ברזיל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Allice Hunter (שיחה | תרומות) |
מיזוג הפניות לערכים מורחבים, הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 51:
ברזיל בורכה באדמות [[חקלאות]] פוריות יחד עם [[יער גשם טרופי|יערות גשם]] עצומים, אשר המפורסם שבהם הוא [[יער האמזונאס]]. ניצול [[אוצרות טבע|אוצרות הטבע]] של המדינה והתיעוש הנרחב שהתפתח בה, הפכו את ברזיל למעצמה [[כלכלה|כלכלית]] מובילה בדרום אמריקה ולמנהיגה אזורית. [[מדד הפיתוח האנושי]] של ברזיל הוא גבוה, על אף הפערים החברתיים הניכרים השוררים בין שכבות החברה הברזילאית.
המדינה נקראת על שם [[ברזיל (עץ)|עץ הברזיל]] (pau-brasil) שגָּדַל בה בשפע עד אמצע [[המאה ה-16]] (כיום בסכנת [[הכחדה]]), שהוערך על ידי ראשוני המתיישבים ה[[אירופה|אירופאים]] כ[[משאב טבע]] חשוב. שם העץ נגזר מן המילה "בראזה" (brasa), שפירושה ב[[פורטוגזית]] "גחלת", בהשראת ה[[גוון]] ה[[כתום]]-[[אדום]] של ליבת [[גזע (עץ)|גזע]] עץ הברזיל.
בראשיתה, הייתה ברזיל [[קולוניה]] [[האימפריה הפורטוגזית|פורטוגלית]], ועל כן [[שפה רשמית|השפה הרשמית]] בה היא פורטוגזית, בשונה מרוב ארצות [[אמריקה הלטינית]], בהן השפה העיקרית היא [[ספרדית]]. בעוד האימפריה הספרדית באמריקה חולקה בין מדינות רבות, נשמרה אחדות האימפריה הפורטוגזית באמריקה תחת מדינה ענקית אחת – היא ברזיל.
שורה 74:
הפיכה צבאית הדיחה את ורגאס בשנת 1945, וחוקה דמוקרטית התקבלה ב-[[1946]]. התקופה שבין 1945 ו-[[1964]] הייתה [[היסטוריה של ברזיל: דמוקרטיזציה ופיתוח (1945–1964)|תקופה של תיעוש ופיתוח]], אך גם של חוסר יציבות מדינית ומשבר כלכלי. ורגאס (שנבחר לכהונה שנייה בשנת [[1950]] והחזיק בנשיאות עד להתאבדותו בשנת [[1954]]) נותר דמות מרכזית בפוליטיקה הברזילאית גם ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], ואף לאחר מותו. בשנת [[1956]] החליט הנשיא [[ז'וסלינו קוביצ'ק]], לפתוח את מרכז המדינה להתיישבות מואצת. הוא העביר את בירת המדינה מ[[ריו דה ז'אנירו]] אל [[ברזיליה]], עיר חדשה ומתוכננת, שנבנתה בחבל ה[[סרטאו]], בשטח מדינת [[גויאס]], ובשנת [[1960]] הפכה רשמית לבירת המדינה.
במקביל החלה נדידה של איכרים אל האזורים המיוערים של צפון המדינה. השגת האדמות בוצעה על ידי בירוא שטחים עצומים מ[[יער האמזונאס|יערות]] העד של
הפיכה צבאית העלתה לשלטון כת צבאית ש[[היסטוריה של ברזיל: דיקטטורה צבאית (1964–1985)|השליטה בברזיל משטר דיקטטורה צבאית]] בשנים 1964 עד [[1985]]. משטר זה היה מבוסס על הפרה שיטתית של זכויות האדם. הפעילות המפלגתית צומצמה לפעולתן של שתי מפלגות, האחת בעד המשטר הצבאי, והשנייה מפלגת אופוזיציה, ונעשו הסדרים לשמירת "מפלגת המשטר הצבאי" שכונתה "ARENA", כמנצחת העיקרית בכל מערכות הבחירות. הנשיא לא נבחר, כי אם מונה מקרב אנשי הכת הצבאית. תקופה זו הייתה תקופה של פיתוח כלכלי, שלעיתים גם כונה "הנס הכלכלי", אך שקיעתה של ברזיל במשבר ה[[נפט]] של אמצע [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], ויצירתו של חוב חיצוני הולך וגדל, הביאה למשבר כלכלי, עמו נאלצו אנשי הכת הצבאית להתמודד.
