אהרן יהודה ליב שטינמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
כך, תיקון כיווניות הערת שוליים |
||
שורה 1:
{{רב
| שם = הרב אהרן יהודה לייב שטינמן
| שם בשפת המקור =
| תמונה = הרב שטיינמן 5.jpg
| כיתוב = הרב אהרן יהודה לייב שטינמן
| כינוי =
| תאריך לידה עברי = [[י"ד בחשוון]] [[ה'תרע"ה]]
| מקום לידה = [[קמניץ (בלארוס)|קמניץ]], [[ליטא]]
שורה 17:
| תפקידים נוספים = ראש ומייסד הישיבות [[ישיבת ארחות תורה|ארחות תורה]] [[ישיבת גאון יעקב (בני ברק)|גאון יעקב]] .
| רבותיו = רבי [[יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]], רבי [[משה סוקולובסקי]], רבי [[שמחה זליג ריגר]] רבי [[פסח פרוסקין]]
| תלמידיו =
| בני דורו =
| חיבוריו = אילת השחר, חסד ומשפט, ימלא פי תהילתך, מפקודיך אתבונן, עזי ומגיני
}}
[[קובץ:קבר הרב שטיינמן בני ברק.jpg|ממוזער|250px|קברו של הרב שטיינמן בבית הקברות פוניבז' בבני ברק]]
הרב '''אהרן יהודה'''{{הערה|נהג לחתום: "יודא"}} '''לייב שטינמן''' ("הגראי”ל"; [[י"ד בחשוון]]{{הערה|ב[[בין השמשות (יהדות)|בין השמשות]] שבין י"ד לט"ו חשוון}} [[ה'תרע"ה]], [[3 בנובמבר]] [[1914]]{{הערה|'''כאיל תערוג''', מכון דעת סופרים ירושלים כסליו תשע"ח, עמ' תרס"א}} - [[כ"ד בכסלו]] [[ה'תשע"ח]], [[12 בדצמבר]] [[2017]]) היה רב [[יהדות חרדית|חרדי]]-[[ליטאים (זרם)|ליטאי]] [[ישראלי]], ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי ב[[מפנה המאה|מפנה]] [[המאה ה-21]]. נשיא [[מועצת גדולי התורה]] של תנועת "[[דגל התורה]]".
שורה 44 ⟵ 45:
===תקופת שווייץ===
לפי החוק הפולני הוא היה אמור להיות [[גיוס חובה|פטור מגיוס]] בשל גיוסו של אחיו הגדול ל[[צבא פולין|צבא הפולני]], ובכל זאת הוא קיבל צו גיוס. בעקבות זאת שינה את שם משפחתו לשטי'''נ'''מן כדי להציג את עצמו כ[[בן יחיד]], עילה נוספת לפטור מגיוס{{הערה|גרסה אחרת היא שבכניסתו לשווייץ, פקידי רישום האוכלסין רשמו את שם משפחתו "שטי'''נ'''מן", וכשעלה לארץ ישראל המשיך להירשם בשם זה, הוניגסברג, '''צדיק כתמר יפרח''', 2014, פרק 43, עמ' תיג}}. ניסיון זה לא צלח, ניסיון נוסף שלא הגיע לכלל ביצוע נעשה בשנת ה'תרצ"ו, על ידי הרב שמחה זליג ריגר שניסה להשיג עבורו [[סרטיפיקט]] לעליה לארץ ישראל{{הערה|סופר המודיע, '''מרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטינמן זצוק"ל''', בעיתון [[המודיע]], 13 בדצמבר 2017}}, ולכן החליט לעבור ל[[שווייץ]]. בקיץ [[ה'תרצ"ז]] ([[1937]]) קיבל אשרת יציאה מ[[פולין]] ואשרת כניסה לשווייץ, כתלמיד ב[[ישיבת היכל אליהו|ישיבת 'עץ חיים']] ב[[מונטרה]], בראשות הרב [[ירחמיאל אליהו בוצ'קו]]{{הערה|[http://www.kedem-auctions.com/Items/צרור-מכתבים-מהבחור-רבי-אהרן-לייב-שטיינמאן-ובני-משפחתו-1938-1947 באתר קדם]}}. מכתבי המלצה עבורו נכתבו על ידי הרב יצחק זאב סולובייצ'יק והרב [[ברוך בר ליבוביץ]]{{הערה|במכתב ההמלצה של הרב ליבוביץ' נאמר עליו: "עדיו לגדול בישראל".