ויקיפדיה

כביש 1 – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏מחלפים וצמתים לאורך הכביש: המרה לתבנית, עיצוב
שורה 7:
| סיווג = כביש ארצי
| ציר = כביש רוחב
| כינוי = כביש ירושלים – תל אביב ירושלים
| כביש מהיר = מ[[מחלף קיבוץ גלויות]] עד [[מחלף ענבה]]
| אגרה = [[הנתיב המהיר בכביש 1|הנתיב המהיר]] והשמאלי ממזרח למערב בין [[מחלף בן-גוריון]] ל[[מחלף קיבוץ גלויות]]
שורה 14:
| ערים ראשיות = [[תל אביב]], [[נמל תעופה בן-גוריון]], [[לוד]], [[ירושלים]], [[מעלה אדומים]]
| נקודת סיום = צומת [[בית הערבה]]
| מפה = [[קובץ:Route1IL.png|מרכז|249px250px|מסלול הכביש]]
}}
[[קובץ:Route1.png|שמאל|ממוזער|250px|כביש 1]]
[[קובץ:1 9 Interchange Jerusalem.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניית [[מחלף שער מוריה]]]]
[[קובץ:Road1.JPG|ממוזער|250px|כביש 1 מטפס בנחל נחשון בחלק שבין [[חוות שער הגיא]] ל[[שואבה]] -– מבט ממשלט המסרק. ניתן להבחין בשטח הפתוח שחילק את הכביש לשניים בנקודה זו]]
[[קובץ:Highway 1 (Israel)2.JPG|ממוזער|שמאל|250px|מראה הכביש בעת העבודות לשדרוגו בשנת 2014]]
[[קובץ:MISHORjunc.jpg|ממוזער|250px|צומת מישור אדומים]]
שורה 29:
[[קובץ:Kastel (18).JPG|שמאל|ממוזער|250px|מראה מ[[הקסטל]] לעבר [[מחלף הראל]]]]
[[קובץ:Highway 1 (Israel).JPG|שמאל|ממוזער|250px|מבט מצומת [[רמות אלון|רמות]]]]
'''כביש 1''' הוא [[כביש מהיר]] ראשי ב[[כבישי ישראל|ישראל]] המחבר בין [[תל אביב-יפו|תל אביב]], [[ירושלים]], [[מעלה אדומים]] ו[[יריחו]] ומוכר גם בשם "'''כביש ירושלים–תלירושלים – תל אביב'''". למרות השם הנפוץ, לכביש ישנו חלק נוסף הנמשך ממזרח לירושלים, דרך מעלה אדומים ו[[מדבר יהודה]] ל[[בקעת הירדן]]. כך למעשה הוא אחד משלושת הכבישים היחידים בארץ שחוצים אותה לכל רוחבה (שני הכבישים האחרים הם: [[כביש 25]] ו[[כביש 57]]).
 
אורכו של הכביש 96 [[קילומטר]]ים, וחלק הדרך מ[[מחלף קיבוץ גלויות]] עד [[מחלף ענבה]] הוא [[כביש מהיר]]. ממחלף קיבוץ גלויות עד [[מחלף בן שמן]] ומ[[מחלף ענבה]] עד [[מחלף שער מוריה]], כביש 1 הוא בן שלושה נתיבי נסיעה לכל כיוון; רובו של יתר הכביש הוא בן שני נתיבי נסיעה. ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]] נסלל בחלקו המערבי של הכביש [[הנתיב המהיר בכביש 1|נתיב מהיר]] לכיוון תל אביב.
שורה 37:
*כביש שטוח ו[[כביש מהיר|מהיר]] ברובו, המתחיל ב[[מחלף קיבוץ גלויות]] בתל אביב, בהתפצלות מ[[נתיבי איילון]], חולף על פני [[נמל התעופה בן-גוריון]] והעיר [[לוד]] ומגיע עד ל[[שער הגיא]].
*העלייה ההיסטורית לירושלים מ[[מחלף שער הגיא]].
*כביש ירושלים- – [[ים המלח]] (או '''כביש ירושלים- – יריחו'''). חלק זה מסתיים בצומת בית הערבה, צומת מפגש עם [[כביש 90]] בסמוך ל[[קיבוץ]] [[בית הערבה]] ב[[בקעת ים המלח]]. מצומת זה נמשך חלק נוסף באורך של חמישה קילומטר הסגור לציבור אך נמצא בשימוש [[צה"ל]], ומוביל ל[[גשר עבדאללה]] ההרוס. מעבר ל[[נהר הירדן]] קיים כביש המשך.
 
