ויקיפדיה

רכב קרבי משוריין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ מיזוג הפניות לערכים מורחבים, הסרת קישורים עודפים
שורה 1:
[[קובץ:IDF-Ground-Forces-AFVs-01.jpg|ממוזער|350px|'''רכב קרבי משוריין''' של [[צה"ל]] (בכיוון השעון): [[נגמ"ש מרכבה]] ([[נושא גייסות משוריין]]), [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפור D9 משוריין]] ([[ציוד מכני הנדסי]]), [[משגר רקטות M-270 MLRS]] [[מנתץ]] ([[ארטילריה]] מתנייעת), [[מרכבה סימן 4מ]] ([[טנק]]).]]
[[קובץ:Merkava3dKasag001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[טנק]] [[מרכבה סימן 3]]ד קס"ג - דוגמה לרכב קרבי משוריין]]
'''רכב קרבי משוריין''' (ב[[ראשי תיבות|ראשי התיבות]]: '''רֶקֶ"ם''') הוא רכב בעל [[מיגון]] שמשמש ללחימה או לתמיכת לחימה.
 
שורה 19:
=== תכנון וייצור של רכב משוריין ===
 
חלק מסוגי הרכב המשוריין מתוכננים באופן ייעודי לביצוע תפקיד מסוים, כגון [[טנק|טנקים]]ים, אך חלק גדול מנצלים תכנונים קיימים תוך ביצוע התאמות נדרשות. יש דוגמאות למשפחות של כלי רכב משוריינים, כל אחד עם תפקיד שונה, הבנויים על גבי [[תובה]] אחת וגרסאותיהם נבדלות זה מזה רק בסוג ה[[צריח (טכנולוגיה צבאית)|צריח]], ה[[חימוש]] והאמצעים שמותקנים על הכלי. דוגמה למשפחה כזו היא הכלים המבוססים על [[M4 שרמן|טנק השרמן]]: [[תותח מתנייע]], [[משגר רקטות]], [[אמבולנס]] ו[[טנק חילוץ]]. עוד דוגמה היא ה-[[מחבט (נשק)|M-163 מחבט]], [[תותח נ"מ]] מתנייע המבוסס על תובת נגמ"ש [[M-113]]. גם נגמ"ש ה[[אכזרית]], המבוסס על טנק [[T-55]] שהצריח שלו הוסר היא דוגמה להסבה כזו.
 
בצבאות גדולים ישנם מקרים הפוכים, בהם כל תפקיד ממולא על ידי רכב שתוכנן למשימה באופן ייעודי. העלות הגבוהה של תכנון ופיתוח רכב חדש גורמות לכך שמצב זה שכיח בצבאות גדולים, בדרך כלל של מדינות בעלות אמצעים. דוגמה לכך הם הטנקים הסובייטים, נגמ"ש ה-[[בראדלי|M2 בראדלי]] האמריקני ואפילו משפחת [[מרכבה (טנק)|טנקי המרכבה]] הישראליים. נגמ"ש ה[[סטרייקר]] האמריקני תוכנן מלכתחילה כמשפחה של כלים - החל מרכב סיור קל וכלה בתול"ר 105 מ"מ מתנייע המבוססים על אותו מרכב, דבר המקל מאוד על אחזקת צי כלי רכב כזה.
שורה 29:
רוב הרק"מים מונעים על ידי [[מזקו"ם|מַזְקוֹ"ם]] ('''מ'''ערכת '''ז'''חלים '''ק'''פיצים '''ומ'''רכובים) - מערכת הנעה שבה הגלגלים נעים על גבי רצועה עשויה חוליות מתכת המסתובבת מתחתיהם (ומכונה "זחל"). צורת הנעה זו מקנה אחיזה טובה יותר ומפזרת את משקלו של הרכב הכבד על פני שטח גדול, וכך מאפשרת תנועה גם בשטחים שרכב רגיל עשוי להתחפר ולהתקע בהם. המזקו"ם אינו סובל מ[[תקר]]ים. הנעה זחלית חשופה לבלאי גבוה בשל החיכוך בין חוליות השרשרת. אחזקת הזחל יקרה ומסובכת יותר מאשר אחזקת גלגלים.
 
