דרגון (רכב שטח) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3:
'''דרגון''' - היה רכב שטח 4x4, שהתבסס על "טריומף פוני" והורכב על ידי [[אוטוקרס]] ב-[[טירת כרמל]] בשנת [[1968]]{{הערה|[http://israelmotorindustry.org/triumph-pony-autocars-dragoon/ קופץ כמו פוני] תעשיית הרכב הישראלי}}
 
==היסטוריה==
בשנת [[1966]] קיבלה [[אוטוקרס]] את הזיכיון הבלעדי לייצור וייצוא של [[רכב שטח]] מפיתוח [[טריומף (כלי רכב)|טריומף]] שהיה קרוי ''''''.
 
בשנת [[1966]] קיבלה [[אוטוקרס]] את הזיכיון הבלעדי לייצור וייצוא של [[רכב שטח]] מפיתוח [[טריומף (כלי רכב)|טריומף]] שהיה קרוי '''Triumph Pony'''.
 
ב-2 באוקטובר [[1967]] הגיעו ל[[חיפה]] 48 ערכות ראשונות להרכבה של מכוניות שטח-שירות מדגם "טריומף פוני"
שורה 9 ⟵ 11:
באביב 1964 יצרה מחלקת הפיתוח של "סטנדרט-טרייומף" [[אב-טיפוס]] ראשון במסגרת פרוייקט "פוני". אך אב-הטיפוס השני, שיוצר כמה חודשים בעקבותיו, כלל שלדה חד-מישורית שאליה הוברג מרכב מתכת ספרטני ביותר, עם תא פתוח לשני אנשים, וארגז מודולארי למטען. ה"טריומף אג'קס" הייתה הבסיס המכני לגרסת ה"טריומף פוני".
 
בשנות השישים של [[המאה ה-20]] יצרה סטנדרט-טרייומף הבריטית, שהפכה ב-[[1961]] לחברת-בת של "ליילנד מוטורס הגדולה והרווחית," שורה של מכוניות קטנות ובינוניות תחת מותג היוקרה-להמונים “טרייומף”. גאוותה היתה על מכוניות הספורט הפתוחות מתוצרתה, שיועדו בעיקר לשוק הצפון-אמריקאי. כל אותה עת המשיכה לייצר – ממש לצד אותן ה- TR האגדיות – שורה של דגמי מסחריות קלות, שחדשנות וספורטיביות היו מהן והלאה. ב- 1963 החלו אנשי טרייומף לפתח את האג’קס, לימים ה- 1300, שהציגה מבנה מודרני במיוחד: הנעה קדמית, מנוע אורכי ותיבת הילוכים מתחת למנוע. חזיתו של הרכב הייתה עשויה [[פיברגלאס]], וגם אותה ניתן היה לקפל לפנים, לצרכי תחזוקה שוטפת. גג פיברגלאס הוצע בחלק מהתצורות. למנוע האורכי חוברה תיבת ארבעה הילוכים עם קישור קבוע לדיפרנציאל בסרן הקדמי. בעזרת בורר הילוכים משני ניתן היה לשלב הילוך העברה נמוך ובו-זמנית להפעיל מצמד "שיני כלב", שהעביר את הכח גם לסרן האחורי. הסרן הקדמי היה מטיפוס דה דיון, עם קפיצי עלים ובולמי זעזועים. מאחור הותקן סרן “חי” עם קפיצי עלים ובולמי זעזועים.
==חתימת הסכם לשיתוף פעולה בין "טריומף" ו"אוטוקרס"==
 
בסוף פברואר 1966 חתמו "סטנדרט-טרייומף" ו[[אוטוקרס]] על ההסכם ביניהן, במסגרתו רכשה היצרנית הבריטית (דרך חברת-בת שהקימה בישראל שנתיים קודם לכן) כ- 20% בבעלות על אוטוקרס. לאחר חתימת החוזה החליטה "סטנדרט-טרייומף" להעביר את הרכבת הפוני ל-[[אוטוקרס]]
 
שורה 16 ⟵ 18:
 