==היסטוריה==
===העת העתיקה===
תוואי הכביש מבוסס על דרך עתיקה שהובילה מיפו לירושלים עוד מימי קדם, בנתיב [[יפו]] -– [[רמלה]] ([[כביש 44]]) -– [[לטרון]] ([[אמאוס ניקופוליס|אמאוס]]) -– [[שער הגיא]] -– [[אבו גוש]] -– [[ירושלים]]. ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופת השלטון הרומי]] נסללה דרך זו (דרך יפו -– אמאוס -– ירושלים), והיא שימשה כדרך סלולה לירושלים, לצד דרך [[מעלה בית חורון]] ([[כביש 443]]) הצפונית, ודרך [[אשקלון]] -– [[עמק האלה]] -– [[בית לחם]] הדרומית שעלתה מעמק האלה בתוואי הנוכחי של [[כביש 375]]. לצד הדרך שנסללה בתקופה הרומית נבנו מבצרים לשמירה ששרידיהם נמצאו ב[[חורבת מצד]] וב[[הקסטל|קסטל]]. בתקופות שונות עברה הדרך מעט מצפון לשער הגיא בתוואי [[נחל אילן]] ([[דרך דיפנבייקר]]).
 
בניגוד לימינו, בתקופות שונות הייתה דרך מעלה בית חורון הדרך הראשית לירושלים, מאחר שזו הייתה נוחה יותר לנסיעה, אגב טיפוס מתון, וללא צורך בחציית [[נחל שורק]]. מנגד, תוואי כביש 1 קצר יותר מדרך מעלה בית חורון. נראה שהפך עם הימים לדרך עיקרית ומשמעותית עקב רצון הצליינים הנוצרים לעבור בדרכם ב[[אמאוס ניקופוליס]], אתר צליינות חשוב בדרך לירושלים (הנמצא ב[[פארק קנדה]] בסמוך ל[[לטרון]]){{מקור}}.
שורה 56:
בין השנים 1867–1869 נסללה הדרך מחדש כ[[דרך עפר]] והוכשרה למעבר עגלות, על רקע הגידול בתיירות ה[[צליינות|צליינית]] שבא עקב משטר ה[[קפיטולציות]] ושיפור מעמדה של האוכלוסייה הנוצרית בארץ ישראל. הפקודה לסלילת הדרך הוצאה על ידי ה[[סולטאן]] [[אבדילאזיז|עבד אל־עזיז]], והסלילה נעשתה במימון השלטון יחד עם [[עבודת כפייה]] של תושבי הכפרים בסמוך לדרך. הדרך נסללה באיכות נמוכה, ועל כן נדרשו פעולות תחזוקה שוטפת זמן קצר לאחר סיום סלילת הדרך. הנסיעה בדרך ארכה כ־10 שעות. אחד הנוסעים הראשונים בעגלה בדרך החדשה היה [[פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה]], שביקר בארץ ב־[[1869]]. סלילת הדרך פתחה תקופה של תחרות בין משכירי בעלי חיים לרכיבה ובין בעלי עגלות, אך בהדרגה דחקו בעלי העגלות את משכירי בעלי החיים, למעט בתחום המשא שם נשמרה העדיפות של הגמל כבהמת משא.
 
זמן הנסיעה בעגלה מיפו לירושלים היה נמשך כיום וחצי על פי רוב, כאשר תחנות בדרך היו ברמלה, לטרון (מלון המכבים), שער הגיא וב[[מוצא]]. מטעמי אבטחה, היו מספר עגלות נוסעות בשיירה. בדרך נגבה מס מעבר, שנגבה על ידי גובה מיוחד שקנה את תפקידו ב[[חכירה]]. מס המעבר היה דיפרנציאלי לפי אמצעי התחבורה (מחמור ועד עגלה). המס נגבה ב־4 מקומות -– ביפו, רמלה, שער הגיא וירושלים. ב־1873 נבנה [[חאן (מבנה)|ח'אן]] בשער הגיא לטובת הנוסעים. הלינה בח'אן הייתה ללא תשלום, אך כל נוסע היה מחויב לרכוש כוס [[קפה]] במקום, ובדרך כלל, הנוסעים היו מחליפים שם את הסוסים העייפים שלהם בסוסים רעננים של הח'אן. הלינה בח'אן החליפה את הלינה ברמלה שהייתה מקובלת עד אז, כאשר בח'אן זה התחרה גם מלון המכבים בלטרון. נקודת הריכוז של העגלות בקו יפו-ירושלים הייתה ב[[שער יפו]], שהפך ל[[תחנה מרכזית|תחנה המרכזית]] הראשונה של ירושלים.
 
מאז סלילתה ועד ימינו הפכה דרך זו לדרך הראשית לירושלים. סמוך לזמן סלילת הדרך נבנה קו [[טלגרף]] שעבר בסמוך לה, קו שחיבר את ירושלים עם [[יפו]], ומשם אל מחוץ לגבולות הארץ.
 
