אילת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ הוספת קישור למצרים (עם) |
||
שורה 58:
[[קובץ:Philipeilat.JPG|250px|ממוזער|חזית הכניסה הראשית לבית פיליפ מורי - בית התרבות הראשון של אילת בתכנון אדריכל [[אבא אלחנני]]]]
[[מבצע קדש]] נתן לאילת תנופה והיא החלה מתפתחת הן בתור מועצה מקומית, הן בזכות הנמל שלה והן בזכות התחלת ניצול היופי התיירותי שבה. בשנות ה-60 סבלו תושבי העיר מיוקר מחירים שהיו בין הגורמים לגל עזיבת תושבים בשנת 1962.{{הערה|{{מעריב|יאיר שטרן|מחירים לוהטים באילת|1966/07/15|02704}}}} בשנת 1966 קידם ראש העיר, יוסקה לוי, תוכנית לבניית בתי זיקוק סמוך לנמל אילת, ואפילו הונחה [[אבן פינה]] למפעל על ידי [[פנחס ספיר]], למרות התנגדות עזה של שרים אחרים בממשלה ותושבי העיר.{{הערה|{{מעריב|יאיר שטרן|סלע מחלוקת באילת: בתי-זיקוק|1966/06/23|00400}}}}{{הערה|{{מעריב||משרד הבריאות מתנגד להקמת בתי הזיקוק בחוף אילת מחשש לריחות|1966/08/24|00705}}}} [[מלחמת ששת הימים]], הפכה את אילת לעיר מעבר בדרך ל[[סיני]]. אף על פי שמבחינה תיירותית, היא עמדה בצל של מקומות כגון [[שארם א-שייח']], הרי שחשיבותה כמקום מעבר אזרחי וצבאי, תרמו לפיתוחה. בשנת 1968 נפתח בעיר [[בית החולים יוספטל]] שנועד לשרת מעבר לתושבי העיר גם את האוכלוסייה ביישובי הערבה ואת חיילי צה"ל בבסיסים השונים באזור. [[הזירה הימית במלחמת ההתשה#גזרת מפרץ אילת|בתקופת מלחמת ההתשה]] [[בסיס אילת|הבסיס הצבאי]] והנמל האזרחי היו יעד למספר תקיפות של צוללים [[מצרים (עם)|מצרים]].
הנסיגה הישראלית מסיני במסגרת [[הסכם השלום עם מצרים]], החזירה את אילת למקומה התיירותי הבלעדי לחופי הים האדום בעיקר מבחינת הישראלים. בתי מלון חדשים נבנו בעיר לאורך שנות ה-80 וה-90, בהם בתי מלון מפוארים. למרות פיתוח תיירותי זה, הרי שהמחיר היחסית גבוה של הלינה בעיר, בהשוואה לטורקיה או סיני, הביאו ישראלים רבים להעדיף שלא לנפוש בעיר. גם [[הסכם השלום עם ירדן]], היטיב בעיקר עם שכנתה הירדנית של אילת, [[עקבה]], ופחות עם העיר הישראלית. במהלך שנות ה-90, החלו תיירים זרים לבכר את עקבה וחופי סיני על פני אילת, תופעה שהתעצמה בשנות [[האינתיפאדה השנייה]], והעיר נאלצה "להסתפק" בעיקר בתיירות ישראלית או יהודית מחו"ל.
| |||