== מאפיינים הגנתיים ==
=== הסוואה והקטנת חתימות ===
{{הפניה לערך מורחב|הסוואה צבאית}}
שורה 38:
 
=== מיגון פסיבי ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[שריון לכלי רכב]], [[מיגון כלוב]]}}
{{הפניה לערך מורחב|מיגון כלוב}}
 
הסוג השכיח והוותיק יותר של [[שריון לכלי רכב|מיגון רכב משוריין]] הוא על ידי בניית דופן קשיחה ובעלת עובי גדול יחסית לכלי, כך שחימוש שנורה עליו לא יחדור אותו ויפגע באנשי הצוות. ההגדרה מקיפה צורות מיגון נוספות פרט לשריון.
שורה 45 ⟵ 44:
[[קובץ:IDF-D9-Zachi-Evenor-001.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפור D9R]] של [[צה"ל]]. [[מיגון]] הדחפור כולל לוחות [[שריון]] על תא המפעיל והמערכות המכניות, חלונות מ[[זכוכית משוריינת]] ו[[מיגון כלוב|מיגון "כלוב"]] כנגד [[ראש קרבי|רש"ק]] [[מטען חלול|חלול]].]]
 
המיגון הפסיבי כולל מספר סוגים: עטיפת הרכב בלוחות [[שריון]] עשויים [[פלדה]] או [[חומר מרוכב|חומרים מרוכבים]] (כגון [[צ'ובהם]] או חומרים קרמים אחרים) שחוזקם הפיזי וגמישותם מאפשרים להם להדוף [[כדור (תחמושת)|קליעים]], [[רימון יד|רימונים]], [[רסס]], פיצוצים ואף נשק [[נ"ט]] (תלוי בסוג השריון). ניתן לשפר את רמת המיגון באמצעות שינוי ה[[גאומטריה]] של השריון (כגון [[שריון משופע]]) או בנייתו ממספר שכבות של חומרים שונים ([[שריון מרוכב]]), לעיתים עם מרווחי אוויר ביניהן. קיימים סוגי שריון שנקראים באופן גנרי שריון מרוכב, העשויים מחומרים שהם קשים יותר מפלדה כגון סיבים קרמיים וחומרים מרוכבים. סוגי החומרים משתנים ממדינה למדינה ואופן ייצור לוחות השריון המתקדמים נחשב במרבית המדינות ל[[סוד צבאי]]. במקרים בהם יש צורך לשמור על שדה ראיה עבור מפעילי הכלי בלי להפחית את רמת המיגון עושים שימוש ב[[זכוכית משוריינת]] ליצירת חלונות.
 
קיימת גם תצורה של מיגון פסיבי המכונה "[[מיגון כלוב]]" (נקרא גם "מיגון סולמות" ו"מיגון סטטיסטי") שבה סדרת מוטות מתכת מוצבים בסמוך אחד לשני, אך לא בצמוד, במרחק מה מגוף הרכב המשוריין. המבנה שיוצרים מוטות המתכת מזכיר סולמות, או כלוב, ומכאן שמו של מיגון פסיבי זה. תצורת מיגון זו נועדה כנגד [[מטען חלול]] חד-שלבי הנפוץ בעיקר ב[[רקטות נ"ט]] כגון [[לאו (רקטה)|לאו]], [[RPG-7]] ודומיהן. היא איננה יעילה כהגנה מפני [[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]] טאנדם, פגיעת קליעים או רסיסים, ומשמשת כשכבת הגנה נוספת לשריון לוחות פסיבי. מטרתה להסב נזק מבני ל[[מטען חלול|מטעןלמטען החלול]], שישבש את יעילותו, או לגרום לו להיזם במרחק גדול מדי מגוף הרכב המשוריין ובכך להקטין את יכולת חדירות השריון שלו. מיגון זה קיים היום על נגמ"שי ה[[סטרייקר]] האמריקאים ורכבי ה[[ווריור (נגמ"ש)|ווריור]] הבריטים ב[[עיראק]] ועל דחפורי ה-[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|D9R]], ה[[נגמחו"ן]] ו[[טנק חילוץ M-88|טנק החילוץ M-88]] ב[[ישראל]].
 