התוואי המקורי של הדרך שנסללה יצא מ[[יפו]] בתוואי [[כביש 44]] של ימינו, ועבר דרך [[יאזור]], [[בית דג'אן]], [[א-ספאריה]], [[סרפנד]] ורמלהו[[רמלה]]. מרמלה המשיכה הדרך בתוואי [[כביש 424]] דרך [[אל-קובאב]] ולטרון. חלק זה של הדרך מבוסס במלואו על [[הדרכים הרומיות בארץ ישראל|הדרך הרומית]] יפו -– [[אמאוס ניקופוליס]]. מלטרון נכנסה הדרך לתוך [[נחל נחשון]] (ואדי עלי) דרך [[דיר איוב]] (שער הגיא) עד [[סאריס]] ([[שואבה]]) (חלק זה עובר בתוואי שונה מהדרך הרומית, שעלתה לאזור שואבה דרך [[נחל אילן]] הצפוני יותר). מסאריס עברה הדרך על השלוחה הצפונית של [[נחל כסלון]] עד אבו גוש. בהמשכה חצתה הדרך את חלקו העליון של נחל כסלון, עלתה לרכס הקסטל, וירדה לאפיקו של [[נחל שורק]] עד [[קאלוניה]] (מוצא) בקטע דרך תלול ומעוקל שכונה מאוחר יותר "[[שבע האחיות (קטע כביש)|שבע האחיות]]". מקאלוניא עלתה הדרך בתלילות ב[[מעלה רומאים]] (חלק נוסף של התוואי הרומי העתיק) לאזור [[גבעת שאול]] של ימינו, והמשיכה ב[[רחוב יפו]] עד ל[[שער יפו]].
 
תוואי דרך זה מכיל שני קטעים קשים מבחינה טופוגרפית -– החלק הראשון הוא קטע הדרך העובר בנחל נחשון משער הגיא עד שואבה, במהלכו עולה הדרך כ־400 מטרים לאורך כשישה קילומטרים. מלבד המעלה הקשה, קטע זה הוא גם המסוכן ביותר מבחינה ביטחונית היות שהדרך עוברת בתוואי נחל עמוק, כאשר משני צדדיו מתנשאים בגובה ניכר [[שלוחת משלטים]] ו[[שלוחת שיירות]] השולטים על הדרך המתפתלת למרגלותיהם, דבר שהיווה סיכון ביטחוני שבא לידי ביטוי בתקופת [[המרד הערבי הגדול]] וב[[מלחמת העצמאות]] ב[[השיירות לירושלים|שיירות לירושלים]]. קטע הדרך השני הוא חציית אפיק [[נחל שורק]] באזור מוצא, קטע בו ישנה עליה תלולה לכיוון מבשרת ציון והקסטל, כאשר הנסיעה היא לכיוון מערב, ועליה תלולה לאזור גבעת שאול במעלה רומאים, כאשר הנסיעה היא לצד מזרח.
 
במהלך השנים נוספו קטעים עוקפים לחלקים קשים בחלק המזרחי של הדרך. כך למשל עוד לפני 1890 נסלל התוואי הנוכחי החולף מצפון ל[[הר המנוחות]] ו[[הר תמיר]] בשיפוע נוח יותר, כתחליף לעלייה התלולה של מעלה רומאים. בתקופת המנדט הבריטי, החל מ־1925 הוחל ב[[זפת|זיפות]] הדרך והפיכתה מדרך עפר לכביש. ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20]] הוחלף קטע הדרך המפותל של שבע האחיות בקטע התוואי הנוכחי העוקף אותו מצפון.
שורה 69:
 
===בתקופת המנדט הבריטי===
בשנת 1921 תואר הכביש מירושלים ללטרוןל[[לטרון]] כבעל איכות נמוכה ומלא בגומות עמוקות{{הערה|{{דואר היום||על הדרכים|1921/09/06|00201}}}}.
במהלך [[המרד הערבי הגדול]] בתקופת המנדט הבריטי היה כביש זה מסוכן יחסית לנסיעה, בשל מעברו בסמיכות ליישובים ערבים רבים הן בחלקו המערבי (בשפלה), והן בחלקו המזרחי (משער הגיא לירושלים), שם גם עבר הכביש בתוואי נשלט וקל לתקיפה וחסימה. בתקופה זו הוחל בנסיעה ב[[שיירה|שיירות]] מטעמי ביטחון, כאשר טנדר [[נוטרים]] ליווה את השיירה, ולעיתים יחד עם רכב משטרה בריטי חמוש ב[[מקלע]]. [[תחנת משטרה]] בריטית הוקמה בשער הגיא, ותחנות נוטרים הוקמו בסמוך לקסטל ('נחלת יצחק') ובמוצא. מספר [[מצודות טגארט]] נבנו בסמוך לכביש: ב[[צומת בית דגן]], רמלה, לטרון ואבו גוש.
 
שורה 75:
 
