טיפול קוגניטיבי-התנהגותי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yarinsza (שיחה | תרומות)
הוספת פסקה ״פסיכו-הדרכה״
Yarinsza (שיחה | תרומות)
הרחבה, הוספת מקור. הוספת פסקה: ״ניטור״.
שורה 36:
=== פסיכו-הדרכה ===
פסיכו-הדרכה (psychoeducation) היא אחד העקרונות הבסיסיים של הטיפול-הקוגניטיבי ההתנהגותי, לפיו המטופל מסוגל להבין את רוב צורות הפסיכופתולוגיה אם יסופק לו מידע נהיר על אודות ההפרעה. שיתוף המטופל בתהליך הטיפולי ובבסיס התיאורטי לטיפול הכרחיים לחיזוק מחויבותו של המטופל לתהליך הטיפולי, הפחת תקווה במטופל באשר לסיכוי לשיפור במצבו ולפיכך העלאת המוטיבציה להשתתפות בטיפול. פסיכו-הדרכה אף מסייעת להפיג את תחושת הבדידות של המטופל הסבור כי הוא יחיד בסבלו, ומחזקת את סמכותו של המטפל כאיש מקצוע הבקיא בספרות המקצועית הרלבנטית לטיפול. ההדרכה ניתנת לעיתים קרובות החל מהפגישה הראשונה ולאורך כל הטיפול, וכן באמצעות מתן ״שיעורי בית״ הכוללים קריאת חומר מקצועי.<ref>הפרט, 2011, עמ׳ 8-7.</ref>
 
=== ניטור ===
ניטור עצמי (self monitoring) הוא אחת השיטות הבסיסיות של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, המשמשת הן כהליך להערכה הן כשיטת טיפול. ככלי להערכה, הניטור מסייע לתיעוד המחשבות, הרגשות, ההתנהגויות והתחושות הפיזיות הקשורות להפרעה, ומאפשר מעקב אחר שינויים בהם לאורך הטיפול. ככלי טיפולי, הניטור מאפשר למטופל להתוודע לדפוסים החוזרים על עצמם בהתנהגותו, רגשותיו, מחשבותיו ותחושותיו הפיזיות. כך, הניטור מאפשר חשיפה לדפוסים הבעייתים, ובו-בזמן התבוננות מרוחקת ולא שיפוטית בהם. המטלה הבסיסית ברוב שיטות הניטור היא תיעוד בכתב של רגשות עוצמתיים שחש המטופל במהלך היום. התיעוד כולל ציון זמן, מקום, טריגר, משך החוויה, עוצמתה, תחושות ומחשבות שעלו במהלכה ואסטרטגיות שננקטו כדי להתמודד איתה. המידע שנאסף מובא לטיפול על ידי המטופל, ונידון בו.<ref>הפרט, 2011, עמ׳ 8.</ref>
 
===הקהיה שיטתית===