שורה 120:
| רוחב גדול = 800
| כיתוב תמונה = מדינות ברזיל – מפה אינטראקטיבית. למידע על מדינה, לחצו על מיקומה.
| מיפוי =
poly 15 221 73 237 134 269 100 286 70 286 66 265 55 270 40 268 40 262 22 260 25 254 11 229 [[אקרי (ברזיל)|אקרי]]
poly 631 258 637 252 651 258 665 255 682 252 663 274 [[אלגואס]]
שורה 216:
'''את שטחה של ברזיל מקובל לחלק לחמישה אזורים-[[גאוגרפיה|גאוגרפיים]] עיקריים:'''
* '''[[האזור הצפוני (ברזיל)|צפוני]] (Norte)''' – אזור זה, ששטחו 3,869,638 [[קילומטר רבוע|קילומטרים רבועים]], חופף במידה רבה את [[אמזוניה|אגן האמזונס]]; כמשתמע מכך, בו מרוכזים מגוון גדול מאוד של [[צמחים]] ו[[בעלי חיים]], ורוב שטחו מכוסה ב[[יער גשם טרופי]]. בצמחים ובגידולי האזור משתמשים לתעשיית ה[[רפואה]], וכן להכנת [[קינמון]] ו[[גומי]]; כמו כן, באזור זה מתבצעת [[כריתה (חקלאות)|כריתה]] נרחבת של [[עץ|עצים]].
* '''[[האזור הצפון מזרחי (ברזיל)|הצפון מזרחי]] (Nordeste)''' – באזור זה, ששטחו 1,561,178 קילומטרים רבועים, שורר [[אקלים]] יבש ו[[בצורת|בצורות]] הן דבר שבשגרה. מרבית האוכלוסייה מתגוררת במישור החוף, שבו מגדלים מטעי [[קנה סוכר]], וכן בערים הגדולות.
שורה 225 ⟵ 224:
===אקלים===
[[קובץ:Köppen climate types of Brazil.svg|ממוזער|ימין|250px|חלוקה לאזורי אקלים בברזיל, על פי [[שיטת קפן]]]]
[[קובץ:Neve_Caxias_do_Sul_(3).jpg|שמאל|ממוזער|שלג ב[[סאו ז'ואקין]] שבמדינת [[סנטה קטרינה]], דרום ברזיל. סאו ז'ואקים נחשבת לעיר הקרה בברזיל, עם טמפרטורת מינימום המגיעה עד לעשר מעלות מתחת לאפס.{{הערה|1=[http://www.sc.gov.br/portalturismo/Default.asp?CodMunicipio=110&Pag
האקלים בברזיל מגוון ביותר, אף על פי שיותר מ-90% משטחי המדינה שוכנים באזור [[אקלים טרופי]]. צפון המדינה ומרכזה, הקרובים ל[[קו המשווה]], כוסו ג'ונגלים טרופיים. האזורים הדרומיים, המצויים מדרום ל[[חוג הגדי]] ([[קו רוחב]] '23°27 דרום) ניחנים ב[[אקלים ממוזג]].
שורה 346 ⟵ 345:
בין הבעיות החברתיות עמן מתמודדת ברזיל ניתן למנות את תנאי ה[[תברואה]] וה[[ניקיון (מצב)|ניקיון]] הגרועים בכפרים ובאזורים המרוחקים וכן אחוזי [[בערות]] ו[[אנאלפביתיות]] גדולים יחסית באזורים אלו. בכפרים נידחים רבים החיים מתנהלים בצורה דומה לצורה שבה התנהלו לפני עשרות שנים. גם גודלה של המדינה הוא מן הגורמים אשר מביאים לבידודם של הכפרים והאזורים המרוחקים; במקרים אחדים אין [[כביש]]ים ודרכי גישה נוחים בין מקומות שונים, כדוגמת ה[[יער האמזונאס|אמזונאס]]. מזה עשרות שנים מתוקצבות תוכניות ממשלתיות לחיבור האזורים הנידחים למרכז ברזיל ולערים הגדולות.