קיימים גם אמצעי מיגון מאולתרים, כגון שקי [[חול]], למשל בנגמ"שים כמו ה [[M-113]] וה[[סטרייקר]]. השקים מוצבים מעל המיגון המקורי של הכלי. השימוש בשקי חול הוא לרוב אלתור שמתבצע על ידי החיילים בשטח, שלא מרוצים מהביצועים של המיגון התקני שהותקן ברכב.{{הערה|1=[http://hakshev.co.il/item.asp?type=2&NewsID=59 מחדל מיגון החיילים בצה"ל: ממצאי מבקר המדינה בדוח לשנת 2003!], באתר "הקשב!", 3 באפריל 2004}} לעיתים משתמשים בשריון מאולתר המכונה "סנדוויץ'". שריון כזה כולל שני לוחות פלדה (בדרך כלל דקים) וביניהם חומר אחר - לרוב [[עץ (חומר גלם)|עץ]], [[בטון]] או חול. שריון כזה הותקן ב[[משוריין|כלי הרכב]] שעלו ל[[ירושלים]] הנצורה ב[[השיירות לירושלים|שיירות]], בזמן [[מלחמת העצמאות]].
שורה 76 ⟵ 75:
מאז החל מרוץ חימוש בין טנקים וכלי רכב משוריינים ורוב הצבאות המודרניים פיתחו [[חיל שריון]] המושתת על [[טנק]]ים משוריינים ובעלי תותח כבד. מנגד, פותחו אמצעי נגד - כגון [[תותח]]י נ"ט, [[רקטות נ"ט]] ו[[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]] - כדי לחדור את השריון של הטנקים.
 
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[המלחמה הקרה]] נוספו לארסנל גם [[נגמ"ש|נושאי גייסות משוריינים]] (הנגמ"ש הראשון פותח במלחמת העולם הראשונה אך לא היה נפוץ בה), כלי הנדסה משוריינים ורכבי תמיכת-קרב בעלי שריון להגן על הלוחמים, המכונאים ותומכי-הלחימה שבתוכו. מובילי הגייסות והמשוריינים (שלא היו טנקים) הראשונים היו ה[[זחל"ם|זחל"מים]] (זחל"ם = [[:en:Half-track|זחלי למחצה]]), רכב משוריין עם הנעה שמשלבת בין רכב אופני (גלגלים מקדימה) לרכב זחלי ([[מזקו"ם]] מאחורה). רוב דגמי הזחל"ם אופינו בשריון עבה בדפנות הרכב אך בתא לחימה פתוח, ללא גג.
 
גרסאות רבות של דגמי הזחל"ם ששירתו בצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה כדוגמת [[זחל"ם M3|זחל"ם ה-M3]] נרכשו החל משנת [[1948]] בכל העולם על ידי [[צבא ההגנה לישראל]], והובאו לישראל.
הזחל"מים בישראל הופעלו כבר ב[[מלחמת העצמאות]], והפכו לכלי לחימה עיקריים לשימוש החרמ"ש (חיל רגלים משוריין), בו פותחה [[תורת לחימה]] מיוחדת עבורם, אשר באה לידי ביטוי בהצלחה במלחמות ישראל.
הזחל"מים ב[[צבא ההגנה לישראל]]. שולבו בכל חילות המערך הלוחם, כאשר שימשו גם כבסיס למרגמות 81 מ"מ, כנושאי תותח 75 מ"מ, כנושאי תותחי נ"מ 20 מ"מ, כרכב לשיגור טילי נ"ט SS-10, כרכב פיקוד משוריין, וכרכב חילוץ וסיוע הנדסי.
הזחל"מים שירתו בצה"ל ככלי לחימה עיקריים עד לאמצע [[שנות ה-70 של המאה ה-20]], כאשר לקראת סוף המאה, שימשו בעיקר כרכבי סיור [[בט"ש]].
יתרונו הגדול של הזחל"מ הייתה השילוב בין אופי נהיגה ויציבות בדרכים כשל משאית קלה, עם יכולת עבירות משופרת ללא כל הכנות מיוחדות. הזחל"מ היה ניתן לתפעול בביטחון ולאחר הכשרה קצרה, על ידי כל מי שהורשה לנהוג ב[[משאית]]. עדות לשימוש של צה"ל במשוריינים כבר ב[[מלחמת השחרור]] בשנת [[1948]] ניתן למצוא לאורך [[כביש 1|כביש תל אביב-ירושלים]], באזור [[שער הגיא]], שם פזורים שרידים של משוריינים שנפגעו בקרבות שיירות ההספקה לירושלים במהלך המלחמה.
 
