הבדלים בין גרסאות בדף "מלחמת אוסטריה–סרדיניה"

מ
←‏רקע: ניסוח
מ (←‏רקע: ויקיזציה)
מ (←‏רקע: ניסוח)
== רקע ==
 
שליטי [[ממלכת סרדיניה|ממלכת סרדיניה-פיימונטה]] (להלן ממלכת סרדיניה), שנחלו תבוסה כנגד אוסטריה ב[[מלחמת העצמאות האיטלקית הראשונה]], הבינו כי רק בעזרת בעלי ברית יצליחו לנצח.
 
מסקנה זו הובילה את [[קמילו בנסו די קאבור]], ראש ממשלת ממלכת סרדיניה, לכונן יחסים עם מעצמות אירופאיות אחרות, באמצעות השתתפות חלקית ב[[מלחמת קרים]].
 
ב[[חוזה פריז (1856)|ועידת השלום]] ב[[פריז]], ניסה קאבור למשוך תשומת לב לאיחודה של איטליה. קאבור מצא כי הבריטים והצרפתים בעד, אך כלל אינם מעוניינים לפעול נגד האינטרסים של אוסטריה, מאחר שצעדים לכיוון עצמאות איטלקית יאיימו על טריטוריה אוסטרית ב[[לומברדיה]] ובו[[ונטיה]]. שיחות בין נפוליאון השלישי וקאבור לאחר ועידת השלום סימנו את נפוליאון כמועמד לסייע לאיטליה.
ב-[[14 בינואר]] [[1858]], ניסה [[פליצ'ה אורסיני]] האיטלקי לרצוח את נפוליאון השלישי. ניסיון רצח זה הביא אהדה רבה למאמץ האיחוד האיטלקי, והשפיע עמוקות על נפוליאון עצמו, אשר הפך נחוש לעזור לפיימונטה נגד אוסטריה בפעולות ההפיכה שממשלות איטליה יאפשרו בעתיד.
 
הקיסר נפוליאון השלישי ו[[קמילווקמילו בנסו די קאבור]], ראש ממשלת ממלכת סרדיניה, חתמו על הסכם ברית נגד אוסטריה: צרפת תסייע לממלכת סרדיניה במלחמה נגד אוסטריה אם תותקף, ומלכת סרדיניה תעביר בתמורה לצרפת את [[ניס]] ואת [[סבויה]].
 
ברית סודית זו שירתה את שתי המדינות: היא סייעה לשליטי פיימונטה באיחוד [[חצי האי האפניני]] תחת [[בית סבויה]], והחלישה את אוסטריה, יריבתה המושבעת של האימפרייה הצרפתית תחת שלטונו של נפוליאון השלישי.