להק הציוד – הבדלי גרסאות

האגף כלל שש מחלקות: תקציבים ורכש, אפסנאות, בינוי, תחבורה ומחלקת המהנדס הראשי, אליה הוכפפו המחלקות הנדסה, החזקה ואספקה טכנית. במקביל פעלה מחלקת המהנדס הראשי, בראשותו של ד"ר [[אריק שצקי|אריך שצקי]].

בתחילת העשורב-[[1952]] נערכה רפורמה במטה החיל והאגפים הפכו למחלקות, באוגוסט 1955 הוקמה מחלקת הציוד (מצ"ד) ותחת אחריותה אוחדה גם מחלקת המהנדס הראשי{{הערה|יצחק שטייגמן, [http://www.fisher.org.il/DigitalLibrary/history/Meatzmaut_Lekadesh.pdf מעצמאות לקדש חיל האוויר בשנים 1948-1956], הוצאת משרד הביטחון, 1990, עמ' 67, באתר ספריית מכון פישר}}. בראש המחלקה עמד קצין בדרגת אלוף-משנה שכונה רמצ"ד.

אחריות אגף הציוד עברה למחלקת אפסנאות. מחלקה זו הייתה אחראית על ענייני רכש, ייצור החזקת חלפים, דלק, בינוי ורכב ומחלקת המהנדס הראשי על אחזקת המטוסים, מערכות ומחקרו[[מחקר ופיתוח]]. בשנות החמישים עסקה מחלקת ציוד בתכנון חימוש המטוסים, פיתוח אמצעים לעצירת פצצות מיוחדות ורקטות, פיתוח רקטות אוויר-קרקע בעלות יכולת ראש חודר שריון וראש נפיץ. הפיתוח הוגדר על ידי המחלקה והועבר למימוש באגף מחקר ותכנון של משרד הביטחון.