ג'ורג' הרברט ווקר בוש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Wikiped201820 (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 323:
=== משבר הערבויות לקליטת העלייה מברית המועצות ===
{{ראו גם|העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90}}
מאז הציגו ה[[נשיא ארצות הברית|נשיא]] [[דווייט אייזנהאואר]] ו[[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]] שלו, [[ג'ון פוסטר דאלס]], את "תבנית היחסים המיוחדים" עברו יחסי ארצות הברית-ישראל כברת דרך ארוכה. תבנית היחסים המיוחדים שהציג אייזנהאואר סתרה במהותה את האינטרסים הלאומיים של שתי המדינות.{{הערה|שם=הערה חמשית}} במהלך העשורים שחלפו מאז הצגת תבנית היחסים המיוחדים של
היעד המרכזי והבלתי-מוצהר של ה[[דיפלומטיה]] האמריקאית במהלך המשבר הושג במלואו ב-[[23 ביוני]] [[1992]], כאשר [[מפלגת הליכוד]] בהנהגתו של שמיר נחלה תבוסה ל[[מפלגת העבודה]] בהנהגתו של רבין.{{הערה|שם=הערה ששית}} ראשיתו של משבר הערבויות הצטלבה עם המשבר המחריף בתחום הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שהעכיר את יחסיו של ממשל בוש עם ממשלת שמיר והעלה את מפלס החשדנות והטינה שרכשו הנשיא בוש ומזכיר המדינה שלו, [[ג'יימס בייקר]] כלפי ישראל בהנהגת שמיר.{{הערה|שם=הערה ששית|אברהם בן-צבי, '''מטרומן ועד אובמה''', 2011, עמ' 198}} שורשיו של העימות בסוגיית הערבויות לבניית דירות עבור העולים החדשים [[חבר המדינות]] נעוצים בתלותה הבלתי-פוסקת של ישראל בסיוע ותמיכה מצד ארצות הברית מחד, ובמעמדו המחוזק של בוש כמנהיג מעצמת העל היחידה שנותרה במערכת הגאופוליטית עם תום המלחמה הקרה מאידך. ניצנים ראשוניים של המשבר נצפו עוד בטרם הפלישה העיראקית לכווית ובכך העניקה לארצות הברית להוכיח את מנהיגותה והשפעתה בעולם החד-קוטבי החדש, אך הצלחתו של בוש כמנהיג הקואליציה הבינלאומית והתוצאות החיוביות שהניבה מלחמת המפרץ ניתבו את הבית הלבן של בוש לעימות עם ישראל מתוך תחושת עֹצמה וביטחון עצמי מוגברים.{{הערה|שם=הערה ששית}}
|