העלייה החמישית – הבדלי גרסאות

סיום העלייה היה עם תחילת [[מלחמת העולם השנייה]]. מספר העולים מוערך בכ-250,000 נפש. העלייה החמישית מכונה לעיתים "עליית ה[[יקה|יקים]]" משום שכרבע מהעולים (כ-60 אלף איש) הגיעו לארץ מ[[גרמניה]].

 

* '''עליית הנאצים לשלטון''' - עלייתם של [[היטלר]] ו[[נאצים|מפלגתו]] לשלטון ב[[גרמניה]] גרמה לזעזוע גדול בחיי היהודים בה והרעה את מצבם מבחינה חברתית וכלכלית. רוב [[היהודים בגרמניה הנאצית]] החליטו להגר מהמדינה. מרביתם היגרו ל[[העולם המערבי|ארצות המערב]], בעיקר, ל[[ארצות-הברית]] ו[[בריטניה]], ול[[אמריקה הדרומית|דרום-אמריקה]], אך היו גם רבים שהחליטו לעלות ל[[ארץ ישראל]].{{הערה|1=.[http://www.ushmm.org/wlc/en/article.php?ModuleId=10005468 German Jewish Refugees, 1933-1939], אנציקלופדיית השואה, באתר מוזיאון השואה האמריקני.}} באוגוסט [[1933]] נחתם '''[[הסכם ההעברה]]''' בין [[הסוכנות היהודית]] ל[[גרמניה הנאצית|שלטון הנאצי]], שתוכנו: המרת רכושם של היהודים הנאלצים לעזוב את גרמניה (לפי החוק הגרמני באותה תקופה, אם [[יהודי]] היה עוזב את [[גרמניה]] – היה רכושו מוחרם על ידי השלטונות), בסחורות גרמניות ש[[סחר בינלאומי|תיוצאנה]] לארץ ישראל ולארצות שכנות. ההסכם, ששירת את שני הצדדים, נתן יד להמשך העלייה.

*'''התגברות האנטישמיות במזרח אירופה ''' – בחלק ממדינות [[מזרח אירופה]] חוגים רבים תמכו בהשקפות [[פשיזם|פשיסטיות]] ו[[אנטישמיות]] ועובדה זו עודדה יהודים רבים במדינות אלו לעזוב למקומות אחרים.

* '''מדיניות ההגירה של ארצות הברית''' – בשנת [[1924]] החליטה [[ארצות הברית]] לצמצם את ההגירה אליה, וגם בתקופת העלייה החמישית שעריה לא היו פתוחים לכל המהגרים, אלא רק לחלקם. בסך הכל היגרו לארצות-הברית מאז עליית הנאצים לשלטון ועד סוף שנות השלושים 95,000 יהודים מגרמניה. יהודים אחרים שעזבו את גרמניה היגרו ליעדים אחרים, ביניהם כ-62,000 איש לארץ-ישראל.{{הערה|1=[http://www.ushmm.org/wlc/en/article.php?ModuleId=10005468 German Jewish Refugees, 1933-1939], אנציקלופדיית השואה, באתר [[מוזיאון השואה האמריקני]]}}

 

[[קובץ:Palestine immigrant certificate.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת עליה שהוצאה ב[[וורשה]], ספטמבר [[1935]]]]

 

#כניסה בלתי חוקית – בדרכי הים והיבשה.

 

[[קובץ:Bronislaw Huberman.jpg|שמאל|ממוזער|175px|הכנר [[ברוניסלב הוברמן]], מייסדה של התזמורת הפילהרמונית בשנת 1936]]

 

בשנים [[1934]]–1939 עלו לישראל כ-5,000 נערים ונערות מ[[גרמניה]] ומ[[אוסטריה]], במסגרת מפעל הצלה וחינוך שנהגה על ידי [[רחה פראייר]] ויושם על ידי [[הנרייטה סאלד]], וכונה "[[עליית הנוער]]". מרבית בני הנוער נקלטו ב[[קיבוץ|קיבוצים]] ובמושבי עובדים, ולאחר תקופת הכשרה הצטרפו לקבוצות [[השומר הצעיר]], [[הנוער העובד והלומד]] ו[[בני עקיבא]] בהקמת יישובים חדשים.

 

[[קובץ:PikiWiki Israel 242 Immigration to Israel עליה לארץ.jpg|ממוזער|שמאל|250px|קבוצת חניכי "[[השומר הצעיר]]" על סיפון אניה בדרכם לארץ ישראל, [[1934]]]]

 

עולי גרמניה כללו אלפי סוחרים, אקדמאים ואנשי רוח, אך היישוב התקשה למצוא להם תעסוקה שתתאים לעיסוקם הקודם, והם נדרשו לבצע [[הסבה מקצועית]]. רבים הפכו ל[[בנאי (מקצוע)|פועלי בניין]], לפועלי מתכת, לפועלים בענף העץ ול[[נהיגה|נהגים]]. חלקם הפכו ל[[חקלאות|חקלאים]].

 

{{תקופות בארץ ישראל}}