===לאחר קום המדינה===
בתחילת קיץ [[1948]] החזיק צה"ל בחלקו המזרחי של הציר, ובחלקו המערבי, אך באזור לטרון כשלו כל ניסיונות ההתקפה והכביש בנקודה זו נשאר בשליטת [[הלגיון הירדני]]. דבר זה הוביל לסלילת דרך עוקפת זמנית -– [[דרך בורמה (ישראל)|דרך בורמה]] שהחל באזור [[הראל (קיבוץ)|קיבוץ הראל]], עקף את אזור לטרון מדרום, וטיפס לשלוחת שיירות ובית מאיר ([[בית מחס'ירמחסיר]]) דרך תוואי הנחל הקרוי כיום 'נחל דרך בורמה'. עם הרחבת השטח שבשליטת ישראל מדרום ללטרון לאחר [[מבצע ההר]], החלה סלילת [[כביש הגבורה]] כנתיב תנועה עוקף לקטע רמלה -– לטרון -– שער הגיא. הכביש העוקף התבסס על חלקו המזרחי של [[כביש 44]] (מרמלה לצומת נחשון ולצומת שמשון) ועל חלקו הצפוני של [[כביש 38]] (מצומת שמשון לשער הגיא), שם התחבר הכביש העוקף בחזרה לתוואי המקורי. הסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן כלל סעיף בדבר פתיחת הכביש לתנועה יהודית באזור לטרון, אך סעיף זה לא מומש למעשה. רק כיבושה של לטרון ב[[מלחמת ששת הימים]] אפשרה את פתיחת הקטע רמלה -– לטרון -– שער הגיא לתנועה מחדש. בשנות ה-50 התקשה הכביש לשאת את עומסי התנועה שנסעו עליו והתנועה עליו הייתה איטית מאוד בגלל [[משאית|משאיות]] שנסעו עליו באיטיות רבה ועכבו את שאר הרכבים. הוחל בפריצת כביש ב[[עמק רפאים]] שיתחבר ל[[כביש 386]] ויישא את המשאיות לירושלים, אך פריצת הכביש לא הושלמה{{הערה|{{חרות|מ. אבידן|כביש עמק רפאים - מי מכיר מי יודע?|1960/02/18|00303}}}}.
 
באמצע [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] הוחל בהרחבת הכביש לכביש דו־מסלולי עם הפרדה בין כיווני הנסיעה. לצורך הרחבת הכביש הוגבה מפלס הנחל באמצעות מילויו בעפר. מעקף מדרום לקטע שעבר בתוך אבו גוש נפתח ב־[[1971]]{{הערה|1={{דבר||נחנך הכביש העוקף את אבו-גוש|1971/10/13|zAlpD50V5iDNTXYLW4RvIZGRSrNbjw%2FY4LwSEPzr%2FwuHhX19vVXgoxfdo7h10yRdYw%3D%3D}}}}. התוואי ההררי הוביל לכך שחלקים ניכרים מהדרך הם ללא שוליים או עם שוליים צרים, דבר המוביל לעומסי תנועה ניכרים בכביש במקרה של חסימת נתיב נסיעה עקב [[תאונת דרכים]] או תקלה טכנית ברכב. לאורך קטע זה של הכביש, באזור שער הגיא, פזורים ה"[[השיירות לירושלים|משוריינים]]" -– [[משוריין|רכבי קרב]] מתקופת מלחמת העצמאות, אשר נפגעו בדרכם לירושלים הנצורה (למעשה רובם של המשוריינים המקוריים שהיו במקום הוחלפו במהלך שנות ה־60 בשלדות כלי רכב אחרים). חלק מהרחבת הכביש כללה [[חציבה]] בצידי הכביש, ובמספר מקרים נחסמה חלק מהדרך לתנועה לזמן קצר עקב [[תנועת בלית|מפולות סלעים]] על הכביש באזור שער הגיא ובאזור אבו גוש. בסמוך ל[[חוות שער הגיא]] הפריד שטח פתוח את הכביש לשני נתיבים חד סטריים, כאשר במרכז השטח הפתוח שוכן [[קבר שייח' עלי|קברו של שייח' עלי]].
 
===סלילת הכביש המהיר===
ב-[[1965]] החל תכנון כביש מהיר מתל אביב לנמל התעופה בן-גוריון{{הערה|{{מעריב|מיכה לימור|4 וחצי מיליון יושקעו השנה בכביש 4 נתיבי מת"א ללוד|1965/07/14|00107}}}}, בתוואי צמוד למסילת הרכבת מתל אביב ללוד. בנייתו שהייתה אמורה להסתיים ב-[[1966]] התעכבה ולבסוף נחנך ב-26 בפברואר [[1970]] הכביש מחלף גנות -– נתב"ג (המסלול הצפוני בלבד, שהתנועה בו נעה בשני הכיוונים){{הערה|{{מעריב||היום יפתח הכביש המהיר תל אביב - לוד|1970/02/26|00701}}}}. לקראת פתיחתו של הקטע נחנך באוקטובר [[1969]] הגשר הראשון של [[מחלף גנות]]{{הערה|{{דבר||גשר גנות נפתח לתנועה|1969/10/22|00912}}}}. הקטע מגנות לנמל התעופה תוכנן מתוך מחשבה להרחיבו בעתיד לכיוון ירושלים ולתל אביב, ללא החלטה על התוואי המדויק. לאחר מכן הוחלט לבנות את הכביש המהיר בין תל אביב למחלף שער הגיא בתוואי חדש דרך לטרון, במקום להרחיב את הכביש הישן ([[כביש 44]]). קטע הדרך גנות -– לטרון ארוך ב-10 קילומטרים מהכביש הישן (עקב מעקף סביב [[לוד]] ו[[בן שמן]]), אך הנסיעה בו מהירה יותר בשל תכנונו ככביש מהיר עם מיעוט צמתים ומחלפים{{הערה|{{מעריב|מ סייר|הכביש ירוץ לירושלים|1977/10/07|06500}}}}. בינואר [[1978]] נחנך הקטע בין לטרון לשער הגיא{{הערה|{{מעריב||פתיחת קטע כביש מס' 10 בין שער הגיא ללטרון|1978/01/26|03002|||Ad}}}}, וביולי 1978 נפתח הקטע לנסיעה לכל אורכו בין [[מחלף קיבוץ גלויות]] עד לטרון (שם התחבר עם הכביש הישן), אך עם רמזורים זמניים ונתיב בודד בחלקים מסוימים{{הערה|{{מעריב||הסדרי תנועה בדרך מס' 10 קטע שער הגיא - תל אביב|1978/07/07|03109}}}}. הקטע כולו נחנך רשמית באוגוסט 1979{{הערה|{{מעריב||כביש חדש - כמו בחוץ לארץ|1979/08/29|02300}}}} בטקס חגיגי ומתוקשר אליו הוזמנו רבים. את הסרט גזר ראש הממשלה [[מנחם בגין]], בהמשך, אחד הנוסעים הראשונים בחלק החדש של הכביש היה נשיא [[מצרים]] [[אנואר סאדאת]] בעת [[ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל|ביקורו בישראל]] בנובמבר [[1977]]. היה זה עוד לפני שנסתיימה סלילת הכביש. [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] באותה תקופה, מנחם בגין התעקש שסאדאת יסע בכביש המהיר כדי שיתרשם מהפיתוח בישראל.
 
