הספרייה הלאומית – הבדלי גרסאות

הספרייה נוסדה ב-[[15 ביולי]] [[1892]] ב[[ירושלים]] על ידי לשכת ירושלים של ארגון [[בני ברית]] שקרא את שמה, לפי הצעתו של [[מרדכי אדלמן]] '''"בית הספרים מדרש{{הערה|המילה "מדרש" נוספה לשמו של בית הספרים "מפני [[פחד]] השלטון הטורקי... כדי שלא ירגישו השלטונות את החדוש שבמוסד זה, כי כמה "מדרשות" איכא בירושלם" (אברהם יערי, '''תולדות בית-הספרים הלאמי והאוניברסיטאי עד שנת תר"ף''', ירושלים, תר"ץ, עמ' ו, בהערה). סיבה נוספת לדבר הייתה שמקום שמוגדר כ[[ישיבה]], היה פטור מדמי מכס על יבוא ספרים (אפרים כהן-רייס, '''מזכורונות איש ירושלים''', ירושלים, 1967, עמ' 136, בהערה}} אברבנאל"''', על שם [[יצחק אברבנאל]], מגדולי היהודים ש[[גירוש ספרד|גורשו מספרד]], בדיוק 400 שנה קודם לכן{{הערה|אברהם יערי, '''תולדות בית-הספרים הלאמי והאוניברסיטאי עד שנת תר"ף''', ירושלים, תר"ץ, עמ' ו}} בין יוזמי הספרייה נמנו ד"ר [[זאב וילהלם הרצברג]], [[אפרים כהן-רייס]], ר' [[חיים הירשנזון]], ר' [[אברהם משה לונץ]], [[דוד ילין]], [[יוסף מיוחס]] ו[[זאב יעבץ]]. "לספרן מנו את מר אהרן כהן, ששמש בכהונה זו לבדו עד שנת תר"פ"{{הערה|1=תולדות בית הספרים הלאמי והאוניברסיטאי עד שנת תר"פ - אברהם יערי, בית הספרים הלאמי והאוניברסיטאי בירושלים}}.