רובינזון קרוזו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2.53.34.81 (שיחה) לעריכה האחרונה של אלעדב.
מ הוספת קישור לאי בודד
שורה 7:
את ההשראה לרומן קיבל דפו מסיפור אמיתי שפורסם באותה תקופה על ידי ווד רוג'רס – [[רב חובל]] בריטי, ותיאר את קורותיו של ימאי בשם [[אלכסנדר סלקירק]]. סלקירק עזב את ה[[ספינה]] שבה הפליג, נותר לבדו על [[אי רובינזון קרוזו|אי בודד]], כ-640 ק"מ מ[[צ'ילה]], ושרד שם במשך חמש שנים, עד [[1709]]. אי זה, הנמצא כיום בשטחה ה[[גאופוליטיקה|גאופוליטי]] של מדינת צ'ילה, נקרא היום בשם "[[אי רובינזון קרוזו]]".
 
במקור, שמו המלא של הספר היה: "חייו והרפתקאותיו המופלאות והמפתיעות של רובינזון קרוזו מיורק, מלח: שחי 28 שנים לבדו על [[אי בודד]] לחופי יבשת אמריקה, סמוך לשפך הנהר הגדול אורינוקו; לאחר שאונייה טרופה, שכל אנשיה מלבדו נספו, פלטה אותו אל החוף. בצירוף תיאור כיצד חילצו אותו לבסוף שודדי ים. נכתב במו ידיו".
 
"רובינזון קרוזו" הוא אחד הרומנים שהתוו את יסודות [[ז'אנר]] ה[[ריאליזם (אמנות)|ריאליזם]] ב[[ספרות]]. בניגוד לסגנונות הספרות עד לאותה תקופה, הדמויות בספרו של דפו הם בני אדם רגילים, לא בני מעמדות גבוהים ולא בעלי כוחות על-טבעיים. גם האירועים המתוארים בפירוט הם מציאותיים, כאלה שיכולים להתרחש בחייהם של הקוראים. בספר העתיק דפו את האי ממקומו המרוחק מהיבשת אל מיקום הקרוב לחופי ברזיל, וכך התאפשר לדפו להוסיף הגעת אנשים בסירות מהיבשת אל האי וזו ההצדקה להצטרפותו של "ששת" אל רובינזון קרוזו בסיפור. שינוי מהותי נוסף הוא משך הזמן בו שהה הגיבור באי, סלקירק שהה באי קצת פחות מ-5 שנים ואילו רובינזון קרוזו שהה באי 28 שנים.