במהלך השנים הוחלפו [[צומת|צמתים]] על הכביש ב[[מחלף|מחלפים]]. [[מחלף הראל]] נפתח ב־[[1971]], [[מחלף חמד]] ב־[[1972]], [[מחלף לטרון]], [[מחלף לוד]], [[מחלף קיבוץ גלויות]] ו[[מחלף בן-גוריון]] ב־[[1978]]-[[1979]] (עם פתיחת הכביש המהיר, [[מחלף גנות]] נבנה עוד קודם לכן), [[מחלף בן שמן]] ב־[[1981]], [[מחלף מוצא]] ב־[[1990]], [[מחלף שער הגיא]] ב־[[1994]] ו[[מחלף שורש]] ב־[[2005]].
שורה 90:
בינואר [[2013]] הועלתה מהירות הנסיעה המותרת בין [[מחלף גנות]] ל[[מחלף שער הגיא]] מ־100 [[קמ"ש]] ל־110 קמ"ש.
 
===כביש ירושלים -– בית הערבה===
לפי סימון [[החברה הלאומית לדרכים בישראל|החברה הלאומית לדרכים]] נקרא גם הכביש המחבר בין ירושלים ל[[ים המלח]] ו[[יריחו]] כביש מספר 1. שני הכבישים מחוברים ביניהם באמצעות כביש עירוני בירושלים שנקרא דרך יגאל ידין. הכביש בקטע שיורד מירושלים לים המלח נסלל ב[[תקופת המנדט]], על תוואי של דרך קדומה. כביש זה היה מפותל מאוד (הוא ירד כ-1,100 מטרים לאורך כ-40 קילומטרים). הכביש החל בירושלים באזור [[הר הזיתים]]. בתקופת השלטון הירדני שופר הכביש, ובקטעים רבים נבנה למעשה כביש חדש מקביל, פחות מפותל (הכביש המנדטורי נראה בקטעים מסוימים לצד הכביש הקיים). בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] הוסט מוצא הכביש מירושלים ל[[מחלף שער מזרח]] ([[הגבעה הצרפתית]]) ונבנה כביש חדש מירושלים למחלף [[מעלה אדומים]].
 
שורה 99:
 
===הנתיב המהיר===
בינואר 2011 נפתח לתנועה [[הנתיב המהיר בכביש 1|הנתיב המהיר]] -– נתיב נוסף בין [[מחלף בן-גוריון]] ל[[מחלף קיבוץ גלויות]], שנסלל כדי להקל על התנועה בכביש לכיוון תל אביב. הנתיב הוא [[כביש אגרה]] המשמש ל[[תחבורה ציבורית]] ולכלי רכב שמשלמים תמורת הנסיעה בו. במקביל הוקם [[מגרש חניה]] פטור מתשלום בין שני מסלולי הכביש מזרחית ל[[מחלף שפירים]], ולרשות החונים בו עומד שירות אוטובוסים מהיר ותכוף למרכז תל אביב. עם חנוכת הנתיב המהיר, בוטל הנתיב השלישי בכביש הרגיל לאורך קטע של כמה מאות מטרים, בסמוך למחלף קיבוץ גלויות, כדי לאפשר השתלבות חלקה מהנתיב המהיר אל כביש 1 בחזרה.
 
===הרחבת הכביש בעשור השני של המאה ה-21===
ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] בוצעו שני פרויקטים משמעותיים בתוואי הכביש וסמוך לו. האחד הוא בניית [[קו הרכבת המהיר לירושלים|מסילת הרכבת המהירה לירושלים]] שחוצה אותו שלוש פעמים -– על גבי גשר סמוך לנמל התעופה בן-גוריון, במנהרה סמוך ל[[מחלף ענבה]] ו[[גשר הרכבת מעל עמק הארזים|בגשר]] מעל דרך יצחק שמיר ועמק הארזים. השני הוא שדרוג הכביש בקטע [[מחלף שער הגיא]] עד [[מחלף מוצא]].
 
