesh}} משמשת לעתים כדי לחזק את קיר הנרתיק הקדמי. שיעור הכישלון של הליך כירורגי זה עומד על כ-10-50%. במקרים מסוימים מנתח יכול לבחור להשתמש ברשת כירורגית כדי לחזק את התיקון.
 
במהלך הניתוח, התיקון של קיר הנרתיק מורכב מקיפול ולאחר מכן תפירת הרקמה הקיימת בין הנרתיק לשלפוחית השתן במטרה לחזק אותו. פרוצדורה זו מהדקת את שכבות הרקמה במטרה לעודד את החזרה למקוםחזרתם של איברי האגן אל המקום הרגיללמקומם שלהםהטבעי. הניתוח גם מספק תמיכה רבה יותר בשלפוחית השתן. ניתוחההרדמה בניתוח זה יעשה על ידי מנתח המתמחה בגינקולוגיה ויתבצע בבית חולים. לגבי ההרדמה, היא תשתנה בהתאם לצרכים של האישה. ההחלמה עשויה להימשך בין ארבעה עד שישהלשישה שבועות. כמו כן, קיימים טיפולים כירורגים אחרים יכולים להתבצע במטרה לטפללטיפול בבלט הכיסהשלפוחית.
 
Sacrocolpopexy הוא הליך המייצב את קמרון הנרתיק (החלק העליון של הנרתיק) והוא נבחר לעתים קרובות להוות כטיפול בבלט הכיס, במיוחד במידהאם וניתוחיםניתוחים קודמים לא צלחו. במהלך פרוצדורה זו מחברים את הנרתיק לסקרום (עצם העצה). לניתוח זה שיעורי הצלחה של 90%. ישנו הליך טיפולי כירורגי נוסף הנקרא colpocleisis {{אנ|colpocleisis}} בו מתבצעת סגירת פתח הנרתיק, מהדבר שמונעהמונע מנשים את היכולת לקיים יחסי מין. לכן, אופציה זו היא מיטבית לנשים אשר אינן מתכננות לקיים יחסי מין בעתיד.
שימוש באסטרוגן לפני התיקון הכירורגי יכול לעבות את הנרתיק ובכך גם לחזק את רקמת הנרתיק.
 
ישנם פוסט סיבוכים כירורגייםשעשויים אשרלהתפתח יכולבעקבות להתפתחהליכים כירורגיים. הסיבוכים האפשריים של טיפול בבלט הכיסהשלפוחית הם:
 
* תופעות לוואי או תגובות להרדמה
* דימום
* [[זיהום (רפואה)|זיהום]]
* כאב במהלך קיום יחסי מין כואבים
* בריחת שתן
* חוסר שליטה
* עצירות
* פציעת שלפוחית השתן
שורה 118 ⟵ 119:
* שחיקה בנרתיק בעקבות הרשת הכירורגית
 
לאחר הניתוח, ניתנת לאישה הוראה להגביל את פעילותה ועליההגופנית לפקחולדווח על עצמהכל ולדווחחשש הנוצר בעקבות סימנים של זיהום כמו: עליית חום, טמפרטורתהפרשות גבוהותבעלות ריח רע, וכאב עקבירציף. רופאים ממליצים על מניעתנקיטת פעולות למניעת התעטשות, שיעול ועצירות.
במידהאם והניתוחהניתוח נוחל כישלון, ניתוחים עוקבים יכולים להיות קשורים במישרין או בעקיפין לניתוח הראשוני. ניתוחים נוספים שניתן לבצע לאחר התיקון הראשוני יכולים להיות במטרה לטפל בסיבוכים של תזוזת הרשת הכירורגית, כאב, או דימום. ייתכן שיהיה צורך בניתוחים נוספים לטיפול ב[[בריחתבבריחת שתן]].
 
מחקר גדול בנושא מצא שיעור של 29% אחוזי הערות במהלך חיים של אישה, ומחקרים אחרים מצביעים על שיעור הישנות קטן של כ-3% במהלך מחיים .