ויקיפדיה

פריקת ברך – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Ariellevit (שיחה | תרומות)
130 עריכות
אין תקציר עריכה
Ariellevit (שיחה | תרומות)
130 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 12:
}}
 
'''פריקת ברך''' (באנגלית: Knee dislocation) היא פציעה בברך שבה יש ניתוק מוחלט של ה[[מפרק]] בין [[עצם הירך]] לעצם ה[[שוקה]].<ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=Alexander Maslaris, Olaf Brinkmann, Matthias Bungartz, Christian Krettek|שם=Management of knee dislocation prior to ligament reconstruction: What is the current evidence? Update of a universal treatment algorithm|כתב עת=European Journal of Orthopaedic Surgery & Traumatology: Orthopedie Traumatologie|כרך=28|עמ=1001–1015|שנת הוצאה=2018-8|doi=10.1007/s00590-018-2148-4|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29470650}}</ref><ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=W. Norman Scott|שם=Insall & Scott surgery of the knee|מקום הוצאה=Philadelphia, PA|מו"ל=Elsevier/Churchill Livingstone|מהדורה=5th ed|שנת הוצאה=2012|עמ=565|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/771939524|oclc=771939524}}</ref> הסימפטומים כוללים כאבי ברכיים וחוסר יציבות של הברך.<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Robert H. Boyce, Keerat Singh, William T. Obremskey|שם=Acute Management of Traumatic Knee Dislocations for the Generalist|כתב עת=The Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons|כרך=23|עמ=761–768|שנת הוצאה=2015-12|doi=10.5435/JAAOS-D-14-00349|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26493970}}</ref> סיבוכים עשויים לכלול פגיעה ב[[עורק]] הסובב את הברך, בדרך כלל ב[[עורק בית הברך]], או [[תסמונת תאים]] {{אנ|Compartment syndrome}}. <ref name=":1" /><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Omar Medina, Gabriel A. Arom, Michael G. Yeranosian, Frank A. Petrigliano|שם=Vascular and nerve injury after knee dislocation: a systematic review|כתב עת=Clinical Orthopaedics and Related Research|כרך=472|עמ=2621–2629|שנת הוצאה=2014-9|doi=10.1007/s11999-014-3511-3|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24554457}}</ref><ref name=":2" />[7]
 
כמחצית מהמקרים הם תוצאה של [[טראומה גדולה]] {{אנ|Major trauma}} וכמחציתם מתרחשים כתוצאה מטראומה קלה.<ref name=":1" /> בכמחצית מהמקרים המפרק חוזר למצב אנטומי תקין לפני שהאדם מגיע לבית החולים.<ref name=":1" /> בדרך כלל יש קרע של הרצועה הצולבת הקדמית, הרצועה הצולבת האחורית, וגם באחת מן הרצועות הצדדיות.<ref name=":1" /> אם ערך [[מדד לחץ הקרסול]]{{אנ|Ankle–brachial pressure index}} פחות מ -0.9, מומלץ להשתמש ב[[אנגיוגרפיה]] ממוחשבת, כדי לזהות פגיעה בכלי הדם.<ref name=":1" /> אחרת, [[בדיקה גופנית|בדיקות גופניות]] חוזרות עשויות להספיק.<ref name=":0" />
שורה 18:
אם המפרק נשאר מנותק, תבוצע החזרה למצב האנטומי הרגיל של המפרק על ידי [[ניתוח אורטופדי]] וקיבועו בדרך כלל תחת [[הרדמה פרוצדורלית]]{{אנ|Procedural sedation and analgesia}}.<ref name=":0" /> אצל אלו עם סימנים לפציעה עורקית, מתבצעים ניתוחים מיידים.<ref name=":1" /> יתכן שידרשו ניתוחים רבים.<ref name=":2" /> רק ב -10% מהמקרים נדרשת קטיעת חלק מהרגל.<ref name=":2" />
 
פריקות ברך הנן נדירות, מתרחשות בכ- 1 ל- 100 אלף איש בשנה.<ref name=":1" /> הן מתרחשות יותר אצל גברים מאשר אצל נשים,<ref name=":0" /> בפרט אצל גברים צעירים.<ref name=":0" /> תיאורי פציעה זו מתוארכים לפחות משנת 20 לפנה"ס על ידי [[מגדלי צידון]].[8]<ref>{{צ-ספר|מחבר=James Sands Elliott|שם=Outlines of Greek and Roman Medicine|מו"ל=Creatikron Company|שנת הוצאה=1914|עמ=76}}</ref>
 
==תסמינים וסימנים==
התסמינים כוללים כאבי ברכיים.<ref name=":0" /> המפרק עלול להיות לא במקומו האנטומי הנורמלי.<ref name=":0" /> מצב של [[אפוזיה מפרקית]]{{אנ|Joint effusion}} בו כמות הנוזל הפנים-מפרקי עולה, לא תמיד מתרחש.<ref name=":0" />
===סיבוכים===
סיבוכים בכ 20% ממקרים עשויים לכלול פגיעה ב[[עורק בית הברך]] , או לתסמונת התא.<ref name=":1" /><ref name=":2" /> פגיעה ב[[עצב הפרונלי המשותף]]{{אנ|Common peroneal nerve}} או ב[[עצב הטיביאלי]]{{אנ|Tibial nerve}} עשויה להתרחש.<ref name=":0" /> אם מתרחשות פגיעות בעצבים, הן לעתים קרובות לא יחלימו לגמרי.[10]<ref name=":4">{{צ-ספר|שם=Rosen's emergency medicine : concepts and clinical practice|מקום הוצאה=Philadelphia, PA|מו"ל=Elsevier Health Sciences|מהדורה=Ninth edition|שנת הוצאה=2018|עמ=618|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/989157341|oclc=989157341}}</ref>
 