במאי [[2010]] החליטה [[הוועדה לתשתיות לאומיות|הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות]] לתת תוקף לתוכנית השדרוג של כביש 1 שבמסגרתה הוגבה הכביש, נסלל נתיב נוסף לכל כיוון, והוקמו מחלפים חדשים ב[[נווה אילן]], [[עין חמד]], [[מבשרת ציון]] ומוצא. כמו כן, הוקם [[מעבר אקולוגי]], ומנהרה מתחת לקסטל. פרויקט השדרוג בוצע במסגרת התוכנית הרב-שנתית (2011–2016) של [[החברה הלאומית לדרכים בישראל]]{{הערה|שם=NA2|1=[http://www.tog.co.il/he/New.aspx?id=711 שדרוג כביש 1 בקטע שער הגיא - מוצא], באתר [[טוג (אתר אינטרנט)|טוג]]}}. העבודות היו בשיאן מסוף [[2013]] עד [[2016]], אך הכביש המשיך לפעול כסדרו באותה עת. עלות העבודות הצפויה הייתה כ-2.35 מיליארד שקל{{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbpdid=1000752080 מע"צ לנהגים: אל תתקרבו לכביש מס' 1 מ-2013 עד 2015], באתר [[גלובס]]}}.
שורה 110:
ב-20 בינואר 2017 נחנכו [[מנהרות הראל]], שבהמשכן גשר מוצא. שני רכיבים אלה ביטלו את העליות והירידות שאפיינו את הנסיעה באזור זה{{הערה|שם=דורי}}. ביוני 2017 הושלמו העבודות בכביש ושלושה נתיבי נסיעה היו זמינים בשני הכיוונים{{הערה|1=[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=3610:dover-2017-06-08&catid=56:dover-c-1&Itemid=65 כביש 1 החדש נפתח לתנועה מלאה. מהבוקר: שלושה נתיבי נסיעה בכביש מספר 1 החדש בשני כיווני הנסיעה], הודעת דובר משרד התחבורה, 8 ביוני 2017}}.
 
בעקבות הרחבת הכביש בין [[מחלף שער הגיא]] ל[[מחלף שער מוריה]], נוצרו עומסי תנועה כבדים מזרחית ל[[מחלף שער הגיא]] -– בקטע שנותר עם שני נתיבים לכל כיוון. בעקבות כך, בינואר [[2018]] ביצעה [[נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה|חברת נתיבי ישראל]] עבודות סימון ליליות בקטע שבין [[מחלף ענבה]] למחלף שער הגיא, בשני כיווני הנסיעה. במסגרת העבודות סומנו שלושה נתיבים בכביש לכל כיוון, אך לא בוצעה הרחבה של מסעה הכביש בפועל. הנתיבים החדשים שסומנו נעשו צרים יותר מכפי שנתיבי הכביש היו לפני עבודות הסימון, והנתיב השמאלי בכל כיוון סומן בעיקר על חשבון רובו המוחלט של השול המרכזי של הכביש. בעקבות כך, בוטל הסימון של הקטע בין מחלף ענבה למחלף שער הגיא כדרך מהירה (על ידי התמרור המיועד לכך), ומהירות הנסיעה המרבית המותרת בקטע זה הופחתה מ-110 קמ"ש ל-90 קמ"ש.
 
