קולג' טרה סנטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
Noon (שיחה | תרומות)
קצת עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 2:
'''קולג' טרה סנטה''' ([[לטינית]] '''Terra Sancta'''; [[איטלקית]] '''Terra Santa''') הוא מתחם בלב [[ירושלים]], בפינת הרחובות בן מימון וקרן היסוד אל מול [[כיכר צרפת]], המשתרע על-פני שטח של 11 [[דונם]]. עיקר פרסומו נובע מכך ששימש כמשכנה הזמני של [[האוניברסיטה העברית]].
 
הבניין נבנה בשנים [[1924]]–[[1927]] עבור אגודת סן-פאולו מ[[מילאנו]] על-פי התכנון של ה[[אדריכל]] ה[[איטליה|איטלקי]] [[אנטוניו ברלוצי]]. המבנה הוקם בסגנון ה[[אדריכלות נאו-קלאסית|נאו-קלאסי]] עם השפעות של ה[[רנסאנס]] האיטלקי, ועל ראשו ניצב [[פסל (יצירה)|פסל]] המדונינה (ה[[מרים, אם ישו|מדונה]] הקטנה) של מילאנו. בשנת [[1928]] נערך טקס הסרת הלוט מהפסל במעמד יורש העצר האיטלקי, הנסיך [[אומברטו השני]], ושנה לאחר מכן, ב-[[1929]], נקלעה האגודה לקשיים כלכליים, והמבנה הועבר לידי ה[[פרנציסקנים]]. הבניין הורחב ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]], וב[[שנות ה-50]] נוספו מספר צריפים בחצר הבניין.
 
בראשית דרכו יועד המבנה על ידי [[פרנציסקנים|הכנסייה הפרנציסקנית]] לשמש מרכז לפעילות חברתית-ספורטיבית. לאחר פתיחת המרכז המתחרה [[ימק"א ירושלים|ימק"א]], הוסב לקולג' ([[בית ספר]] יסודי ותיכון לבנים). בית הספר נחשב לאחד הטובים בירושלים, ולמדו בו מלבד [[נוצרים]] גם [[אסלאם|מוסלמים]] ו[[יהודים]] שהוריהם חשקו בחינוך [[אירופה|אירופאי]] עבור ילדיהם. בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] שונה שם בית הספר מ-Terra Santa ל-Terra Sancta במטרה להצניע את שורשיו האיטלקיים. בשנת [[1947]] נכלל בית הספר בתחום [[בווינגרד|אזורי הביטחון הבריטיים]] שהגישה אליהם הוגבלה, ועקב כך נסגר.
 
בשנת [[1949]] הוחכר המתחם ל[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] כדי שישמש אותה כתחליף למבני האוניברסיטה ב[[הר הצופים]] שהגישה אליהם נותקה. בין השאר שכנו בו הנהלת האוניברסיטה, הפקולטה ל[[מדעי הרוח]] ו[[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]]. לאחר שנבנה [[קמפוס]] [[גבעת רם]] עברו רוב מחלקות האוניברסיטה אליו באופן הדרגתי ובמתחם טרה סנטה נותרו מספר מצומצם של מחלקות. באמצע שנות התשעים החלו בעלי המקום, הקסטודיה די טרה סנטה, בהליכים משפטיים בבית המשפט המחוזי והעליון בירושלים, כנגד האוניברסיטה העברית. ניסיונות הקסטודיה נחלו הצלחה והיא הצליחה באמצעות עורך דינה, עו"ד מועין ח'ורי, לבטל את הסכמי החכירה על המתחם ולהשיבו לידיה ב-[[30 ביוני]] [[1999]]. ההצלחה זכתה לפרסום ולסיקור רב, בעיקר בשל גודל הנכס, שוויו, חשיבותו, זהות המחזיקים בו וקרבתו לבית ראש הממשלה. הבניין עבר שיפוץ נרחב ומשמש כיום אכסניה ל[[צליינות|צליינים]].
המבנה מוזכר בספרו של [[עמוס עוז]], "[[מיכאל שלי]]", כמקום בושבו נפגשים חנה ומיכאל.
 
<gallery widths="225px" heights="230px">