בעיות נוספות הן קצב גידול האוכלוסייה הגדול יחסית (כ-1.04% בשנת 2006), כמו גם ה[[עוני]] והפערים הגדולים בין עשירים ובני [[מעמד הביניים]]
===חינוך===
שורה 355 ⟵ 354:
בתי הספר בברזיל מחולקים ל[[בית ספר יסודי|בתי ספר יסודיים]] בהם לומדים שמונה שנים ו[[בית ספר תיכון|בתי ספר על יסודיים]] בהם לומדים עוד שלוש שנים. בעבר, היו בתי הספר היסודיים חמש שנים, ועד [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] רק ארבע שנים, ובבתי הספר העל יסודיים למדו במשך 7 שנים, ארבע שנים במעין [[חטיבת ביניים]] הנקראת Ginasio ושלוש שנים בחטיבה עליונה הנקראת Colegio. בהמשך הוכללה חטיבת הביניים בתוך מערכת החינוך היסודית.
בסביבות [[1960]] למדו בבתי ספר יסודיים כמחצית מהילדים בברזיל ופחות מ-10% מהילדים למדו בבתי ספר על יסודיים. בסביבות שנת 2002 כמעט כל הילדים בגילאי 7 - 10 למדו בבית ספר יסודי, וכ-30% מהתלמידים הגיעו לרמת לימודי תיכון בגילאי 15–17. אחוזים רבים מהתלמידים בברזיל לומדים בכיתות נמוכות מההתאמה לגילם (בברזיל נהוג בסוף כל שנת לימודים לברור על פי הישגים אילו תלמידים זכאים לעלות לכיתה גבוהה יותר), כך שכשליש מהתלמידים בגילאי 15–17 עדיין רשומים ללימודים בבתי ספר יסודיים. נתון מפתיע הוא שבברזיל יש כ-43 מיליון ילדים רשומים בבתי ספר בעוד בשכבות הגיל 7–17 יש רק כ-35 מיליון ילדים
בשנת [[2001]] היו לאנשים ממוצא אירופאי ("[[האדם הלבן|לבנים]]") בברזיל ממוצע של 5.75 שנות לימוד, וללא לבנים; בני תערובת או [[אינדיאנים]], רק 4.04 שנות לימוד בממוצע. נתון זה עולה כל הזמן, בעקבות התרחבות אחוזי ההשתתפות של הילדים בלימודים בבתי ספר.
בברזיל לא מתקיימים [[מבחן בגרות|מבחני בגרות]] של המדינה לקראת סיום הלימודים בבית הספר התיכון, אלא התלמידים המסיימים מקבלים תעודה המעידה על 12 שנות לימוד. מבחנים מעין [[תעודת בגרות|תעודת הבגרות]] ב[[ישראל]], המכונים
====השכלה גבוהה====
[[קובץ:Universidade Federal do Parana 4 Curitiba Parana.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[האוניברסיטה הפדרלית של פרנה]], ה[[אוניברסיטה]] הראשונה בברזיל, אשר נוסדה בשנת [[1912]] בעיר [[קוריטיבה]] שבמדינת [[פרנה (מדינה)|פרנה]].]]
לימודים גבוהים הגיעו לברזיל ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. מבחינת הממשל הקולוניאלי הפורטוגזי שימשה ברזיל מקור לחומרי גלם, ועל כן רק עם עצמאותה של ברזיל, החלו לקום בה מוסדות השכלה גבוהה בהיקף נרחב. בהתאם, עד
בשנת [[1912]] נוסדה בברזיל ה[[אוניברסיטה]] הראשונה - היא [[האוניברסיטה הפדרלית של פרנה]], הממוקמת בעיר [[קוריטיבה]] אשר במדינת [[פרנה (מדינה)|פרנה]] שבברזיל.
