עלילות גילגמש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בפסקה "היצירה", ערכתי את הקישור אליו מפנה המילה "אור", מהערך אור - קרינה אלקטרומגנטית (שזה ערך שכלל אינו שייך לכאן), אל הערך "אור" - עיר עתיקה במסופוטמיה (שלזו הכוונה כאן לעניו"ד). |
הרחבה |
||
שורה 67:
==הקבלות במקרא==
המקבילה המקראית המרכזית לעלילות גילגמש היא בתיאור
ישנן גם לא מעט נקודות שוני בין התאורים: ראשית, במיתוס המסופוטמי הסיבה להבאת המבול אינה שחיתות מוסרית אלא ריבוי אוכלוסין בלתי נמנע והפרעה למנוחת האלים. כמו כן, אותנפישתים מוליך שולל את אנשי עירו ומעלה לתיבה גם רכוש, מה שלא מתרחש במקרא. אותנפישתים מעלה איתו גם את האומנים, במטרה להציל את הישגי התרבות, ואילו במקרא מזוהה התרבות החומרית דווקא עם שושלת קין<ref>ע"פ המתואר בבראשית פרק ד', קין עצמו ייסד עיר, ומצאצאי יצאו יבל "אבי ישב אהל ומקנה", יובל "אבי כל תפש כינור ועוגב", ותובל קין "לטש כל חרש נחשת וברזל".</ref>, המושמדת במבול לחלוטין. גם סופו של התיאור שונה. לאותנפישתים ניתנים חיי נצח, ואילו ל[[נוח]] לא. בנוסף, סיפור המבול המסופוטמי מסתיים בהטלת מגבלות שונות על הריבוי האנושי, בעוד מקבילו המקראי מסתיים בברכת פריון אלוקית לנוח ומשפחתו: "וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ".
השוואה מפורטת בין התאורים ערך ד"ר שמואל דייכעס{{הערה|1={{HebrewBooks|דיכס, ישראל חיים בן אריה צבי|בית ועד לחכמים יא (תרסד) -|23542|עמוד=3}}}}.
מקבילה נוספת היא בתאורי [[גן עדן|גן העדן]]: יצירת האדם מהעפר, עצי הגן, הנחש וגזילת חיי הנצח.
| |||