טרייומף המשיכה בפיתוח הפוני. במסגרת הפרוייקט יוצרו שישה אבות-טיפוס עד לקיץ 1965. אחד מהם, שקיבל את הסימון X733 ברשימת מכוניות הניסוי של היצרן הבריטי, נשלח לישראל במהלך 1966. אוטוקרס חזרה והצהירה פומבית על תכניות הפוני בפברואר 1967, ולפיהן פיתוח המכונית הושלם והחברה קיבלה זיכיון בלעדי לייצורה, בעיקר ליצוא ב"שווקים מובטחים". הן כללו את [[טורקיה]], [[יוגוסלביה]], [[רומניה]], [[ניגריה]], [[גאנה]], [[חוף השנהב]], [[סיירה לאונה]], [[הרפובליקה של קונגו]], [[קניה]], [[חבש]] ו[[מקסיקו]]. חמש מדינות נוספות נכללו בחוזה המקורי אך נמחקו בטיוטות מאוחרות שלו. אלו היו [[איראן]], [[תאילנד]], [[קפריסין]], [[יוון]] ו[[פוארטו ריקו]]. תחילת הייצור תוכננה לאפריל-מאי [[1967]]. במקביל שלחה טרייומף לטירת הכרמל שני אבות-טיפוס של הפוני – האחד עם ארגז קצר והשני עם ארגז ארוך. אחת המכוניות, לפחות, זכתה לרישוי מקומי ב- 12 אפריל 1967, וזו ככל הידוע הפוני היחידה שנעה בכבישי ישראל עם רישום כזה. הרישום. בראשית אוקטובר נשלחו 48 הקיטים הראשונים של הפוני הסדרתית לחיפה. עם משלוח הערכות מאנגליה עדכנה אוטוקרס כי היצור יחל בנובמבר, מועד שנדחה אחר-כך לפברואר 1968
==ייצור ה"דרגון"==
 
בפברואר החל יצורה של הפוני. שובינסקי חזה כי בשנה הראשונה ייוצרו 500-750 יחידות, והוסיף כי התכנית היא להגיע לקצב יצור שנתי של 3,500 יחידות ב- 1973.
בפברואר 1968 נבנו עשרה מרכבים ראשונים עבור הפוני, ואלו ירדו מקו היצור בחודש מרץ. ב- 14 במרץ נפתחה תערוכת המכוניות הבינלאומית השנתית ב[[ז’נבה]]. הפוני נעדרה אמנם מתצוגת טרייומף, אך הופיעה של אוטוקרס, לצד ה[[גלבוע (מכונית)|גלבוע]].
 
בפברואר 1968 נבנו עשרה מרכבים ראשונים עבור הפוני, ואלו ירדו מקו היצור בחודש מרץ. ב- 14 במרץ נפתחה תערוכת המכוניות הבינלאומית השנתית ב[[ז’נבה]]. הפוני נעדרה אמנם מתצוגת טרייומף, אך הופיעה של אוטוקרס, לצד ה[[גלבוע (מכונית)|גלבוע]]. במועד זה או בסמוך לו הפך הפוני ל"דראגון" (Dragoon), (ב[[אנגלית]] - לוחם רכוב על סוס).
 
הוחל בייצור המעשי, לאחר ניסויים ממושכים. הניסויים לא הצליחו להפוך את הפוני/דראגון לכלי-רכב בשל למכירה. התגלו הרבה תקלות בייצור.
שורה 31 ⟵ 34:
ב- 7 ביוני, קצת למעלה מחודש לאחר משלוח הערכות האחרונות לישראל, נמצא לפוני לקוח חדש, "ליילנד מוטורס איראן". 454 ערכות פוני נשלחו ל[[טהראן]] עד מאי 1970
 
בסך-הכל יצרה "טרייומף 745" ערכות פוני. לא כולן, הורכבו.
 
 
==סוף דבר==
ב- 1970 ניסו באוטוקרס לשכפל את הכלמוביל – אותו טנדר זעיר שהורכב ב"[[הארגז]]" בתחילת העשור, וסיים את חייו כרכב קל להובלת נפט. הארגז הפתוח של הדרגון הוחלף במיכל דלק – תחילה מ[[מתכת]] ובהמשך מ[[פיברגלאס]], והרכב הפך למכלית קלה, לשימושן של חברות הובלת הנפט