בוהו – הבדלי גרסאות

באתר האקדמיה ללשון העברית {{הערה|http://hebrew-academy.org.il/2015/10/13/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%94%D7%95-%D7%95%D7%91%D7%95%D7%94%D7%95/}} מוסבר כי במקורות שונים, ובהם מדרש בראשית רבה (ב, ב) והתרגום המיוחס ליונתן, נקשר הצירוף 'תוהו ובוהו' אל הפעלים תָּהָה ובָהָה ומתפרש 'והארץ הייתה תּוֹהָה וּבוֹהָה'. הקישור לפועל תָּהָה מוכר גם מפירוש רש"י: "תהו לשון תמה ושממון, שאדם תוהא ומשתומם על בהו שבה". גם כיום קושרים בין הדברים, אך מקובל יותר לומר שהפעלים תָּהָה ובָהָה – המתועדים לראשונה בספרות חז"ל ¬– נגזרו מן המילים תֹּהוּ ובֹהוּ, ולא להפך. {{הערה|יהושבע בנטוב, "והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום – בין כאוס לתוהו ובוהו", מראה 7 (תשע"ב), עמ' 59–66}} {{הערה|משה דוד קאסוטו, מאדם עד נח – פירוש על סדר בראשית, ירושלים תשי"ג, עמ' 11–12}} {{הערה|מנחם מורשת, לקסיקון הפועל שנתחדש בלשון התנאים, רמת־גן תשמ"א, עמ' 386}} {{הערה| מנחם צבי קדרי, מירושת לשון ימי הביניים, תל־אביב תשכ"ח, עמ' 130–134}} {{הערה|"תהו ובהו", אנציקלופדיה מקראית, ח, ירושלים תשמ"ב, טורים 436–437}} {{הערה| Menahem Kister, "Tohu wa-Bohu, Primordial Elements and Creatio ex Nihilo", JSQ 14, 3 (2007), pp. 229–256 }}

חוקרי מיתולוגיות מצביעים על הקשר בין המילה תהו לבין האלה תיהמת - אלת התהום המופיעה באפוס [[אנומה אליש]] הבבלי. החוקרים מצביעים על כך שהתרבות המסופוטמית הייתה בין שני [[נהר]]ות ולא ליד ים, ולכן הגיוני שאת היחס שלה לאל ים היא שאבה מתרבות אחרת, כדוגמת התרבות הכנענית שהייתה לחוף [[הים התיכון]]. ולכןלכן החוקרים סוברים ש'אנומה אליש' מבוסס על המיתולוגיה השומרית העתיקה שנתגבשה עוד באלף השלישי לפני הספירה. ה[[תיאוגניה]], סיפור בריאת העולם ובריאת האדם - לקוחים כולם מן המקורות השומריים. {{הערה|ש. שפרה, י. קליין, '''אנומה אליש, בימים הרחוקים ההם – אנתולוגיה משירת המזרח הקדום''', עם עובד, 1996, 8.}}