נחום ניר-רפאלקס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ תיקון תאריכי כהונה ביושב ראש, ומחיקת הכנסת השניה שלא היה חבר בה
שורה 5:
|תאריך לידה עברי=
|תאריך עלייה=[[1925]]
|מקום קבורה=[[בית העלמין קריית שאול]], [[תל אביב - יפו]]
| מקום לידה =
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
|מקום קבורה=[[בית העלמין קריית שאול]], [[תל אביב - יפו]]
| מפלגה = [[מפ"ם]], {{ש}} [[אחדות העבודה - פועלי ציון]]
| תמונה =
| תפקיד1תפקיד = {{תפקיד מנהיג
| כיתוב =
|שם התפקיד=[[יושב ראש הכנסת|יושב הראש ה-2ה־2 של הכנסת]]
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
|סיוםהתחלת כהונה=[[2 במרץ]] [[1959]]
| מפלגה = [[מפ"ם]], {{ש}} [[אחדות העבודה - פועלי ציון]]
|התחלתסיום כהונה=[[30 בינוארבנובמבר]] [[1959]]
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[יושב ראש הכנסת|יושב הראש ה-2 של הכנסת]]
|למניין=
|התחלת כהונה=[[30 בינואר]] [[1959]]
|סיום כהונה=[[2 במרץ]] [[1959]]
|הקודם בתפקיד=[[יוסף שפרינצק]]
|הבא בתפקיד=[[קדיש לוז]]
|תחת תפקיד=
|תפקיד מעל=
}}
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[חבר הכנסת]]
|למניין=
|התחלת כהונה=[[14 במאי]] [[1948]]
|סיום כהונה=[[20 באוגוסט]] [[1951]]
|כנסות=[[מועצת המדינה הזמנית]], [[הכנסת הראשונה|1]] - [[הכנסת החמישית|5]]
}}
|תפקיד3 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=
|התחלת כהונה=[[12 באוקטובר]] [[1955]]
|סיום כהונה=[[22 בנובמבר]] [[1965]]
|הקודם בתפקיד=[[צפורה לסקוב]]
|כנסות=[[הכנסת ה-3|ה־3]]–[[הכנסת החמישית|5]]
|הבא בתפקיד=
|תחת תפקיד=
|תפקיד מעל=
|כנסות=[[מועצת המדינה הזמנית]], [[הכנסת הראשונה|1]] - [[הכנסת החמישית|5]]
}}
| תפקיד3 = {{תפקיד מנהיג
שורה 49 ⟵ 45:
לאחר קום המדינה נבחר ל[[הכנסת הראשונה|כנסת הראשונה]], מטעם [[מפ"ם]], והוסיף לכהן ב[[הכנסת השלישית|כנסות השלישית]], [[הכנסת הרביעית|הרביעית]] ו[[הכנסת החמישית|החמישית]] מטעם [[אחדות העבודה - פועלי ציון]]. במשך כל שנות כהונתו בכנסת כיהן ניר כ[[סגן יושב ראש הכנסת]] ואף כיושב ראש של [[ועדת הכנסת|ועדות]] בכנסת. ניר כיהן כיו"ר [[ועדת חוקה חוק ומשפט]], ופעל לחקיקת חוקה לישראל{{הערה|{{הבוקר||אתמול החל הדיון בשאלת חוקת המדינה|1950/02/02|00132}}{{ש}}{{למרחב|נחום ניר|הבו לנו חוקה|1955/04/08|00208}}{{ש}}{{למרחב|נחום ניר|תולדות החוקה שטרם נולדה|1955/04/15|00300}}}}. ביולי 1956 הציג בפני [[הכנסת השלישית]] את [[חוק יסוד|חוק היסוד]] הראשון שחוקק ([[חוק יסוד: הכנסת]]). במהלך נאומו העריך ניר-רפאלקס כי קיימים סיכויים רבים לכך "שבעוד חמישים וארבע שנים בערך, תהיה לנו [[חוקה (ישראל)|חוקת]] מדינה"{{הערה|{{על המשמר||הכנסת דנה ב"חוק הכנסת"|1956/07/10|00106}}}} (משמע בשנת [[2010]]). הערכה זו התגלתה עם השנים כאופטימית מדי, וח"כ [[חנן רובין]] ממפ"ם הסב את תשומת לבו של ניר-רפאלקס לכך עוד במהלך נאומו.
 
לאחר פטירתו של [[יוסף שפרינצק]] בראשית [[1959]] נבחר לתפקיד [[יושב ראש הכנסת]], וכיהן בתפקיד פחות משנה (2.3.59-3059–30.11.59 התקופה הקצרה ביותר מבין כל תקופות הכהונה של יושבי ראש הכנסת), עד [[הבחירות לכנסת הרביעית]]. ניר היה ליושב ראש הכנסת הראשון שלא נמנה עם מפלגת השלטון. לאחר פטירתו של יוסף שפרינצק ב-[[1959]] הוקמה ביוזמתם של [[מנחם בגין]] ו[[יוחנן בדר]] [[קואליציה]] [[אד הוק]], שהורכבה ממפלגות הקואליציה ([[אחדות העבודה - פועלי ציון]], [[מפ"ם]] ו[[המפד"ל]]) והאופוזיציה ([[תנועת החרות|חרות]], [[הציונים הכלליים]] ומק"י). קואליציה זו, שכונתה "קואליציית ניר", הוקמה אך ורק לצורך בחירתו של נחום ניר ליושב ראש הכנסת, בניגוד לעמדתה של [[מפא"י]], שהייתה אז מפלגת השלטון, ומועמדה לתפקיד יושב ראש הכנסת היה חבר הכנסת [[ברל לוקר]]. בניר תמכו 52 מחברי הכנסת, בעוד 41 תמכו בלוקר. 7 מחברי הכנסת נמנעו, בהם חברי [[המפלגה הפרוגרסיבית]], שהביעו בכך את מחאתם על הקרב הפוליטי שליווה את הליך הבחירה.
 
במהלך כהונתו הקצרה כיושב ראש הכנסת כיהן כממלא מקום נשיא המדינה בעת ביקורו הממלכתי של הנשיא בן צבי בבורמה באוקטובר 1959.