==מחלפים וצמתים לאורך הכביש==
שורה 120:
!דרכים מצטלבות
|-
| colspan="5" align="center" bgcolor="#D8 BF D8" | '''חלק א' -: כביש תל אביב- – ירושלים'''
|-
| align="center" | 0
שורה 126:
| align="center" | [[קובץ:KibutzGaluyotInterchange.svg|25px]]
| align="center" | [[תל אביב]]
| align="center" |{{סמל כביש|20||+}}, {{סמל כביש|461||+}}
| align="center" | [[קובץ:ISR-HW20.png|25px]] [[קובץ:ISR-HW461.png|25px]] [[נתיבי איילון|כביש 20]]/[[כביש 461]]
|-
| align="center" | 4
שורה 132:
| align="center" | [[קובץ:GanotInterchange.svg|25px]]
| align="center" | [[גנות]]
| align="center" |{{סמל [[קובץ:ISR-HWR4.PNG|25px]] [[כביש |4]]||+||כחול}}
|-
| align="center" | 6
שורה 138:
| align="center" | [[קובץ:ShapirimInterchange.svg|25px]]
| align="center" | [[בית דגן]]
| align="center" |{{סמל [[קובץ:ISR-HW412.png|25px]] [[כביש |412]]||+}}
|-
| align="center" | 7
שורה 144:
| align="center" | [[קובץ:Park&RideInterchange.svg|25px]]
| align="center" | [[בית דגן]]
| align="center" | כבישיםגישה ל[[הנתיב המהיר בכביש 1|חניון חנה וסע]] שבמרכז הכביש
|-
| align="center" | 12
שורה 150:
| align="center" | [[קובץ:BenGurionInterchange.svg|25px]]
| align="center" | [[נמל תעופה בן-גוריון|נתב"ג]]
| align="center" |{{סמל [[קובץ:ISR-HW4503.pngכביש|4503||25px]]+}} ([[קובץ:RWBA Flughafen(R).svg|20px]])
|-
| align="center" | 13
| align="center" | [[מחלף לוד]]
| align="center" | [[קובץ:LodInterchange.svg|25px]]
| align="center" | [[רמלה]]-, [[לוד]]
| align="center" |{{סמל [[קובץ:ISR-HW40.pngכביש|25px]] [[כביש 40]]||+}} ([[קובץ:RWBA Flughafen(R).svg|20px]])
|-
| align="center" | 17
שורה 162:
| align="center" | [[קובץ:BenShemen2Interchange.svg|25px]]
| align="center" | [[בן שמן]]
| align="center" | [[קובץ:ISR-HW6.png|25px]]{{סמל [[כביש |6]]||+}}, [[קובץ:ISR-HW443.png|25px]]{{סמל [[כביש |443]]||+}}, [[קובץ:ISR-HW444.png|25px]]{{סמל [[כביש |444]]||+}}
|-
| align="center" | 21
שורה 168:
| align="center" | [[קובץ:DanielInterchange.svg|25px]]
| align="center" | [[כפר דניאל]]
| align="center" | [[קובץ:ISR-HW6.png|25px]]{{סמל [[כביש |6]]||+}}
|-
| align="center" | 23
שורה 174:
| align="center" | [[קובץ:AnavaInterchange.svg|25px]]
| align="center" | [[כפר שמואל]]
| align="center" | [[קובץ:ISR-HW431{{סמל green.png|25px]] [[קובץ:ISR-HW431BLUE.PNG|25px]] [[כביש |431]]||+||כחול}}
|-
| align="center" | 31
שורה 180:
| align="center" | [[קובץ:LatrunInterchange.svg|25px]]
| align="center" | [[לטרון]]
| align="center" | [[קובץ:ISR-HW3.png|25px]]{{סמל [[כביש |3]]||+}}
|-
| align="center" | 35
שורה 186:
| align="center" | [[קובץ:ShaarHaguyInterchange.svg|25px]]
| align="center" | [[שער הגיא]]
| align="center" | [[קובץ:ISR-HW38.png|25px]]{{סמל [[כביש |38]]||+}}
|-
| align="center" | 37
| align="center" | פניה ל[[חוות שער הגיא]]
| align="center" |
| align="center" | [[חוות שער הגיא]]
| align="center" | פניה ימינה לעולים לירושלים בלבד
|-
| align="center" | 41
שורה 198 ⟵ 192:
| align="center" | [[קובץ:ShoreshInterchange.svg|25px]]
| align="center" | [[שורש (מושב)|שורש]]
| align="center" | [[קובץ:ISR-HW3955.png{{סמל כביש|25px]]3955||+}}
|-
| align="center" | 42
שורה 204 ⟵ 198:
| align="center" | [[קובץ:Yearim.svg|55px]]
| align="center" | [[קריית יערים]]
| align="center" | [[קובץ:ISR-HW425.png|25px]]{{סמל [[כביש |425]]||+}}
|-
| align="center" | 46
שורה 210 ⟵ 204:
| align="center" | [[קובץ:HemedInterchange.svg|55px]]
| align="center" | [[עין חמד]]
| align="center" | [[קובץ:ISR-HW3975.png{{סמל כביש|25px]]3975||+|+}}
|-
| align="center" | 50
שורה 216 ⟵ 210:
| align="center" | [[קובץ:HarelInterchange.svg|55px]]
| align="center" | [[מבשרת ציון]]
| align="center" | [[קובץ:ISR-HW3985.png{{סמל כביש|25px]]3985||+|+}}
|-
| align="center" | 52
שורה 228 ⟵ 222:
| align="center" | [[קובץ:ShaarMoriahInterchange.svg|25px]]
| align="center" | [[ירושלים]]
| align="center" |[[שדרות בן-גוריון (ירושלים)|שדרות בן-גוריון]]
|-
| align="center" | 55
שורה 234 ⟵ 228:
| align="center" | [[קובץ:AB-Tunnel.svg|25px]][[קובץ:AB-Tunnel.svg|25px]]
| align="center" | [[נחל שורק]]
| align="center" | 2 מסלולים -– 400 [[מטר]]
|-
| align="center" | 57
שורה 240 ⟵ 234:
| align="center" | [[קובץ:YigalYadinInterchange.svg|25px]]
| align="center" | [[רמות אלון|רמות]]
| align="center" | [[קובץ:ISR-HW50.png|25px]]{{סמל [[כביש |50]]||+}}, [[קובץ:ISR-HW436.png|25px]]{{סמל [[כביש |436]]||+}}
|-
| align="center" bgcolor="#FFEFD5" | 58
| align="center" bgcolor="#FFEFD5" | צומת רמת שלמה (מחלף בבניה)
| align="center" bgcolor="#FFEFD5" | [[קובץ:Fareskilt 20.PNG|25px]]
| align="center" bgcolor="#FFEFD5" | [[רמת שלמה]], [[הר חוצבים]]
| align="center" bgcolor="#FFEFD5" | רחוב הרב דרוק
|-
| align="center" | 60
שורה 252 ⟵ 246:
| align="center" | [[קובץ:ShaarMizrachInterchange.svg|25px]]
| align="center" | [[הגבעה הצרפתית]], [[שועפאט]]
| align="center" | [[קובץ:ISR-HW60.png|25px]]{{סמל [[כביש |60]]||+}}
|-
| colspan="5" align="center" bgcolor="#D8 BF D8" | '''חלק ב': -כביש דרךירושלים יריחו– ים המלח'''
|-
| align="center" | 61
שורה 266 ⟵ 260:
| align="center" | [[קובץ:Fareskilt 20.PNG|25px]]
| align="center" | [[עיסאוויה]]
| align="center" | [[רחוב]] סייארת חג'ה, [[כביש טבעתהטבעת המזרחי]] המזרחי
|-
| align="center" | 65
| align="center" | [[מחלף הזיתים]]
| align="center" | [[קובץ:HaZeitimInterchange.svg|25px]]
| align="center" | [[א-טור (ירושלים)|א-טור]], [[א-זעיים]]
| align="center" | [[רחוב]]הר אלהצופים#מנהרת חרדוב,הר [[הצופים ע"ש נעמי שמר|דרך]] מנהרת [[הר הצופים]], רחוב אל חרדוב, גישה ל[[א-זעיים]]
|-
| align="center" | 70
שורה 278 ⟵ 272:
| align="center" | [[קובץ:EdumimInterchange.svg|25px]]
| align="center" | [[מעלה אדומים]]
| align="center" | [[קובץ:ISR-HW417.png{{סמל כביש|25px]]417||+}}, [[דרך יריחו|כבישהר 417]]הצופים (כניסה למעלה אדומים)
|-
| align="center" | 74
| align="center" | צומת ישי (שם לא רשמי)
| align="center" | [[קובץ:Fareskilt 20.PNG|25px]]
| align="center" | [[מעלה אדומים]], [[מחנה]] קבע ישי
| align="center" | כביש גישה ל[[מחנה צבאי|מחנה קבע]] ישי ולמעלה אדומים
|-
 
