ארנסט פרדיננד זאורברוך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (הייתה, תוכנת, ארמייה, –), קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות הערת שוליים
שורה 1:
{{אישיות
| מדינה =
}}
'''ארנסט פרדיננד זאורברוך''' (ב[[גרמנית]]: '''Ernst Ferdinand Sauerbruch''';{{כ}} [[3 ביולי]] [[1875]] - [[2 ביולי]] [[1951]]) היה [[כירורג]] [[גרמנים|גרמני]], [[פרופסור]] לכירורגיה במספר אוניברסיטאות ב[[אירופה]], נחשב לאחד המנתחים החשובים והמשפיעים ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]].{{הערה|[http://www.whonamedit.com/doctor.cfm/3214.html "ארנסט פרדיננד זאורברוך"] whonamedit.com/doctor}}{{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1602148/ "ארנסט פרדיננד זאורברוך"] ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles}}{{הערה|[http://scihi.org/medical-breakthroughs-ernst-ferdinand-sauerbruch/ "ארנסט פרדיננד זאורברוך"] scihi.org/medical-breakthroughs-ernst-ferdinand-sauerbruch}}
 
==לימודים, התמחות, פרופסורה==
[[קובץ:Sauerbruch Zürich.jpg|ממוזער|170px|זאורברוך בהרצאה רפואית ב[[אוניברסיטת ציריך]]]]
זאורברוך נולד ב-"Barmen" {{אנ|Barmen}} ב[[גרמניה]]. אביו שנפטר בגיל צעיר עסק באריגי בד, זאורברוך גדל אצל סבו.{{הערה|Udo Benzenhöfer: Ferdinand Sauerbruch, in: Wolfgang U. Eckart und Christoph Gradmann (Hrsg.): Ärztelexikon. Von der Antike bis zum 20. Jahrhundert, 1. Aufl. 1995 C. H. Beck München S. 317, Ärztelexikon. Von der Antike bis zur Gegenwart, 2. Aufl. 2001, S. 276+277, 3. Aufl. 2006 jeweils Springer Verlag Heidelberg, Berlin, New York S. 288. doi:10.1007/978-3-540-29585-3. |שמאל=כן}}. זאורברוך החל ללמוד [[מדעי הטבע]] באוניברסיטת מרברוג ("University of Marburg" {{אנ|University of Marburg}}) ובמקביל היה חבר באגודה הפרמצבטית והמדעית "Pharmacia". בהמשך עבר לפקולטה לרפואה באוניברסיטת גרייפסוואלד ("University of Greifswald" {{אנ|University of Greifswald}}), [[אוניברסיטת פרידריך שילר בינה]] וב-[[1902]] סיים את לימודיו ב-[[אוניברסיטת לייפציג]].
 
לאחר תקופה קצרה שעבד כרופא כפרי, זאורבוך התמחה בכירורגיה בבתי חולים ב[[קאסל]] וב[[ארפורט]]. בשנת [[1902]] נתמנה לעוזר ראשון.
 
ב-[[1905]] התחיל לעבוד ככירורג בכיר בבית החולים האוניברסיטאי של גרייפסוואלד.
 
ב-[[1908]] מונה זאורברוך לפרופסור חבר באוניברסיטת מרברוג. בשנת [[1910]] מונה לפרופ' לכירורגיה ב[[אוניברסיטת ציריך]].
שורה 17:
 
==מפיתוחיו==
ב-[[1903]] זאורברוך עבר ל[[ברסלאו]] שם פיתח חדר לחץ ("Sauerbruch chamber" {{אנ|Sauerbruch chamber}}) לתפקוד בית החזה הפתוח. כשפרסם בשנת 1904 המצאה זו, הייתה זאת פריצת דרך ברפואת בית החזה שאיפשרה פעילות לב וריאה בסיכון מופחת.
 