}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://kvarhaya.blogspot.co.il/2015/05/blog-post.html|כותרת = מכתב מרן הגאון ר' ברוך בער לייבוביץ' זצוק"ל על מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א|מידע נוסף = המכתב המלא}}}}. יחד עמו קיבלו אישור לצאת לשווייץ שני נכדיו של הרב [[חיים הלוי סולובייצ'יק|חיים סולובייצ'יק]], הרב [[משה סולובייצ'יק (ציריך)|משה סולובייצ'יק]] והרב אריה לייב גליקסון. הם ערכו [[גורל הגר"א]] לפני יציאתם, והתוצאה הייתה הפסוק "הבוקר אור והאנשים שולחו". הרב שטינמן יצא לפני חבריו, מיד כשקיבל את האשרה, ונסע ל[[ציריך]] דרך [[ורשה]] ו[[ברלין]]{{הערה|אליהו אקרמן, "הנער הקדוש מבריסק", [[משפחה (שבועון)|משפחה]] גיליון ערב חג הסוכות תשע"ז}}, למונטריי הגיע בחודש סיון ה'תרצ"ז{{הערה|'''כאיל תערוג''', מכון דעת סופרים ירושלים כסליו תשע"ח, עמ' תרס"ו}}.
רבי משה סולובייצ'יק והרב שטינמן הצעיר כיהנו כר"מים בישיבה. בין תלמידיו מתקופה זו היה המקובל הרב [[חיים אריה ארלנגר]]. בשנת [[ה'ת"ש]] עברו לעיירה [[בה (עיר)|בה]]{{הערה|[http://www.ladaat.info/showgil.aspx?par=20160528&gil=1229 כאיל תערוג בחוקותי תשע"ו, בגיליון גם מכתבים ששלח משם לתלמידיו שנותרו בישיבה]}}. בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] הם נלקחו למחנה העבודה ב[[שאונברג]]{{גר|Bad Schauenburg}} על יד בזל, עקב היותם נתיני פולין, שם אולצו לעסוק ב[[סלילת כביש]], הרב משה סולובייצ'יק, שהנהיג את הפליטים היהודים במחנה העבודה, השלים במקומו חלק מהעבודות שהוטלו עליו{{הערה|יתד נאמן, מוסף זיכרון, פרשת וארא תשע"ח}}. בהמשך אמר עליו מנהל המחנה שהוא רוחני ולכן פטרו מעבודה. לאחר מכן חלה ב[[דלקת ריאות]], במהלך אשפוזו בבית חולים ביקש מלווהו מחולה [[שחפת]] שיירק לתוך [[מבחנה|מבחנת]] הבדיקה שלו, על מנת שיזוהה בטעות כחולה במחלה מידבקת{{הערה|למעשה כתב הרופא שאינו חולה שחפת, אך המפקד חשש ושחררו.}}{{הערה|[http://hahlaot.blogspot.co.il/2015/10/blog-post.html כאיל תערוג תשע"ה] עמוד 128}} בסוף קיץ תש"א שהה במשך תקופה בעיירה [[לזאן]] שבה היו בתי מרפא לחולי שחפת{{הערה|[https://winners-auctions.com/content/מכתב-מאת-רבי-אהרן-לייב-שטיינמן-שוויץ-תשא-1941 מכתב מאת רבי אהרן לייב שטיינמן. שווייץ, תש"א]{{ש}}{{כיכר השבת|[[ישראל כהן (עיתונאי)|ישראל כהן]]|נחשף מכתב נדיר של מרן הגראי"ל בזמן מלחמת העולם השנייה|249670|12 בספטמבר 2017}}}}, לאחר ששוחרר מהמחנה התגורר ב[[לוצרן]], שם התקבצו סביבו מספר תלמידים, ולאחר כמה חודשים פעל להשתלב עם הקבוצה כמסגרת נפרדת בתוך ישיבת מונטרה עד לנישואיו, אז עזב והקבוצה השתלבה בישיבה{{הערה|חיים שלם, '''מנובהרדוק דרך מונטרה לירושלים''', ירושלים תשע"ו, עמוד שע"ה-שע"ט}}. בטבת [[ה'תש"ד]] נשא לאישה ב[[ארוזה]] את תמר קורנפלד, ילידת פולין. בחתונה השתתף קהל מוזמנים שמנה כ-15 איש בלבד, בשל דרישת החתן לחיסכון בהוצאות, שמומנו מכספי [[צדקה]] של נדיבים יהודים מקומיים{{הערה|אעלה בתמר בריסק, עמוד רלד.