בין מאות המוסדות להשכלה בברזיל נמנית גם [[אוניברסיטת סאו פאולו]] (USP), האוניברסיטה המובילה בברזיל ובדרום אמריקה. היא נחשבת למוסד האקדמי והמחקרי הטוב בברזיל, ודורגה בשנת [[2007]] במקום ה-94 בין האוניברסיטאות בעולם.{{הערה|1=[http://www.heeact.edu.tw/ranking/EngTop100.htm]}} היא אוניברסיטה ציבורית ורשומים בה כשבעים וחמישה אלף סטודנטים ל[[תואר אקדמי|תארים]] [[בוגר אוניברסיטה|בוגר]], [[מוסמך אוניברסיטה|מוסמך]] ו[[דוקטור]]. הלימודים בה מוצעים בחינם, כבכל האוניברסיטאות הציבוריות בברזיל, עליהן נאסר בחוק פדרלי לגבות [[שכר לימוד]]. עם זאת, בפני תלמידים אשר אינם עומדים בתחרות העזה על כל מקום פנוי ב[[אוניברסיטה ציבורית]] ב[[תמיכה כספית]] ממשלתית, בהן הלימודים ברמה גבוהה, נותרת האפשרות לפנות ללימודים במסגרת אוניברסיטאות ומכללות פרטיות בברזיל, אשר גובות שכר לימוד בשיעור דומה או אף גבוה מזה הנגבה על ידי האוניברסיטאות והמכללות ב[[ישראל]]. על כן, נוצר מצב בו סטודנטים רבים הבאים מבתים מבוססים ואף אמידים מאוד, אשר זכו לחינוך איכותי במסגרת בתי ספר פרטיים, מתקבלים לאוניברסיטאות הציבוריות הנתמכות על ידי הממשלה ואינן גובות שכר לימוד. לעומתם, רבים מהסטודנטים הנאלצים לפנות למסגרות פרטיות נאלצים לעבוד למחייתם ולמימון לימודיהם, במקביל ללימודיהם, אף במשרה מלאה. בברזיל מתקיימים לימודים גבוהים ברוב המסגרות בלימודי בוקר וערב, כדי לאפשר לסטודנטים ללמוד במקביל לעבודה לפרנסתם. כחלק מהצעדים הננקטים בברזיל כדי להקל על גישת כלל שכבות האוכלוסייה ללימודים גבוהים, נוקטות האוניברסיטאות המסובסדות [[אפליה מתקנת]], על פי מצב חברתי-כלכלי ו[[קבוצה אתנית]]. מטרת האפליה המתקנת לפצות על הפער הכלכלי והחברתי בין צאצאי מהגרים מארצות אירופה ואפריקה, שאבותיהם נהנו ממידות שונות של נגישות למשמני הארץ, עד ראשית [[המאה העשרים]]. במסגרת ההטבות הניתנות לאלו הראויים לקידום, ננקטת הקלה בסף הקבלה לאוניברסיטאות ציבוריות מסובסדות, ולחלקם מוצעים מגורים בחינם במעונות סטודנטים וארוחות מוזלות.
===שפות===
שורה 402 ⟵ 401:
ברזיל היא המדינה בעלת אוכלוסיית ה[[נצרות קתולית|נוצרים קתולים]] הגדולה בעולם: רוב אוכלוסייתה, כ-74 [[אחוז]]ים, הם קתולים. לעובדה זאת הייתה השפעה רבה על החוקים בברזיל, דוגמת אי ההכרה בגירושין עד המחצית השנייה של המאה ה-20.
[[קובץ:Sinagoga-kahal-zur-israel-recife.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ימין|בית הכנסת קהל צור ישראל ב רסיפה, פרנמבוקו, הבכור מבין אמריקה.]]
מספר ה[[נצרות פרוטסטנטית|נוצרים הפרוטסטנטים]] בעלייה ונכון לשנת [[2006]] עומד על כ-15.4 אחוזים מהאוכלוסייה, כלומר כ-26 מיליון איש. כמו כן חיים בברזיל כ-1.2 מיליון [[ערבים נוצרים]] וכ-900,000 [[מורמונים]], המהווים כ-0.5 אחוזים מכלל התושבים. חלק מן האוכלוסייה אוחזים באמונות שהן שילוב בין ה[[נצרות]] לגווניה לבין [[פולחן]] דרום-אמריקני מסורתי; הפולחן המקורי של ה[[שבטים ילידים בברזיל|שבטים הילידים]] הוכחד כמעט כליל.
שורה 417 ⟵ 415:
==תרבות==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תרבות ברזיל]], [[פולקלור ברזילאי]]}}
[[קובץ:Largo_do_Pelourinho.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין במרכז ההיסטורי של העיר [[סלבדור (ברזיל)|סלבדור]] שבברזיל]]
ברזיל היא [[מדינה]] רב תרבותית, ואוכלוסייתה ממוצאים שונים. ככזו, [[תרבות]]ה מגוונת עד מאוד, וניכרות בה השפעות מאזורים ומדינות רבות. המשפיעות העיקריות הן התרבות ה[[אינדיאנים|אינדיאנית]] המקורית של ה[[שבטים ילידים בברזיל|שבטים הילידים בברזיל]], תרבות קהילות [[עבדות#עבדות באמריקה|העבדים האפריקניים]] ותרבות אירופאית, בעיקר מפורטוגל. פרט לאלו, קיימות עוד השפעות מארצות הגירה נוספות כמו [[איטליה]], [[גרמניה]], [[ספרד]], [[יפן]] ו[[ערבים|ארצות ערב]].