[[קובץ:Sauerbrucharm mit Hüfnerhand.JPG|ממוזער|170px|תותבת ע"ש זאורברוך]]
 
כמנתח בשדה הקרב במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] בחיל הארמיההארמייה ה-15, זאורברוך פיתח כמה סוגים חדשים של [[תותב|תותבות]]ות, אשר לראשונה אפשר לבצע תנועות פשוטות עם השריר הנותר של המטופל. זאוארברוך פיתח זרוע תותבת עליונה (זרוע זאוארברוך), שבה הוצבה תעלה דרך שרירי הזרוע.{{הערה|[https://www.encyclopedia.com/science/encyclopedias-almanacs-transcripts-and-maps/ernst-ferdinand-sauerbruch "ארנסט פרדיננד זאורברוך"] encyclopedia.com/science/encyclopedias-almanacs-transcripts-and-maps/ernst-ferdinand-sauerbruch }}
 
בין השנים [[1918]] - [[1927]] פיתח זאורברוך טכניקות כירורגיות דיאטות לטיפול ב[[שחפת]] באוניברסיטת מינכן.
 
כדי לרפא את ה[[ריאה|ריאות]] של חולי [[שחפת]], זאוורבך שיתק את ה[[סרעפת]] שלהם. אם הריאות היו מגודלות, זאורברוך הסיר חלקים של הצלעות לייצר [[חזה אוויר]] (pneumothorax) טיפולי.
 
זאורברוך עשה שיפורים משמעותיים בניתוחי לב, [[קיבה]] ו[[וושט]]. בשנת 1934 ניהל את ניתוח [[מפרצת]] הלב הראשון.{{הערה|[https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs00268-001-0072-x "ארנסט פרדיננד זאורברוך" מחלוצי כירורגית בית חזה] link.springer.com/article}}
שורה 34:
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-R45871, Prof. Dr. Ferdinand Sauerbruch.jpg|ממוזער|90px|ימין| זאורברוך (שנת 1932)]]
 
בין השנים [[1928]] - [[1949]] כיהן זאורברוך כראש המחלקה הכירורגית של בית החולים [[שאריטה (ברלין)|שאריטה]] ב[[ברלין]], שזכה לתהילה בינלאומית על פעולותיו החדשניות.
 
בשל ניסיונו ומיומנויותיו הבלתי רגילות זאורברוך הגיע במהירות למוניטין בינלאומי וטיפל במטופלים מפורסמים רבים. בה בעת היה ידוע במסירותו הבלתי מתפשרת והלהוטה לכל החולים, ללא קשר לרקע החברתי, הפוליטי או האתני שלהם.
 
במחלקתו של זאורברוך השתלמו כירורגים מכל רחבי אירופה.
 
רבים מתלמידיו של זאורברוך הגיעו לעמדות מפתח בתחום הכירורגיה, בגרמניה.
 
בשנת 1933 נבחר זאורבוך חבר ה[[אקדמיה לאופולדינה]] ("האקדמיה הגרמנית לחוקרי הטבע לאופולדינה"). בין השנים [[1932]] - [[1950]] נתמנה זאורברוך ליו"ר, חבר כבוד ונשיא כבוד של החברה הכירורגית בברלין . משנת 1935 עד 1936 הוא היה יו"ר אגודת נטורליסטים ורופאים גרמנים . בשנת 1937 זאורברוך היה חבר האקדמיה למדעים הפרוסיים.
 
==בתקופת [[גרמניה הנאצית]]==
[[קובץ:Sauerbruch-Visite-1943.jpg|ממוזער|170px| ארנסט פרדיננד זאורברוך (1 בינואר 1943)]]
לפני מלחמת העולם השנייה העניקה הממשלה [[נאציזם|הנאצית]] לזאורברוך את הפרס הלאומי הגרמני לאמנות ולמדע ("German National Prize for Art and Science" {{אנ|German National Prize for Art and Science}} .
 
עמדתו של זאווארבך כלפי הממשלה הנאצית היתההייתה דו-משמעית. בתפקידו היה בקשר עם האליטה הפוליטית, אך הוא מעולם לא היה חבר ולא תמך במטרות המדיניות של [[המפלגה הנאצית]].
 
בינואר 1937 הזהיר זאורברוך, כי [[אדולף היטלר]], שאותו הכיר מאז 1920, ותיאר כמקרה גבול בין "גאוניות ושיגעון", עלול להפוך ל"פושע המטורף ביותר בעולם".
 
ב -1937 זאורברוך היה חבר ב"רייכספורשונגסראט" (מועצת הרייך), שתמך ב"פרויקטים מחקריים" של ה[[אס אס]], כולל ניסויים על אסירים ב[[מחנות ריכוז|מחנות הריכוז]].
 