{{ש}}{{וואלה!|יקי אדמקר|בנוכחות 15 מוזמנים בלבד: תיעוד נדיר מחתונת הרב שטיינמן ב-1944|3118999|13 בדצמבר 2017}}}}. [[שושבין|שושבינו]] היה [[זאב וולף רוזנגרטן]] (לימים היה בנו של וולף, יצחק, נהגו האישי). לאחר חתונתו התגורר ב[[לוגאנו]]. בתקופת שהותו בשווייץ עמד בקשרים תורניים עם הרב [[מרדכי יעקב ברייש]]{{הערה|חלק מההתכתבויות ביניהם נדפסו בשו"ת חלקת יעקב ובספר היובל אהלי יעקב.}}.
שורה 98 ⟵ 101:
==פעילותו הציבורית ומנהיגותו==
[[קובץ:גדולי ישראל בנובוטל חינוך עצמאי.jpg|ממוזער|250px|הרב שטינמן בכנס הקמת העמותה החדשה של [[החינוך העצמאי]], תשס"ט. עוד נראים בתמונה [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|האדמו"ר מסדיגורא]], [[יוחנן סופר|האדמו"ר מערלוי]], [[יוסף שלום אלישיב|הרב אלישיב]], הרב [[מיכל יהודה ליפקוביץ]] והרב [[נסים קרליץ]].|270px]]
תחום החינוך תפס חלק ניכר בפעילותו של הרב שטינמן. יחד עם האדמו"ר מגור, הרב [[יעקב אריה אלתר]], הקים את רשת בתי הספר היסודיים "נתיבות משה". שני הרבנים נסעו יחד למסעות [[התרמה]] בחו"ל עבור מוסדות אלו ועבור רשת "[[שובו]]", בשנים 1998{{הערה|{{הארץ||רשת "נתיבות משה": 18 בתי ספר ו-2,500 תלמידים תוך שלוש שנים|1.746622|}}}}.
שורה 108 ⟵ 111:
ב[[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל|בחירות המוניציפליות]] בשנת [[2008]] התמודדה בבחירות בכמה ערים הרשימה החרדית-מודרנית "טוב". בכנס בחירות שהתקיים ב[[בית שמש]] אמר כי הקמת מפלגה של מקילים במצוות היא [[חילול השם]]{{הערה|בין היתר אמר: {{ציטוטון|וכן לגבי נטילת מים אחרונים יש כאלו שאינם מקפידים על זה, ואף על פי שיש פוסקים שאין חייבים בזה"ז, אבל אם אחד יעמיד מפלגה של אנשים שלא יטלו מים אחרונים, ויאמרו וכי זה איסור כל כך חמור, אבל זה נקרא סטיה מהתורה, וזה חילול השם}} (ימלא פי תהלתך ענייני ציבור, עמוד רצ"ג). וראו: {{הארץ|יאיר אטינגר|ארץ השמש העולה: האופוזיציה החרדית לשלטון העסקנים והחצרות קמה בבית שמש|1.1218667|27 באוגוסט 2010}}}}. לעומת זאת ב[[בני ברק]], בהכוונת הרב שטינמן, לא נערכו בחירות במערכת בחירות זו וכלל הסיעות בעיר הגיעו להסכמה על הרכב המועצה ועל תמיכה במקורבו של הרב שטינמן, [[יעקב אשר]], לראשות העירייה{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|פרופיל מיוחד: מי אתה יעקב אשר?|פרופיל-מיוחד-מי-אתה-יעקב-אשר|23 בינואר 2013}}}}, כך גם בעיר [[מודיעין עילית]]{{הערה|{{בחדרי חרדים|תמי גיל|עו"ד רוני פאלוך הודיע: אני לא רץ|6909}}}}.