שורה 450 ⟵ 447:
בין סוגי [[משקה|משקאות]] אחרים הנפוצים בברזיל, מלבד המשקה הלאומי, ניתן למנות את ה[[קפיריניה]] – [[קוקטייל]] מסורתי העשוי מתערובת של קשאסה, [[ליים]], [[סוכרוז|סוכר]] ו[[קרח]], וגם את ה[[גוארנה]] – [[משקה קל]] בטעם פרי הגוארנה – הנפוץ מאוד בברזיל.
במטבח הברזילאי מספר מצרכים עיקריים המופיעים במגוון רב של מאכלים: בשר ([[בשר עוף|עוף]] או [[בקר]]), שעועית (בעיקר שחורה), [[ירקות]] שורש וירקות אחרים, [[קמח]] מאניוק (manioc), ו[[תבלין|תבלינים]] פיקנטיים שונים, כמו גם [[אורז]], [[תפוח אדמה|תפוחי אדמה]] ו[[אגוז]]ים. ככלל, נפוצים במטבח הברזילאי תבשילי קדירה ונזידים רבים. פירות טרופיים הנפוצים בברזיל כמו הגוארנה, [[אסאי]], [[קופואסו]], [[מנגו]], [[פפאיה]], [[קקאו (עץ)|קקאו]], [[קשיו]], [[גויאבה]], [[פסיפלורה]], [[אננס]] ו[[ספונדיאס]] {{אנ|Spondias}} משמשים להכנת משקאות, שוקולדים וגלידות. חלק מהמאכלים הברזילאים הם תוצר של מאכלי דלות ועוני שיצרו העבדים האפריקנים שהובאו לברזיל; כשחסרו להם חומרים איכותיים לבישול הם הרכיבו תבשילי קדירה המכילים מרכיבים שונים. מרכיבים אלה אינם בנמצא בכל המאכלים הברזילאים, אך הם נפוצים ברבים מהם. באזורים שונים מכינים לעיתים מאכלים דומים בסגנונות
===ספורט===
שורה 456 ⟵ 453:
ה[[ספורט]] הנפוץ ביותר בברזיל הוא ה[[כדורגל]], המשוחק על ידי כל חלקי העם; החל מעשירים ועד דיירי שכונות [[עוני]] כגון ה[[פאבלה|פאבלות]] ואף בקרב כל המגדרים, גברים ונשים. ברזיל ידועה בעולם כולו ב[[כדורגלן|כדורגלנים]] אשר יצאו מתוכה, ביניהם ניתן למנות את [[פלה]], [[גארינצ'ה]], [[סוקרטס (כדורגלן)|סוקרטס]], [[זיקו]], [[רומאריו]], [[ריבאלדו]], [[רונאלדו]], [[רונאלדיניו]] ו[[ניימאר]], משחקני הכדורגל הטובים ביותר בכל הזמנים.
[[נבחרת ברזיל בכדורגל]] היא היחידה שהשתתפה בכל ה[[מונדיאל]]ים והיא שיאנית הזכיות כאשר לזכותה חמישה גביעי עולם בשנים: – [[מונדיאל 1958|1958]], [[מונדיאל 1962|1962]], [[מונדיאל 1970|1970]], [[מונדיאל 1994|1994]] וב-[[מונדיאל 2002|2002]]. גם [[אצטדיון]] ה[[מרקנה]], מהגדולים בעולם, נמצא ב[[ריו דה ז'ניירו]] אשר בברזיל. היא אירחה את המונדיאל פעמיים, ב-1950 וב-2014.
סוגי ספורט נוספים הנפוצים בברזיל הם ה[[כדורעף]] ו[[כדורעף חופים]], המשוחקים בעיקר בקרבת [[חוף ים|חופי הים במדינה]]; בפרט אלו של [[ריו דה ז'ניירו]]. משחקים נוספים הם גרסאות מקומיות, מעין שילוב בין כדורגל לכדור-חוף וכדור-עף. נבחרות הכדורעף וכדורעף החופים של המדינה מצליחות גם הן, באופן יחסי, בתחרויות בינלאומיות.
| |||