תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 24526224 של 84.109.37.225 (שיחה)
מניועהטכעאבאדג
שורה 20:
|CAS=67-64-1
}}
הנוצר בפירוק שומנים וחלבונים.
'''אצֵטוֹן''' ('''Acetone''') הוא [[תרכובת אורגנית]] פשוטה. אצטון הוא ה[[קטון]] הפשוט ביותר; [[נוסחה כימית|נוסחתו]] היא '''C<sub>3</sub>H<sub>6</sub>O''' ושמו הכימי הוא '''פרופאנון''' ('''Propanone''').
 
זהו [[נוזל]] חסר [[צבע]] ובעל [[ריח]] חריף אופייני בטמפרטורת החדר (25°C), המתלקח בקלות. נקודת קפיאתו היא 95.4- ונקודת הרתיחה היא 56.53 [[מעלות צלזיוס]]. הוא [[תמיסה|מתמוסס]] בקלות בין השאר ב[[מים]], [[אתר (כימיה)|אתר]] ו[[כוהל]] ומשמש בעצמו כ[[ממס]] חשוב.
 
השימוש הרווח באצטון בחיי היום יום הוא כרכיב הפעיל במסיר [[לק ציפורניים]], אך משתמשים בו גם בייצור [[פלסטיק]], סיבים, [[תרופה|תרופות]], [[חומר נפץ|חומרי נפץ]], מחיקת כתב ועוד.
 
הראשון שגילה תהליך ייצור תעשייתי יעיל לאצטון היה [[חיים ויצמן]], לימים נשיאה הראשון של [[מדינת ישראל]], שניהל את מעבדות האדמירליות הבריטית בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]]. הוא השתמש ב[[חיידק]] ''Clostridium acetobutylicum'', אשר בתהליך [[תסיסה]] מפרק [[עמילן]] ל[[1-בוטנול]] ואצטון. האצטון שהופק היה [[ממס]] קריטי לייצור [[חומר נפץ|חומר הנפץ ההודף]] [[קורדיט]] - תערובת של [[ניטרוגליצרין]], [[ניטרוצלולוזה]] ו[[וזלין]] ולניצחון [[בריטניה]] ובעלות בריתה.
 
==בביולוגיה==
כאחד מ[[גופי קטון|גופי הקטון]], כמויות זעירות של אצטון נמצאות באופן תקין בשתן ובדם. כמויות גדולות של גופי קטון בדם ובשתן מעידות על הרעבה או מצב [[סוכרת|סוכרתי]] ([[היפרגליקמיה]]) חריף; לנשיפתו של החולה יש ריח פירות מובהק הנגרם (בין היתר) בשל האצטון העודף בגופו הנוצר בפירוק שומנים וחלבונים.
 
באופן טבעי נמצא האציטון בצמחים וגזים וולקניים. בזיקוק של [[עץ (חומר גלם)|עץ]], [[תאית]] ו[[סוכרוז|סוכר]] ניתן לקבל אצטון בתהליך של זיקוק שניוני.