יחסי אלג'יריה–צרפת – הבדלי גרסאות

ב-[[1 בנובמבר]] [[1954]], אשר כונה "יום כל הקדושים האדום", החלה מלחמת העצמאות של אלג'יריה{{הערה|שם=שמעוני|}}. באותו יום פרצו מהומות במספר מוקדים באלג'יריה, לאחר שבמדינה השכנה, תוניסיה, הורחבה האוטונומיה של התושבים המוסלמים. עם הזמן התברר כי אלו לא אירועים ספונטניים ונקודתיים אלא תנועת מרי מאורגת. המרידות אורגנו על ידי [[החזית הלאומית לשחרור אלג'יריה]], המוכרת בקיצור '''FLN'''. בעקבות ה[[אפליה]] הקולוניאליסטית לאומנים אלג'יראים פנו למאבק מזוין נגד הצרפתים. אנשי החזית הלאומית לשחרור אלג'יריה הובילו [[מחתרת]] מוסלמית מאורגנת וקשוחה שצודדה בלאומיות [[סוציאליזם אסלאמי|סוציאליסטית אסלאמית]]. לאומיות, כנגד הקולוניאליזם הצרפתי, סוציאליזם, כנגד האפליה והניצול שחוו מהמתיישבים הצרפתים ו[[אסלאם]], כנגד הנצרות הקתולית לה השתייכו רוב הצרפתים.

כבר באותה השנה, החזית החלה בלחימה מחתרתית נגד הכיבוש הצרפתי. התקפות אלה היו, הלכה למעשה, תחילת מלחמת העצמאות של אלג'יריה נגד הקולוניאליזם הצרפתי. ההתנגדות כללה מלחמת גרילה ותקיפת אתרים ציבורים, עמדות צבא ומבני שלטון. בתגובה, הצבא הצרפתי הוביל כחצי מיליון חיילים לתוך גבולות אלג'יריה – יחס של חייל אחד לכל שני צרפתים{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=ד"ר נפתלי אילתי|כותרת=בצל המהפיכה: צרפת והיהודים, 1789-1989|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=9FsNAAAAIAAJ&q|תאריך=[[1990]]|עמודים=243|מידע נוסף=ספריית אלינר}}}}{{הערה|{{nrg|גלעד שר|למה לא אלג'יריה|330/019|[[24 בינואר]] [[2012]]|1|2}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=פרופ' [[ישעיהו ליבמן|ישעיהו צ'ארלס ליבמן]]|כותרת=רצח פוליטי: רצח רבין ורציחות פוליטיות במזרח־התיכון|כתובת=https://books.google.co.il/books?hl=iw&id=9twDAQAAIAAJ&dq|תאריך=[[1998]]|עמודים=25|מידע נוסף=[[עם עובד]]}}}}. הכוחות הצרפתיים בסיוע המתיישבים הקולוניאליסטים, החלו בפעולות תגמול ובניהם תקיפה של [[שכונה|שכונות]] ו[[כפר]]ים ברברים, [[ענישה קולקטיבית]] של כפרים שלמים אשר שיתפו פעולה עם ה[[מחתרת|מחתרות]], מעשי טבח, הפגזות ו[[העברת אוכלוסייה]] אזרחית. החיילים, בסיוע המתיישבים האירופאיים, החלו בפעולות נגד. צבא צרפת תקף שכונות וכפרים מוסלמיים, הפעיל הענשה קולקטיבית של כפרים אשר שיתפו פעולה עם המחתרת וכן לא פעם נעשו הפצצות, [[טרנספר]] ומעשי טבח באוכלוסיות שלמות.

ב-[[17 באוקטובר]] [[1961]] [[משטרת פריז]] בפיקודו של [[מוריס פאפון]] טבחה במפגינים אלג'יראים שלווים. באירוע הנודע כ[[הטבח בפריז (1961)|טבח בפריז]], כ-30 אלף מפגינים אלג'ריאים הביעו מחאה שקטה על רקע סנקציות קולקטיביות שהוטלו עליהם. בהוראת פאפון, שוטרים הסתערו על המפגינים והרגו עשרות מהם במכות קשות או בהטבעת מפגינים כפותים ב[[נהר הסן]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=פרופ' פיליפ ניילור|כותרת=Historical Dictionary of Algeria|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=ftFbCQAAQBAJ&pg|תאריך=[[1981]]|עמודים=409|שפה=אנגלית}}}}.. לאחר האירועים דיווחה המשטרה כי רק שני אזרחים נהרגו{{הערה|1={{מעריב|דוד לאזר|אלז'ירים ערכו מהומות בפאריס|1961/10/18|00202}}}}, אולם בשנת 1998 הכירה ממשלת צרפת בארבעים מקרי מיתה. יחד עם זאת, ישנן הערכות המונות כמאתיים קורבנות{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=קים ווילשר|כותרת=France remembers Algerian massacre 50 years on|כתובת=https://www.theguardian.com/world/2011/oct/17/france-remembers-algerian-massacre|תאריך=17באוקטובר 2011|שפה=אנגלית}}}}.