פריקת ברך – הבדלי גרסאות

ככלכיוון שהפציעה מסוגלת לחזור למצב האנטומי הנורמלי שלה בעצמה, לפני שאדם מגיע לבית החולים, אבחנת הפציעה עלולה להתפספס.<ref name=":0" /> במצב כזה האבחנה תתבסס על ההיסטוריה של הפציעה ו[[בדיקה גופנית]].<ref name=":3" /> בדיקות אלו עשויות לכלול בדיקות כגון [[בדיקת המגירה]]{{אנ|Drawer test}}, [[בדיקת לחץ פתולוגית]]{{אנ|Valgus stress test}}, בדיקת הרצועות הבוטחות של המפרק ו[[בדיקת הרצועה הצולבת האחורית]]{{אנ|Posterior cruciate ligament}} של המפרק<ref name=":3" />. כמו כן עקב כאבכאבים יהיה קשה לבצע בדיקה גופנית מדוייקתמדויקת.<ref name=":3" />

צילומי רנטגן, בדיקת CT, אולטרה-סאונד או MRI עשויים לסייע באבחון.<ref name=":0" /><ref name=":4" /> ממצאי רנטגן שעשויים להיות שימושיים בקרב אלוהמקרים שהתאחו,בהם כולליםהמפרק חוזר למצב אנטומי תקין במקשים של מרחב מפרק משותף, [[תת-קיבוע]]{{אנ|Subluxation}} של המפרק או [[שבר סגונד]]{{אנ|Segond fracture}}.<ref name=":3" />

כשערך [[מדד לחץ הקרסול]]{{אנ|Ankle–brachial pressure index}} נמוך מ -0.9, מומלץ להשתמש ב[[אנגיוגרפיה]] ממוחשבת.<ref name=":1" /> ניתן להשתמש ב[[אנגיוגרפיה]] סטנדרטית.<ref name=":0" /> אם ערך [[מדד לחץ הקרסול]] גדול מ -0.9, נגרשיש צורך לבצע בחינות גופניות חוזרות ונשנות במהלך 24 השעות הקרובות כדי לאמת את זרימת הדם טובה באזור הפציעה.<ref name=":0" /><ref name=":4" /> ערך [[מדד לחץ הקרסול]] מחושב על ידי לקיחת [[לחץ הדם]] סיסטולי בקרסול וחלוקתו על ידי [[לחץ הדם]] הסיסטולי בזרוע.<ref name=":0" />

ניתן לסווג את הפריקות לחמישה סוגים: קדמית, אחורית, רוחבית, אמצעית, וסיבובית.<ref name=":2" /> סיווג זה מבוסס על תנועת ה[[שוקה]] ביחס לירך.<ref name=":4" /> פריקות קדמיות הן הנפוצות ביותר, ואחריהן פריקות אחוריות.<ref name=":0" /> הןהפריקות עשויות גם להיות מסווגות בהתבסס על סמך אילו מין הרצועות ניזוקה.<ref name=":0" />