רהט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ טרם נכנס לתפקיד
אחידות במיקום הערות שוליים, הסרה (דאז)
שורה 25:
מהקמתה ועד שנת [[1980]] הייתה תחת [[מועצה אזורית בני שמעון]]. בין השנים 1980 - [[1989]] נוהלה על ידי מועצה עצמאית, ללא תלות במועצה אזורית בני שמעון. בשנת 1989 היא הוכרה כ[[מועצה מקומית]] ובשנת [[1994]] הוכרה כ[[עיר]]. בשנת [[2004]] הוקמה בעיר [[תחנת משטרה]] שמונה כיום כ-70 שוטרים.
 
בשנת 2018 התרחבה העיר כמעט פי שניים בעקבות הסכם העברת שטחים שנחתם בין ראש עיר [[טלאל אל קרנאוי|טלאל אלקרנאוי]] לראשת המועצה האזורית בני שמעון [[סיגל מורן]]. שטח השיפוט של רהט גדל ל-42 קילומטר מרובע (לשם השוואה גודלה של תל אביב הוא 50 קילומטר מרובע).
{{הערה|1=[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/354600=365 דרעי אישר העברה של 14,000 דונם מבני שמעון לרהט]}}
 
שורה 62:
ברהט אחוז האבטלה עמד בשנת 2013 על 34% ובשנת 2017 ירד עד כדי 14.4%,{{הערה|{{Cite news|url=http://adva.org/he/social-report2016/|title=תמונת מצב חברתית 2016: השכר עולה – אך לא מדביק את הגידול בצמיחה|date=2017-01-15|newspaper=מרכז אדוה|language=en-US|access-date=2017-07-08}}}} בעיקר תודות להקמת אזור התעשייה עידן הנגב שהעסיק אלפים מתושבי רהט.
 
בשנת [[2018]] ירד אומנם אחוז האבטלה ל 11.93%,{{הערה|{{ידיעות אחרונות|תלם יהב, אילנה קוריאל|קולות נודדים|5365028|7 אוקטובר 2018}}}}, אך הוא עדיין גבוה מהממוצע הארצי ורהט היא אחת הערים העניות ב[[ישראל]].
===פרויקטים קהילתיים===
ישנם מספר פרויקטים קהילתיים בעיר, שמספקים גם מקומות עבודה לתושבי רהט. אחד מהם הוא פרויקט יזמות ותעסוקה ל[[אישה|נשים]] הבדואיות, הכולל קורס הכשרה בעיבוד [[טקסטיל]], [[תפירה]] וייצור [[בגדים]], שפעיל מ-2010. הפרויקט כלל הכשרה בתחום התעסוקה, הכשרה בניהול עסקים, עזרה בבניית עסק, והדרכה ממושכת. [[המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי]] הוביל יוזמה זו בשיתוף עם [[משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה]]. מתוך 20 נשים בדואיות שקיבלו הכשרה זו, ארבע הקימו עסק שיתופי של עיצוב וייצור [[אופנה]] לנשים מוסלמיות; 9 משתתפות הקימו מפעל תפירה, ואחרות החלו לתפור בגדים באופן פרטי מהבית.{{הערה|1=[http://www.cjaed.org.il/Heb/Index.asp?CategoryID=210&ArticleID=365 פרויקטים של בדואים], המרכז יהודי-ערבי לפיתוח כלכלי}}
שורה 89:
בחודש [[יוני]] [[2007]] נחנכה [[תחנת הרכבת להבים - רהט]] מזרחית ובסמוך לעיר, על [[כביש 40]]. תחילה נקראה התחנה רק "תחנת הרכבת להבים", אולם סמוך לפתיחתה שונה השם ל"להבים", מה שעורר כעס בקרב תושבי העיר שלבסוף הצליחו לשנות את שם התחנה ל"להבים - רהט".
 
עד שנת 2005 לא הייתה ברהט תחבורה ציבורית, למרות היותה של העיר מונה עשרות אלפי תושבים. באותה שנה יצאו התושבים, יחד עמותת [[ידיד (עמותה)|ידיד]] ועם ראש העיר דאז, [[טלאל אל קרנאוי|טלאל אלקרינאוי]], למאבק במשרד התחבורה כדי להכניס קווי תחבורה ציבורית לעיר. המאבק הצליח ובכנס שנערך בשנת 2005 הודיע משרד התחבורה על הפעלת תחבורה ציבורית ברהט.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.yedid.org.il/?id=2163|כותרת=לאחר שנים של מאבק: תחבורה ציבורית ברהט|אתר=אתר עמותת "ידיד"|תאריך_וידוא=2017-07-08}}}} בשנת [[2009]] החלה לפעול בעיר חברת האוטובוסים [[נרקיס גל הסעות|גלים]]. בשנת 2017 יש 20 קווי תחבורה ציבורית שעוברים בתוך רהט או בכניסה אליה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bus.co.il/otobusimmvc/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D?Language=en|כותרת=bus.co.il - המודיעין לתחבורה ציבורית בישראל|אתר=אוטובוסים|תאריך_וידוא=2017-07-08}}}}
 
בסוף שנת 2016 נחנך מחלף רהט ב[[כביש 6]], שמחבר את העיר לכביש המרכזי במדינה ויוצר גישה וכניסה מהירה לרהט.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hozeisrael.co.il/template/default.aspx?PageId=320|כותרת=התקדמות העבודות בדרום|אתר=חברת כביש חוצה ישראל|תאריך_וידוא=2017-07-08}}}}