ברק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ שוחזר מעריכות של 109.253.171.89 (שיחה) לעריכה האחרונה של אביהו |
||
שורה 5:
[[קובץ:Lightning striking the Eiffel Tower - NOAA.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברק פוגע ב[[מגדל אייפל]], [[1902]]]]
'''ברק''' הוא תופעה [[אקלים|אקלימית]] שבמהלכה נפרק [[חשמל סטטי]] הנמצא ב[[ענן|עננים]]. הברק נראה כפרץ [[אור]] עז, ויחד איתו נוצר ה[[רעם]], המגיע אל הצופה זמן מה לאחר הברק, כתוצאה מההבדל הגדול שבין [[מהירות האור]] ל[[מהירות הקול]].
==היווצרות==
הברק נוצר משום שבתחתית [[ענן סערה|ענני סערה]] שנקראים [[קומולונימבוס]]ים נוטה להצטבר [[מטען חשמלי]] שלילי גדול מאוד (לפעמים מצטבר מטען חיובי ואז הברק נקרא ברק חיובי). הסיבה לכך איננה ידועה אך ההשערה המקובלת היא שישנו [[חיכוך]] בין [[גראופל]] ובין חלקיקי [[קרח]] בנוכחות טיפות [[מים]] בתוך הענן, חיכוך שמשחרר את ה[[אלקטרון|אלקטרונים]] מה[[אטום|אטומים]] וגורם להם להצטבר בתחתית הענן. (חיכוך דומה אחראי ל[[חשמל סטטי|חשמל הסטטי]] שנוצר כשמסתרקים או כשמשפשפים בלון בנייר). וכשנוצרת בענן כמות גדולה של מטען שלילי, מתפרק המטען אל האדמה שמתחתיה שיש בה מטען חיובי שנמשך אל מתחת לענן בעקבות כוחות חשמליים, ברק זה ייקרא ברק שלילי, אם מטען חיובי בענן יתפרק אל מטען שלילי בקרקע, הברק ייקרא ברק חיובי. כאשר ברק יתקדם לעבר האדמה, גם הברק וגם האדמה שולחים שלוחות (מטען חיובי ושלילי) ומחפשים דרך להיפגש. בזמן חיבור של 2 שלוחות אלו, מועבר המטען במלואו דרך האוויר ומתרחשות תופעות הברק. רוב הברקים (כ-75%{{הערה|ספר הקורס מתח גבוה, "מתחי יתר והגנות בפני ברקים", הוצאת AEAI, עמ' 12}}) מתרחשים בתוך העננים בין אזורים עם מטען חיובי לאזורים עם מטען שלילי.
הברק לא פוגע בהכרח במקום הגבוה ביותר, אלא באזור בו המטען מהאדמה יכול לעלות בדרך הקלה ביותר מבחינה [[התנגדות חשמלית]] (מוט מתכת גם אם נמוך במעט מעץ שעומד לידו יהיה מקום פגיעת הברק מפני שהוא מוליך טוב יותר). נקודת הפגיעה היא לרוב בקצה של עצם בולט מהקרקע כגון בניין, [[אנטנה]], עמוד מתכתי או עץ.
המטען השלילי שבתחתית הענן חזק עד כדי כך שאפשר לחוש בו על ה[[אדמה]]. במקרה של עמידה מתחת לענן שכזה, המשיכה בין המטען החיובי שייווצר בגוף לבין המטען השלילי שבתחתית הענן עשוי לגרום ל[[שיער|שערות]] לסמור. במקרה זה רצוי להתרחק מהאזור, שכן תופעה זו עשויה לבשר על פגיעת ברק מתקרבת.
ה[[מתח חשמלי|מתח החשמלי]] בין תחתית הענן לבין הקרקע נע בין 20 מיליון ל-100 מיליון [[וולט]]. עוצמת זרם הברק עשויה להגיע עד 150,000 [[אמפר]]. אחת מתוצאות של הזרימה החשמלית הזו היא שהאוויר בדרך מתחמם מאוד ויכול להגיע לטמפרטורה של למעלה מ-27,000 [[מעלות צלזיוס]]. החום האדיר גורם לשתי תופעות שמלוות ברק:
#הבזק אור, שנובע מ[[יינון]] של האוויר דרכו עבר הזרם החשמלי.
#הרעש הנקרא [[רעם]]. הרעש נובע מגל הלם שנוצר עקב התפשטות מהירה עקב התחממות האוויר דרכו עבר הזרם (ראו חוק ה[[גז אידיאלי]]).
על ידי מדידת הפרש הזמנים בין הופעת הברק ושמיעת הרעם, ניתן להעריך את המרחק מהנקודה, על סמך היחס בין [[מהירות האור]] ל[[מהירות הקול]]. אם, לדוגמה, הרעם נשמע כשלוש שניות לאחר שנצפה הברק, אנו יודעים שבזמן זה עובר הקול כ[[קילומטר]], ולכן זה המרחק מהנקודה שבה פגע הברק.
ישנם ברקים חזקים במיוחד הידועים בשם ברקי שבר, הגורמים לשבירה של ענפים, בתים, מכוניות וכדומה.
ברקים אלו נגרמים באזורי [[קו המשווה]] בעיקר בתקופת ה[[מונסון|מונסונים]] המאוחרים.
ברקים יכולים להיווצר גם ב[[התפרצות געשית]], וב[[סופת חול|סופות חול]] כתוצאה מ[[חיכוך]] בין גרגירי ה[[חול]] וה[[אבק]] הרב.<!--[[קובץ:Lightning hits tree - NOAA.jpg|שמאל|ממוזער|235px|ברק מכה בעץ]]-->
==מכת ברק==
| |||