מונרכיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1:
{{עריכה|הנושא מוצג באופן מבולגן ומסורבל|נושא=מדעי החברה}}
{{מפנה|ממלכה}}
[[קובץ:Monarchies of the world.PNG|שמאל|ממוזער|250px|מונרכיות העולם - מקומות שבהם נהוגה כיום מונרכיה, צבועים בכחול]]
'''מוֹנַרְכְיָה''' (ב[[יוונית]]: μοναρχειν - "שלטון יחיד", μονος (מונוס) - יחיד, αρχειν (ארכיה) - לשלוט) או "ממלכה" היא שיטת [[ממשל]] שבה [[ראש מדינה|בראש המדינה]] עומד שליט יחיד המכהן, מרגע מינויו, לכל ימי חייו. לגיטימיות השלטון נובעת לרוב מכוח הורשה אך לעיתים גם מסיבות אחרות כגון מכוח המסורת והנוהג או מתוקף החוק. טענה זו ללגיטימיות היא המפרידה בין המונרכיה ל[[דיקטטורה]]. ראש המדינה מכונה '''מונרך''' ולו מעמד טקסי מיוחד המלווה בתואר כבוד כגון: [[מלך]], [[נסיך]], [[קיסר]], [[צאר]], [[ברון]], [[דוכס]], [[רוזן]], [[אמיר]], [[אפיפיור]] וכו'.
 
שורה 22:
במונרכיה אבסולוטית למונרך שליטה מוחלטת על כל התחומים במדינה, ואולי אף על כל תחומי החיים של האזרחים שבה. המונרך האבסולוטי אינו מוגבל על ידי [[חוק]] או [[חוקה]] כלשהם, הוא הסמכות העליונה במדינה, הוא מעל לחוק והחוקה, במידה וקיימת, ולכן רשאי לשנותם כראות עיניו וכרצונו. תאורטית, למונרך האבסולוטי שליטה מלאה על האדמה וכל האנשים שבה, כולל ה[[אריסטוקרטיה]] וה[[כמורה]]. למרות זאת, מונרכים אבסולוטים רבים גילו שכוחם מוגבל. רשויות דתיות מסוימות יכולות, לעיתים, להניא את המונרך מלבצע מעשים מסוימים וכן מצופה מהמונרך ללכת בדרכי המסורת ומנהגי התרבות.
 
[[המהפכה הצרפתית]] ו[[המהפכה האמריקאית]] הביאו לדעיכה משמעותית בפופולריות של המונרכיה האבסולוטית, ולאימוצן של שיטות הדוגלות בכךכך שהמדינה נוצרה למען העם ולא להפך. למרות זאת, גם בימינו קיימות מספר מונרכיות אבסולוטיות, אשר מצליחות לשרוד בחברות בעלות טכנולוגיה מספקת לשם ריכוז וארגון של כוח שלטוני, אך בלתי מספקת כדי לאפשר חינוך חופשי ותקשורת מהירה. מונרכיות אלה מאופיינות בחברה דו מעמדית, שבה המעמד השולט הוא מיעוט מבוטל אך עשיר מאוד, והמעמד הנשלט הוא הרוב המוחלט מקרב האזרחים. לאורך ההיסטוריה ובמדינות שבהן המצבשבהצב קיים גם בימינו, בני המעמד הנמוך הם [[צמית]]ים עובדי אדמה (למשל [[קוריאה הצפונית]]), אך ב[[אמירויות המפרץ]] רווח דווקא מודל פוליטי [[פטרנליזם|פטרנליסטי]], שבו השלטון העשיר מחלק לנתיניו כסף ואמצעים כדי למנוע תסיסה ציבורית, ואילו כלכלתו מסתמכת על עובדים זרים זולים, לרוב חסרי זכויות.
 
'''מונרכיה חוקתית''' שונה מזו האבסולוטית בכך שבשיטת שלטון זו קיימת [[חוקה]] המכירה במונרך, בין אם נבחר או המקבל תפקידו מתוקף ירושה, המשמש כ[[ראש המדינה]]. כלומר, החוקה היא מעל למונרך, הוא כפוף לה ופועל מתוקף סמכותה ולא להפך. המונרך מחויב לחוקה ככל אזרח, אך ייתכן והיא תיתן לו זכויות יתר כגון חסינות תחת תנאים מסוימים. מונרכיות חוקתיות מודרניות מאמצות, לרוב, את עקרון [[הפרדת הרשויות]], אז המונרך הוא ראש [[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]] ולעיתים הוא אף דמות סמלית טקסית בלבד נטולת כל סמכות, כמעט. כך המצב במונרכיות חוקתיות שהן גם [[דמוקרטיה ייצוגית|דמוקרטיות ייצוגיות]], כמו [[הממלכה המאוחדת]], הללו נקראות מונרכיות דמוקרטיות חוקתיות והמונרך אולי נחשב בהן לראש המדינה, אך [[ראש ממשלה|ראש הממשלה]], לו ניתן המנדט בצורה ישירה או עקיפה בבחירות, הוא ראש הרשות המבצעת. במונרכיות אלו, החוקה היא המגבילה את המונרך. יש לציין שלא כל מונרכיה חוקתית היא דמוקרטיה ייצוגית, ההיסטוריה מלמדת על מונרכיות חוקתיות שחוקתן הייתה [[פשיזם|פשיסטית]] או קווזי-פשיסטית, כך קרה ב[[איטליה]], ב[[יפן]] וב[[ספרד]].