דחק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
עריכה |
||
שורה 40:
פעילות זאת באה על חשבון [[מערכת העצבים הפאראסימפתטית]] (Parasympathetic) האחראית בעיקר על פעילות של שימור, [[עיכול]], [[הפרשה (ביולוגיה)|הפרשה]], הגדלת מאגרי אנרגיה, התחדשות של תאים, הפרשת הורמונים ובנייה עצמית והתחזקות.
מחקרים שונים, וביניהם של קאנון (Cannon, 1936), מצביעים כי תפקידן של התופעות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות המופיעות עם עלייתו של רגש הלחץ מקורן ביצר ההישרדות: כאשר מערכות החושים השונות מזהות מצב לחץ הן מכינות את האורגניזם להתמודד עם סכנות ו/או איומים. הגוף מכין את עצמו לאיומים פיזיים כפי שנחוו בתולדות חיי האדם, עוד מתקופת האדם הקדמון, אך כאשר מרבית גורמי הלחץ הם נפשיים, כמו בימינו, התגובות הפיזיולוגיות של מצב 'הילחם או ברח' אינן תורמות לתפקוד האדם בעודו במתח, ולמעשה, יכולות, במקרים מסויימים, להקשות עליו את ההתמודדות עימם.
בשנים האחרונות ישנו שימוש בעולם המחקר ברגש הלחץ כניתוח מצבים שלאו-דווקא כרוכים בתחושת איום או סכנה קיומית, אלא כהסתגלות מחודשת לאירועי החיים במישור האישי והחברתי. "המכון האמריקאי ללחץ" (American institute of stress )מצא כי לחץ חיובי מוביל לפריון וליצירת מודעות גדולה יותר (המובילה לתוצאות טובות יותר בתחומי עיסוק שונים).
== הבעות פנים ==
| |||