[[קובץ:Flickr - U.S. Embassy Tel Aviv - Visit to Bnei Brak No.066.jpg|
במשך שנים טענו מקורבי הרב שטינמן שה[[עיתון|יומון]] הליטאי "[[יתד נאמן]]" אינו מתייחס כראוי לעמדותיהם של רבם ושל הרבנים המזוהים עמו{{הערה|אהרן זילבר, [http://www.bhol.co.il/ArticlePrint.aspx?id=650 מי שומר על השומר], באתר בחדרי חרדים}}, ושמערכת העיתון מצרה את צעדיהם של כתבים בעיתון הקשורים אליו. במאי [[2012]], בתקופת חוליו האחרון של הרב אלישיב, זמן קצר לפני פטירתו, לאחר משא ומתן וניסיונות לפשרה שלא צלחו{{הערה|{{בחדרי חרדים|שרי רוט| שופר חדש להגראי"ל שטיינמן? • חשיפה בלעדית|39341}}}} הוביל הרב שטינמן מהפך בשליטה בעיתון "יתד נאמן", שעברה לידי מקורביו. מהלך זה לווה בביקורת כלפי מנהיגות הרב שטינמן מצד הזרם השמרני, שאיבד את השליטה בעיתון. בעקבות כך, פרסם העיתון מכתב בכתב ידו של הרב [[חיים קניבסקי]], חתנו של הרב אלישיב, ובו כתב: {{ציטוטון|1=הנה הנהגת הדור מסורה כיום ל[[מרן (תואר)|מרן]] גאון ישראל הגראי"ל שטינמן שליט"א, אשר כל מעשיו לשם שמים, והנה עתה זכינו שמרן שליט"א ע"פ הוראת מורי חמי שליט"א [= הרב אלישיב] נטל עליו כל הנהגת העיתון יתד נאמן אשר אאמו"ר זללה"ה יסדו יחד עם מו"ר מרן הגרא"מ שך זללה"ה}}{{הערה|{{כיכר השבת|חיים שקדי|רבי חיים קנייבסקי: "הנהגת הדור מסורה לרב שטיינמן"|רבי-חיים-קנייבסקי-הנהגת-הדור-מ|כ"ב בסיון תשע"ב}}}}. בהדרכה שנתן הרב שטינמן להנהלת העיתון לאחר המהלך אמר שבעת הצורך להשתמש בכוחו של העיתון יש להתמקד במאבק כנגד שיטות פסולות ולא כנגד אישים{{הערה|[http://rotter.name/User_files/kolot/55e2f33216561a12.jpg כאשר יש חובה להילחם, המלחמה על משמר קודשי ישראל חייבת להיות בכל כלי המלחמה העומדים לרשותינו], יתד נאמן, י"ד בתשרי תשע"ג}}.