שורה 291 ⟵ 285:
| align="center" | [[קובץ:Fareskilt 20.PNG|25px]]
| align="center" | [[מעלה אדומים]]
| align="center" | [[קובץ:ISR-HW437.png|25px]]{{סמל [[כביש]] |437/||+}}, שדרות החברה הכלכלית
|-
| align="center" | 78
שורה 297 ⟵ 291:
| align="center" | [[קובץ:Fareskilt 20.PNG|25px]]
| align="center" | [[אלון (יישוב)|אלון]], [[כפר אדומים]]
| align="center" | [[קובץ:ISR-HW458.png|25px]]{{סמל [[כביש אלון|כביש 458]]||+}}
|-
| align="center" | 79
שורה 309 ⟵ 303:
| align="center" | [[קובץ:Fareskilt 20.PNG|25px]]
| align="center" | [[מצפה יריחו]]
| align="center" | כביש גישה ליישובל[[מצפה יריחו]]
|-
| align="center" | 92.2
| align="center" | צומת יריחוללא שם
| align="center" | [[קובץ:Fareskilt 20.PNG|25px]]
| align="center" | [[אלמוג (יישובקיבוץ)|אלמוג]]
| align="center" | כבישגישה למחנהל[[ורד הפליטיםיריחו]], גישה ל[[עקבת ג'אבר]] והעיר ול[[יריחו]] ([[שטח A]])
|-
| align="center" | 92.4
| align="center" | צומת אלמוג
| align="center" | [[קובץ:Fareskilt 20.PNG|25px]]
| align="center" | [[אלמוג (יישובקיבוץ)|אלמוג]]
| align="center" | כבישכניסה גישהל[[אלמוג ליישוב(קיבוץ)|אלמוג]]
|-
| align="center" | 94.5
שורה 327 ⟵ 321:
| align="center" | [[קובץ:Fareskilt 20.PNG|25px]]
| align="center" | [[בית הערבה]]
| align="center" | כבישכניסה גישהל[[בית ליישובהערבה]]
|-
| align="center" | 96
שורה 333 ⟵ 327:
| align="center" | [[קובץ:Fareskilt 20.PNG|25px]]
| align="center" | [[בית הערבה]]
| align="center" | [[קובץ:ISR-HW90.png|25px]]{{סמל [[כביש |90]]||+}}
|-
|}
שורה 347 ⟵ 341:
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.ayalonhw.co.il/projects/project.asp?ID=69 הנתיב המהיר שפירים-קיבוץ גלויות]
*[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=21584635&nTocEntryID=21933570#124.685.3.none עיר בראי בתקופה -– ראשית התפתחות הדרכים, אמצעי התחבורה והדואר, עד לפתיחת קו הרכבת לירושלים (1892)], הוצאת [[יד יצחק בן צבי]], גרסה מקוונת באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]].
* גיא נרדי, [http://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4872539,00.html אין שער, אין גיא: כך חיסל כביש 1 החדש את העלייה היפה לירושלים], [[xnet]], {{כ}}31 באוקטובר 2016
{{-}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/כביש_1"