כראש האגף לרפואה כללית של ה- RRC, אישר זאורברוך אישית את הכספים שמימנו את ניסויים של [[פושע מלחמה|פושע המלחמה]] [[אוגוסט הירט]] ב[[גז חרדל]] על שבויים ב[[מחנה הריכוז נאצוויילר-שטרוטהוף]] בין השנים [[1941]] - [[1945]].
 
מאידך גיסא, מחה זאורברוך על תוכנית "המתת חסד" הנאציונל-סוציאליסטית.
 
זאווארבך הציע זמנית חדר ל"מועדון יום רביעי" המשטרתי בביתו ב[[ואנזה (פרבר)|ואנזה]] ב-[[ברלין]]. מאחר שחלק מחברי יום רביעי היו בין "הקושרים" של [[קשר העשרים ביולי]] 1944, נחקר זאווארבך שוב ושוב ונמלט ממעצר.{{הערה|Zur Rolle von Sauerbruch im Nationalsozialismus siehe auch: Jörg Hauptmann. Ferdinand Sauerbruch und das Dritte Reich. Plädoyer für eine differenzierte Betrachtung. 2009 |שמאל=כן}}
 
ב -1942 הפך זאורברוך למנתח בשרות ה[[ורמאכט]]. באמצע ספטמבר [[1943]], זאורברוך זכה בפרס הצלב של "מלחמת הצלב" עם חרבות.
 
==לאחר [[מלחמת העולם השנייה]]==
[[חדר ניתוח|חדר הניתוח]] של זאורברוך הוחרם על ידי [[הצבא האדום]] בשנת 1945.
 
ב-12 באוקטובר 1945 זאוארברוך פוטר ממשרד מועצת העיר [[ברלין]] באשמת תרומה להגדלת יוקרתה של "הדיקטטורה הנציונל-סוציאליסטית".
 
ב-12 באוקטובר 1945 הואשם זאורברוך על ידי [[בעלות הברית]] על כך שתרם לדיקטטורה הנאצית, אך לא הורשע בהיעדר ראיות.
שורה 71:
ב-יולי 1947 בתחילת הוועידה הראשונה של המנתחים ב[[שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה]] טען זאוארברוך:
{{ציטוט|תוכן=
"שנתיים וחצי אחרי התמוטטות הרייך הגרמני עדיין נשפטים עמנו קשה, שלילית וחד צדדית. אנו מבינים את האיפוק, אך אנו מתגעגעים לניסיון לפרש את הטעויות שלנו, את ההתעללויות ואת הפחדים, לפחות כחלק סביר מהגורל. כפייה אכזרית, שהלכה וגברה עד אונס העם, איימה על רבים שעזבו את מולדתם. אנשים זקופים שראו את סכנת ההתפתחות הממשמשת ובאה היו תחת דיקטטורה שדיכאה באכזריות את ההתנגדות וההגנה. מה שקרה לאסונות תחת המשטר האומלל הזה, יפצה על גרמניה. היא מחויבת ומוכנה".
}}
בשנותיו האחרונות המשיך זאורברוך לעבוד כמנתח ב[[שאריטה (ברלין)|שאריטה]] ובמרפאה פרטית בברלין-גרונוואלד. היכולות שלו פחתו בהדרגה, כתוצאה מ[[דמנציה]] פרוגרסיבית שממנה סבל. בנוסף סבל מ[[טרשת נפוצה|טרשת]] מוחית, וממחלת [[כלי דם]] קשה.
 
זאורברוך נפטר ב-[[3 ביולי]] [[1951]].
 
==מתלמידיו היהודים: הפרופ' [[מכס מרכוס]]==
בקליניקה האוניברסטאית [[שאריטה (ברלין)|שאריטה]] עבד [[מכס מרכוס]] בהנהלתו של פרופ' זאורברוך שהבטיח לו - בהיות מרכוס סטודנט מצטיין - משרת עוזר בתנאי שישתלם שנתיים ב[[פתולוגיה]] וב-[[רפואה פנימית|מחלות פנימיות]]. זאורברוך לא עמד בהבטחתו עקב ה[[אנטישמיות]] שהייתה נפוצה ב[[אוניברסיטת מינכן]].
 