שורה 120 ⟵ 124:
==מסעותיו לחו"ל==
[[קובץ:הרב שטיינמן ר משה מסאטמר.jpg|ממוזער|
הרב שטינמן ערך מסעות רבים לחו"ל, במטרה לחזק את הזיקה היהודית בקהילות היהודיות שם{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג • צילום: שוקי לרר|לוס אנג'לס, לונדון, טורונטו, צרפת וניו יורק: מסעות הגראי"ל בעולם|127613|14 בדצמבר 2017}}}}. במקומות שבהם ביקר נערכו כינוסים רבי משתתפים שבהם עודד את הנוכחים לשלוח את בניהם לתלמודי תורה ולמוסדות ללא [[לימודי חול]]. הוא עודד פתיחת מוסדות כאלו על פי המתכונת המקובלת בציבור החרדי בישראל. כמו כן ביקר בישיבות ובמוסדות התורה. חלק מהמסעות נועדו אף לגיוס כספים לקרנות ולמוסדות חינוך ותורה, ובעיקר מוסדות להחזרה בתשובה והחזקת אברכים בישראל. חלקם נערכו יחד עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]], גם מתוך רצון להעביר מסר של אחדות הציבור הליטאי עם הציבור החסידי, בפרט לאחר הקרע של [[הבחירות לכנסת השתים עשרה|בחירות תשמ"ט]] שבהן התפצלו הליטאים והחסידים{{הערה|שם=יתד סוכות|הרב מ. ברמן, [https://hahlaot.blogspot.co.il/2016/11/blog-post_1.html '''נקדש את שמך בכל רחבי העולם'''], שבת קודש, יתד נאמן ערב חג הסוכות תשע"ז}}. המסעות לחו"ל סימלו התרחבות של פעילות הציבור החרדי-ליטאי להשפעה כלפי חוץ{{הערה|שם=כוח יהודי|[[יאיר אטינגר]] '''כוח יהודי חדש''' הארץ 4 במאי 2007 מובא ב[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2199884&forum_id=771 בחדרי חרדים]}}.
* באביב 1998 ערך הרב שטינמן מסע משותף עם האדמו"ר מגור לארצות הברית. במסע הוקמה "קרן נתיבות משה" (על שם הרב [[משה שרר]] שהלווייתו התקיימה במהלך הביקור) המממנת הקמת בתי ספר של [[החינוך העצמאי]] ביישובים חילוניים. לצורך כך אף נערכה ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה בהשתתפות נדיבים. מיד לאחר המסע הוקמו ארבעה בתי ספר על ידי הקרן. הרשת מונה 17 בתי ספר. בדרכו חזרה ביקר ב[[לונדון]]{{הערה|{{אוצר החכמה||גיליון יומן מסע לארצות הברית|186898|מוסף שבת קודש יתד נאמן תשנ"ח}}{{ש}}{{הארץ|שחר אילן|רשת "נתיבות משה": 18 בתי ספר ו-2,500 תלמידים תוך שלוש שנים|1.746622|6 בנובמבר 2001}}}}.
* בחורף 2002 ביקר ב[[צרפת]] תוך מאמץ לעודד הורים לשלוח את ילדיהם לישיבות קטנות ולא לתיכונים ולאוניברסיטאות. במסע השתתף גם הרב [[יוסף אפרתי (רב)|יוסף אפרתי]] כנציגו של הרב אלישיב{{הערה|Arnon Yaffeh, Paris and Yated Ne'eman Staff,[http://www.chareidi.org/archives5762/vaypek/arshtnmn.htm HaRav Aharon Leib Shteinman on Chizuk Visit to France]|שמאל=כן}}{{הערה|{{אוצר החכמה||מסע הקודש והחינוך|187954|מוסף שבת קודש יתד נאמן ויקרא תשס"ב}}{{ש}}{{אוצר החכמה||המסע למען פך השמן הטהור|187955|מוסף שבת קודש יתד נאמן חג הפסח תשס"ב|עמוד=14}}}}.
* בספטמבר 2004 נסע ליום אחד ללונדון עם הרב [[דב לנדו]] והרב [[יעקב משה הלל]] לגיוס כספים עבור אברכים, על רקע הקטנת [[קצבת ילדים (ישראל)|קצבאות הילדים]]{{הערה|S. Bruchi, [http://www.chareidi.org/archives5765/succos/arshtnmn.htm HaRav Aharon Yehuda Leib Shteinman Visits London for a Day]|שמאל=כן}}{{הערה|[http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Hebrew&Path=Hebrew%7CHMusar%7CSichot%7CR1001%7CMisc משאותיו של הרב שטינמן בלונדון]}}{{הערה|שם=מהפכת הכוללים}}.