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] כבר תוכננו שתי משפחות נגמ"שים ששינו את ההיסטוריה של הרק"ם: ה-[[M-113]] האמריקני וה-[[BMP-1|BMP]] הסובייטי. במקביל, פותחו שריוניות (נגמ"שים אופניים) עבור שדות הקרב של [[אירופה]], המקום בו שיערו אז שתתקיים עיקר לוחמת היבשה של [[המלחמה הקרה|עימות בין-גושי]] עתידי. שתי משפחות אלה של נגמ"שים הפכו לנגמ"שים הנפוצים בעולם. כל אחת מהן כללה עשרות ואריאנטים, דגמים, גרסאות ושיפורים. כלים אלה נמצאים גם היום בשירות צבאות שונים ברחבי העולם (כולל [[צבא ארצות הברית]], [[צה"ל]] ועוד) אך נחשבים למיושנים ופגיעים.
שורה 88 ⟵ 87:
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] פותחו [[תותח מתנייע|תומ"תים]] ממוגנים, רכבי חילוץ והנדסה המבוססים על טנקים, [[טנק גישור|טנקי גישור]], [[טנק-דחפור|טנקי-דחפור]] ועוד. בשנים אלה הופיעו בשדה הקרב [[רקטות נ"ט]] ו[[טיל נ"ט|טילי נ"ט]], שהיוו איום מסוכן על כוחות השריון ונתנו ל[[חיל רגלים|חיל הרגלים]] יכולת רחבה ומסוכנת להשמיד רק"מים ומטרות משוריינת. יעילותם של רקטות וטילי הנ"ט נגד [[חיל שריון|חיל השריון]] הודגמה ב[[מלחמת יום הכיפורים]], והללו מהווים עד היום איום רציני שמתכנני ומפעילי רק"ם חייבים להתמודד עמו. בעוד שטילי הנ"ט השתכללו והפכו לנשק מונחה יקר, המתמחה בחדירת שריון כבד של [[טנק מערכה|טנקי מערכה]], רקטות הנ"ט - ובייחוד [[RPG-7]] - זכו לתפוצה המונית והקנו לכל לוחם את היכולת לפגוע ולהשמיד מטרות משוריינות, אחרי אימון מועט בלבד.
 
בתגובה לכך, החלו שוב פיתוחים ב[[שריון]] ובאמצעי ה[[מיגון]], ביניהם: "בלטנים", תמרוני התחמקות, ניסויים בחומרים שונים ולא רק ב[[פלדה]] (החל מ[[אורניום|אורניום מדולדל]] וכלה ב[[כובהאם]]), תוספות שריון בנקודות תורפה ו[[מיגון ריאקטיבי]].
 
בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] התרחש עוד גל של פיתוחי רק"מים, ובהן פותחו נגמ"שים הכבדים (דוגמת ה[[אכזרית]]), [[נגמ"ש לחימה|נגמ"שי לחימה]] (IFV), [[תותח מתנייע|תומ"תים]] ממוגנים ומשופרים, כלי [[צמ"ה]] משוריינים (שכלול של דחפורים ממוגנים, שהופעלו כבר במלחמת העולם השנייה), [[טנק]]ים מתקדמים ועוד. בתקופה זו החלו בהכנסת מערכות [[אלקטרוניקה|אלקטרוניות]] מתקדמות לרק"ם, בייחוד ל[[טנק]]יםלטנקים, ביניהן מערכות [[בקרת ירי (יבשה)|בקרת ירי]] מתקדמות, [[C4ISTAR|שליטה, בקרה, קשר ופיקוד]], שבשים למיניהם ו[[אמצעי ראיית לילה]] מתקדמים.
 
ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]] הבשילה טכנולוגיית [[מערכת הגנה אקטיבית|המיגון האקטיבי]] בו מערכות טכנולוגיות מורכבות ומתוחכמות מגינות על הכלי על ידי מניעת הפגיעה של האיום, בין בהחטאה (בשל שיבוש מערכת ההנחייה) ובין בהשמדה פיזית של האיום לפני שיפגע בכלי. נכון ל-[[2017]], מערכת ההגנה האקטיבית (הקשה) המבצעית היחידה לכלי רק"ם היא "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]" ה[[ישראל]]ית, המותקנת על טנקי ה[[מרכבה סימן 4מ]] ונגמש"י ה[[נמ"ר]] ו[[נמ"ר הנדסי]].
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/רכב_קרבי_משוריין"