ג'ורג' הרברט ווקר בוש – הבדלי גרסאות

מאז הציגו ה[[נשיא ארצות הברית|נשיא]] [[דווייט אייזנהאואר]] ו[[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]] שלו, [[ג'ון פוסטר דאלס]], את "תבנית היחסים המיוחדים" עברו יחסי ארצות הברית-ישראל כברת דרך ארוכה. תבנית היחסים המיוחדים שהציג אייזנהאואר סתרה במהותה את האינטרסים הלאומיים של שתי המדינות.{{הערה|שם=הערה חמשית}} במהלך העשורים שחלפו מאז הצגת תבנית היחסים המיוחדים של איינהאואראייזנהאואר כביטוי לאינטרסים פוליטיים צרים וסקטוריאליים, המתעלמים מהצרכים הממלכתיים והיעדים האסטרטגיים הרחבים אותם ניסתה וושינגטון לקדם, נהפכה ישראל לנכס אסטרטגי מוערך ומכוח בעיני הבית הלבן.{{הערה|שם=הערה חמשית|אברהם בן-צבי, '''מטרומן ועד אובמה''', 2011, עמ' 196}} אחדים מנשיאי ארצות הברית מאז הצגת תבנית היחסים המיוחדים, ובהם [[לינדון ג'ונסון]] ו[[רונלד רייגן]], נתנו לתבנית לגיטימציה רחבה והעמיקו את היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. אך, עם זאת, נעשה ניסיון מצד ממשלו של בוש להשיב את היחסים בין שתי המדינות לתבנית המקובעת והצרה של [[שנות ה-50 של המאה ה-20]]. ניסיון זה היווה את אחד משיאיו של "משבר הערבויות", שהעיב על השנתיים האחרונות של בוש בבית הלבן ושדעך עם עלייתו של [[יצחק רבין]] לראשות ממשלת ישראל ב[[הבחירות לכנסת השלוש עשרה|בחירות לכנסת השלוש עשרה]].{{הערה|אברהם בן-צבי, '''מטרומן ועד אובמה''', 2011, עמ' 197}}