מעון (יישוב עתיק) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←לקריאה נוספת: דוד עמית. מנורת שייש מבית כנסת במעון שביהודה. מחקרי יהודה ושומרון כרך שביעי, תשנ"ז. |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
[[קובץ:Old_maon.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התל המקראי של מעון הקדומה - צולם מ[[מעון (מושב)|מעון]]]]
[[קובץ:YAD BEN ZVI VIEW 44 20120912 140707.jpg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|העתק [[פסיפס]] מעון במתחם [[יד יצחק בן צבי]] ב[[ירושלים]]]]
'''מעון''' או "מעון שביהודה"
מעון שביהודה המשיכה להתקיים כיישוב יהודי לאורך [[תקופת בית שני]], [[תקופת המשנה|המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|התלמוד]] עד ראשית [[ימי הביניים]]. באתר המזוהה עם היישוב, ח'רבת מעין, אותרו שרידי [[בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל|בית כנסת קדום]].
==אזכורים מיקראיים==▼
בעת חלוקת [[ארץ ישראל]] ל[[שבטי ישראל]] כרמל הייתה לנחלת שבט יהודה, ככתוב ב[[ספר יהושע]]: "זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם. מָעוֹן כַּרְמֶל, וָזִיף וְיוּטָּה".{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|טו|א|נה}}.}}▼
▲בעת חלוקת [[ארץ ישראל]] ל[[שבטי ישראל]]
מדבר מעון הוא גם האזור שבו [[שאול]] המלך רדף אחרי [[דוד]] על פי המסופר ב[[ספר שמואל]]{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|כג|יז}}.}}. דוד, שנמלט משאול המלך, הגיע ל[[כרמל (אתר מקראי)|כרמל]] הסמוכה למעון, והוא והאנשים אשר עמו שהו עם רועי ה[[צאן]] של [[נבל הכרמלי]]. מעון המקראית
היישוב במעון נפגע עם דיכוי [[המרד הגדול]], כפי שמעיד [[מדרש]] [[חז"ל]]: {{ציטוטון|כבר היה [[רבן יוחנן בן זכאי]] עולה ל'''מעון יהודה''', ראה ריבה אחת מלקטת שעורים מתחת גללי הסוס}}{{הערה|[[מכילתא דרבי ישמעאל]], יתרו, מסכתא דבחדש, פרשה א'.}}. חרף כך, ולמרות החורבן הגדול עוד יותר שאירע כתוצאה מדיכוי [[מרד בר כוכבא]], המשיך היישוב היהודי במעון להתקיים משך מאות שנים, עד שאב הכנסייה [[אוסביוס]] העיד בראשית המאה הרביעית לספירה כי מעון, כמו שכנותיה, [[כרמל (אתר מקראי)|כרמל]], [[זיף]], [[אשתמוע]], [[ענים]] ו[[יאטא|יוטה]], הייתה בתקופתו "כפר גדול מאוד של יהודים". עדות נוספת לכך היא שרידיו המרשימים של [[בית הכנסת]] הקדום באתר ח'רבת מעין.
==בית כנסת עתיק==
במעון נמצאו שרידי [[בית כנסת]], שלפי המשוער נבנה במחצית השנייה של [[המאה ה-4]] או תחילת [[המאה ה-5]]. ציר הבנייה הוא דרום-צפון, דהיינו כמקובל לכיוון ירושלים. הבנייה חייבה חציבה בסלע. הקירות היו עבים כ-90–100 ס"מ, הגג היה גמלוני, כמו ב[[סוסיא (יישוב עתיק)|סוסיא]] ורצפת [[
הממצא החשוב ביותר מבית הכנסת הוא תריסר חלקים של [[מנורת שבעת הקנים]] עשויה מ[[שיש]] לבן. החוקרים אמדו את גובְהָה בכ-1.6-1.8 מטר. החוקר [[צבי אילן]] שהיה שותף לגילויה מתאר אותה: "קניה (קני המנורה), שהיו עשויים מקשה אחת, עוצבו בצורת חוליות מעוגלות ("תפוחים") שהלכו וקטנו כלפי מעלה. בבסיס כל חוליה גולף עלה ("פרח"). קוטר התפוח התחתון הוא 16,5 ס"מ וקוטר התפוח העליון 6.5 ס"מ. בין קני המנורה היו עיטורים מגולפים ששימשו לחיזוקה. זו הייתה מנורה כבדה ביותר, כ-120 ק"ג משקלה (משקל החלקים שנמצאו הוא 25 ק"ג). בסיס המנורה היה מרובע או מדורג. בתחתית התפוח התחתון של הקנה המרכזי חצוב חור מרובע לקיבוע מוט ברזל ("מסמר") שבעזרתו חובר גוף המנורה לבסיס".{{מקור|לצטטה}}
| |||