טיפול קוגניטיבי-התנהגותי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה: הוספת פסקה ״הבנייה קוגניטיבית״. |
הוספת פסקה: ״חשיפה במציאות״. |
||
שורה 42:
=== הבנייה קוגניטיבית ===
המנגנון העומד בבסיס ההבנייה הקוגניטיבית (cognitive restructuring) הוא בחינת תקריות מחיי המטופל ואתגור המחשבות שעלו במהלכן באמצעו תהליך המכונה [[השיטה הסוקרטית|דיאלוג סוקראטי]]. המטופל מתבקש להיזכר בנסיבות שהובילו להתעוררות החוויה הרגשית העוצמתית, ולאחר מכן לתאר בפרטי פרטים את המחשבות שעלו בתודעתו במהלך החוויה. המחשבות נבחנות במהלך הטיפול ומעומתות עם המציאות ״האובייקטיבית״. באמצעות תהליך זה לומד המטופל להעריך בצורה מדויקת יותר מחשבות בלתי-מסתגלות ואוטומטיות, ובהמשך להפחית את עוצמת הרגשות השליליים המתעוררים בעקבותיהן.<ref>הפרט, 2011, עמ׳ 8.</ref> לאחר זיהוי העיוותים הקוגניטיביים באמצעות הדיאלוג הסוקראטי עובר הטיפול להתמקד בפיתוח תגובות רציונאליות למחשבות המטופל. בהמשך, מוצע למטופל לבדוק אם חל שינוי בעוצמת החוויה הרגשית, כדי לבדוק אם השינויים בניבויים ובמחשבות השפיעו על תחושותיו.<ref>הפרט, 2011, עמ׳ 9.</ref>
=== חשיפה במציאות ===
טכניקת החשיפה במציאות היא אחת הטכניקות הנפוצות לטיפול בהפרעות חרדה. במהלך החשיפה המטופל חווה את הסיטואציה המפחידה שממנה הוא מנסה, באופן מודע או בלתי מודע, להימנע. לדוגמה, בהפרעת פאניקה החשיפה נעשית לתחושות הפיזיות מעוררת החרדה (קוצר נשימה, הזעה, סחרחורת) באמצעות תרגילים שמעוררים את התחושות הללו. ההסבר ליעילותה של השיטה אינו מתמצה בהתרגלות ([[הביטואציה]]) לסיטואציה מעוררת החרדה, אלא נעוץ גם בכך שהמטופל לומד במהלך החשיפה מידע חדש המערער את אמונותיו הקודמות.<ref>הפרט, 2011, עמ׳ 10-9.</ref>
===הקהיה שיטתית===
| |||