[[קובץ:הרב שטיינמן הרב אליהו שוויי הרב שמואל קמינצקי.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בביקור בארצות הברית יחד עם הרב [[אליהו שווי]], 1997]]
* באוקטובר 2004 ביקר במשך כשבוע בארצות הברית. הוא נאם בישיבות ובכינוסים ציבוריים וערך מספר כינוסי הדרכה למחנכים. במהלך הביקור אושפז ב[[בית החולים מאונט סיני]] במנהטן עקב חשד לאירוע לבבי, אולם שוחרר והמשיך במסע. הוא ביקר גם ב[[קנדה]], בצרפת ובשווייץ שם הגיע לישיבה קטנה שהוקמה בעקבות מסע קודם שלו{{הערה|S. Bruchi and M Plaut,[http://www.chareidi.org/archives5765/toldos/TLD65features.htm HaRav Aharon Leib Shteinman Strengthens the Torah Community of the United States and Europe]{{ש}}{{HebrewBooks||אידישע ווארט - 386 - תשס״ה - חשון - כסלו|50193}}{{ש}}{{אוצר החכמה||גיליון מסע לארצות הברית|187131|מוסף שבת קודש יתד נאמן ויצא תשס"ה}}}}.
שורה 135 ⟵ 139:
==עמדותיו==
===לימודי חול במוסדות חינוך===
[[קובץ:הרב שטינמן ז"ל בביתו בשלהי ימיו.jpg|ממוזער|250px|הרב שטינמן בביתו בשלהי ימיו]]
הרב שטינמן התנגד לשילוב [[לימודי חול]] בתכני הלימוד של מוסדות החינוך. הנושא עמד בבסיס חלק ממסעותיו לחו"ל שבהם עודד פתיחת מוסדות ללא לימודי חול{{הערה|[[שחר אילן]], [http://cafe.themarker.com/post/2568367/ הרב שטיינמן מתון? אגדה שמוכרים לחילונים] 19 במרץ 2012; {{הארץ|יאיר אטינגר|המנהיג החרדי מעודד את יהודי צרפת להתרחק מלימודי חול|1.1816844|}}{{ש}}{{הארץ|יאיר אטינגר|הרבנים האשכנזים הבכירים קראו למזרחים של מארסיי לחזור בתשובה|1.1405652|}}{{ש}}עידן יוסף [http://www.news1.co.il/archive/001-D-101837-00.html שני רבנים, שתי השקפות ומסע אחד] באתר news1.{{ש}}במכתב לקהילה החרדית ביוהנסבורג כתב: {{ציטוטון|ויסוד [[תלמוד תורה|חדר]] אשר כולו מיוסד על לימודי קודש בלי תערובות של דברים הפוגמים בנפש הילד, הוא הדבר המוכרח לחנוך של הילדים}} (ימלא פי תהילתך, קובץ אגרות מכתב קנ"ח).}}, וכן הימנעות מלימודי חול גם במקומות שבהם התקיימו אלה בהסכמת רבנים אחרים{{הערה|[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?187131& גיליון מסע לארצות הברית] מוסף שבת קודש יתד נאמן ויצא תשס"ה עמוד 25}}. בשנת 2010 כתב נגד יוזמה להקמת [[ישיבה תיכונית]] חרדית: {{ציטוטון|חס וחלילה לתת יד לזה ולנגוע אף במקצת במסגרת ובדמות הישיבות הקדושות, והצלחת הבנים הוא אך ורק אם מתמסרים לתורה ויראת שמים לבד, בלי שום תערובת נטע זר}}{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|ארץ השמש העולה: האופוזיציה החרדית לשלטון העסקנים והחצרות קמה בבית שמש|1.1218667|27 באוגוסט 2010}}}}, בשנת 2013 חתם על מכתב נגד שילוב לימודי חול ב[[כולל אברכים]]{{הערה|חיים ברקוביץ', [http://www.ladaat.info/article.aspx?artid=6147 הגר"נ קרליץ: אין לשלב לימודי חול עם לימודי תורה] אתר לדעת.נט}}. גם במוסדות שנועדו למתקרבים ליהדות דעת הרב שטינמן שאין לשלב בהם לימודי חול{{הערה|ימלא פי תהלתך-קובץ אגרות, מכתב ג'}}.
| |||