[[קובץ:CTAngioOcclusionRtPop.jpg|250px|ממוזער|שחזור הדמיית CT תלת ממידית ממבט אחורי, משמאל עורק רגיל, מימין חסימה של [[עורק בית הברך]] כתוצאה מפריקת ברך[9] ]]
שורה 32:
טראומה קלה עשויה לכלול מעידה תוך כדי הליכה או משחק ספורט.<ref name=":0" /> גורמי הסיכון כוללים [[השמנת יתר חולנית|השמנת יתר]].<ref name=":0" />
 
המצב עשוי להתרחש גם במספר הפרעות גנטיות כגון תסמונת [[אליס-ואן קריבלד]], [[תסמונת לארסן]] ו[[תסמונות אהלרס-דנלוס]].[11]<ref>{{צ-ספר|מחבר=Graham, John M., Jr., 1947-|שם=Smith's recognizable patterns of human deformation|מקום הוצאה=Philadelphia, PA|מו"ל=Elsevier Health Sciences|מהדורה=4 edition|שנת הוצאה=|עמ=81|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/921147388|oclc=921147388}}</ref>
 
==אבחון==
שורה 39:
ככל שהפציעה מסוגלת לחזור למצב האנטומי הנורמלי שלה בעצמה, לפני שאדם מגיע לבית החולים, אבחנת הפציעה עלולה להתפספס.<ref name=":0" /> במצב כזה האבחנה תתבסס על ההיסטוריה של הפציעה ו[[בדיקה גופנית]].<ref name=":3" /> בדיקות אלו עשויות לכלול בדיקות כגון [[בדיקת המגירה]]{{אנ|Drawer test}}, [[בדיקת לחץ פתולוגית]]{{אנ|Valgus stress test}}, בדיקת הרצועות הבוטחות של המפרק ו[[בדיקת הרצועה הצולבת האחורית]]{{אנ|Posterior cruciate ligament}} של המפרק<ref name=":3" />. עקב כאב יהיה קשה לבצע בדיקה גופנית מדוייקת.<ref name=":3" />
 
צילומי רנטגן, בדיקת CT, אולטרה-סאונד או MRI עשויים לסייע באבחון.<ref name=":0" />[10]<ref name=":4" /> ממצאי רנטגן שעשויים להיות שימושיים בקרב אלו שהתאחו, כוללים מרחב מפרק משותף, [[תת-קיבוע]]{{אנ|Subluxation}} של המפרק או [[שבר סגונד]]{{אנ|Segond fracture}}.<ref name=":3" />
 
אם ערך [[מדד לחץ הקרסול]]{{אנ|Ankle–brachial pressure index}} נמוך מ -0.9, מומלץ להשתמש ב[[אנגיוגרפיה]] ממוחשבת.<ref name=":1" /> ניתן להשתמש ב[[אנגיוגרפיה]] סטנדרטית.<ref name=":0" /> אם ערך [[מדד לחץ הקרסול]] גדול מ -0.9, נגרש לבצע בחינות גופניות חוזרות ונשנות במהלך 24 השעות הקרובות כדי לאמת את זרימת הדם טובה.<ref name=":0" />[10]<ref name=":4" /> ערך [[מדד לחץ הקרסול]] מחושב על ידי לקיחת [[לחץ הדם]] סיסטולי בקרסול וחלוקתו על ידי [[לחץ הדם]] הסיסטולי בזרוע.<ref name=":0" />
 
===סיווג===
[[קובץ:Lateral-knee-dislocation-1.jpg|250px|ממוזער|צילום רנטגן של פריקת ברך קדמית]]
 
ניתן לסווג את הפריקות לחמישה סוגים: קדמית, אחורית, רוחבית, אמצעית, וסיבובית.<ref name=":2" /> סיווג זה מבוסס על תנועת ה[[שוקה]] ביחס לירך.[10]<ref name=":4" /> פריקות קדמיות הן הנפוצות ביותר, ואחריהן פריקות אחוריות.<ref name=":0" /> הן עשויות גם להיות מסווגות על סמך אילו מין הרצועות ניזוקה.<ref name=":0" />
 
==טיפול==
התנהלות ראשונית מבוססת לרוב על [[ATLS|החייאה מתקדמת לטראומה]].<ref name=":3" /> אם המפרק נשאר פרוק ומקובע.<ref name=":2" /> החזרה למצב האנטומי הנורמלי יכולה להעשות על ידי מתיחה פשוטה לאחר שהאדם קיבל [[סדורה פרוצדורלית]]{{אנ|Procedural sedation and analgesia}}.[10]<ref name=":4" /> אם המפרק לא יכול לחזור למצב האנטומי הרגיל בבית החולים במחלקת החירום, ניתוח חירום מומלץ.<ref name=":0" />
 
אצל אלו עם סימנים של פגיעה בעורקים, מתבצע בדרך כלל ניתוח מיידי.<ref name=":1" /> אם המפרק אינו חוזר למצבו האנטומי הרגיל, ייתכן שיהיה צורך ב[[קיבוע חיצוני]]{{אנ|External fixation}}.<ref name=":0" /> אם העצבים והעורקים ללא פגע, הרצועות ככל הנראה יתאחו לאחר מספר ימים.[10]<ref name=":4" /> ניתוחים רבים עלולים להיות הכרחיים.<ref name=":2" /> רק מתוך 10% מהמקרים נדרשת [[קטיעה|קטיעת]] חלק מהרגל.<ref name=":2" />
 
==אפידמיולוגיה==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פריקת_ברך"