קופרופגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏בתרבות: סגור סוגריים
שורה 30:
צואת בהמות משמשת עד היום לחימום בתים ברחבי העולם. <!-- מנהגם של כלבים לאכול את צואתם קיבל התייחסות חוקית ב[[משנה]], לגבי מקרה בו הכלב נוטל את הצואה היבשה והדולקת ומוליך אותה לשדה.{{הערה|1={{משנה|בבא קמא|ב}} הכלב שנטל חררה והלך לגדיש: אכל החררה והדליק הגדיש? על החררה - משלם נזק שלם, ועל הגדיש - משלם חצי נזק.}} – לא נכון! לפי הפרשנות המסורתית, חררה היא עוגה. כדי לטעון אחרת, יש להביא מקור! -->
 
צואה מוזכרת לעיתים בתנ"ך כדבר שנאכל בשעת רעב קשה. כאשר צבא [[ארם דמשק]] צר על [[שומרון (עיר)|שומרון]], מתואר שהיה שם מחסור כל כך חמור, עד שאפילו מחירו של רבע קב "חרייונים" נמכר בחמישה [[שקל (יחידת משקל)|שקל]]י [[כסף (יסוד)|כסף]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|ו|כה}}}}. וכן ב[[רבשקה#נאום רבשקה|נאום רבשקה]] רבשקה מאשים את השלטון על שומרון שהם מביאים את העם ל"...לֶאֱכֹל אֶת חריהם [צוֹאָתָם] וְלִשְׁתּוֹת אֶת שיניהם [מֵימֵי רַגְלֵיהֶם] עִמָּכֶם" ({{תנ"ך|מלכים ב|יח|כז}}).
 
[[יחזקאל]] מצווה באחד המיצגים המזעזעים שלו לאכול עוגת שעורים המגולגלת בצואה.{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|ד|יב}}}} ב[[קוראן]] מסופר שמוחמד אוכל את צואתו בדומה ל[[אלישע]], ומקובל אצל המוסלמים להסביר שזאת משום שצואת הנביאים הייתה "טהורה" בשונה מצואת אנשים מן השורה.