בשיחה עם פרופ' זאורברוך על [[רגל שטוחה]], אמר האחרון שזו נפוצה בקרב [[כושים]] ו[[יהודים]]. מרכוס הגיב: "לבני העם היהודי קיימות סגולות כה רבות שהם יכולים לסבול גם את הפגם הזה...".{{הערה| "רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948", נסים ויעל לוי. הוצאת [[איתי בחור]] ,זכרון-יעקב, מהדורה שנייה ,מרץ 2012, עמוד 294 }}
 
==משפחה והנצחה==
[[קובץ:Stamps of Germany (Berlin) 1975, MiNr 492.jpg|ממוזער|170px|דיוקנו של ארנסט פרדיננד זאורברוך על גבי בול שהנפיק השרות הבולאי הגרמני בשנת 1975]]
בסוף [[שנות ה-30 של המאה ה-20]] התגרש מרעייתו הראשונה: אדלין, בתו של "Hugo Paul Friedrich Schulz" {{אנ| Hugo Paul Friedrich Schulz}} אם ארבעת ילדיו. בהמשך התחתן עם הרופאה מרגוט גרוסמן (1903-19951903–1995).
 
בנו הבכור הנס זאוארבך (1910-19961910–1996) הפך לצייר, הבן השני היה קרוי פיטר זאווארבך (1913-20101913–2010), הבן השלישי, פרידריך זאורברוך, היה כירורג. הוא סייע לאביו והיה למעשה אחראי על הפסקת פעילותו של אביו אשר הפך מסוכן מדי בגלל מחלתו. בתו הייתה קרויה מרלין.
 
בית ספר תיכון ב-"Großröhrsdorf" {{אנ|Großröhrsdorf}} ב-[[סקסוניה]] נושא את שמו.
שורה 94:
בשנת [[1975]] הנפיק השרות הבולאי הגרמני [[בול]] לזכרו.
 
בשנת 2014 מינתה העיר [[הנובר]] מועצת מומחים מייעצת לבדיקת האם הייתה "השתתפות פעילה במשטר הנאצי או בפעולות אישיות חמורות נגד האנושות" בקרב אנשים ששמם נקרא על שם הרחובות.
 
מועצת המומחים הציעה לשנות את שמו של הרחוב על שמו של זאורברוך. על פי המצגת של הוועדה המייעצת הזו, זאורברוך קיבל ביודעין בדיקות רפואיות על בני אדם. המועצה המייעצת ציינה כי זאורברוך אכן הציג בפני שר המשפטים של הרייך תכניתתוכנית נגד המתת חסד. בקונגרסים לא מחה נגד ניסיונות שבוצעו על אסירי מחנות הריכוז.{{הערה|Hannoversche Allgemeine Zeitung vom 2. Oktober 2015, S. 18|שמאל=כן}}
 
==מספריו ומחקריו==
{{הערה|[https://www.deutsche-digitale-bibliothek.de/person/gnd/118605798 מעבודותיו המדעיות של זאורברוך] deutsche-digitale-bibliothek}}
 
* ˜Dieœ willkürlich bewegbare künstliche Hand ; Bd. 1. / Von F. Sauerbruch. Mit anatom. Beiträgen v. G. Ruge ; W. Felix ... u. unter Mitw. v. A. Stadler
Sauerbruch, Ferdinand ; Ruge, Georg ; Felix, Walther ; Stadler, A.. - Berlin : Springer, 1916
 
* ˜Dieœ Erkrankungen der Lunge / Unter Mitarb. v. W. Felix [u. a.]
Sauerbruch, Ferdinand. - Berlin : Springer, 1920
 
* ˜Dieœ willkürlich bewegbare künstliche Hand ; Bd. 2. / [v. F. Sauerbruch ; C. TenHorn]
Sauerbruch, Ferdinand ; TenHorn, C.. - Berlin : Springer, 1923
 
* ˜Dieœ Chirurgie d. Herzens u. s. Beutels, d. grossen Gefässe, d. Mittelfellraumes, d. Brustlymphganges, d. Thymus, d. Brustteiles d. Speiseröhre, d. Zwerchfelles, d. Brustfelles : Mit e. anatom....
Sauerbruch, Ferdinand. - Berlin : Springer, 1925
 
* Ferdinand Sauerbruch: Das war mein Leben, Autobiography, 639 pages, Kindler u. Schiermeyer 1951