אהרן דוד גורדון – הבדלי גרסאות

 

==ביוגרפיה==

 

גורדון רכש לעצמו ידע [[תורה|תורני]], השכלה רחבה וידיעת שפות. בגיל צעיר התחתן עם בת דודו, פייגיל טרטקוב, ועבר להתגורר בעיירתה, אוֹבּוֹדוֹבְקַה.{{הערה|ב[[רוסית]]: Ободовка; ב[[אוקראינית]]: Ободівка. סביר כי מדובר בכפר הנמצא בנפת [[מאלין]] (Малин) שב[[ז'יטומיר (מחוז)|מחוז ז'יטומיר]] (ר' [[:uk:Ободівка (Малинський район)|ערך בוויקיפדיה האוקראינית]]); אך ייתכן כי מדובר בכפר שבנפת טרוסטיאנץ (Тростянець) ב[[ויניצה (מחוז)|מחוז]] [[ויניצה]] (ר' [[:uk:Ободівка (Малинський район)|ערך בוויקיפדיה האוקראינית]]).}} לזוג נולדו שבעה ילדים, מהם שרדו שניים. לאחר שנתיים באובודובקה קיבל משרה ב[[אחוזה]] [[משק חקלאי|חקלאית]] של [[הוראצי גינצבורג|הברון גינצבורג]], בכפר מוהילנה, שבה עבד לפנים אביו. גורדון עבד באחוזה כפקיד ואיש מנהלה במשך עשרים ושלוש שנה ([[1880]]–[[1903]], ובתוכן תקופות זמן שבהן לא עבד) – עד אשר פג תוקפו של חוזה החכירה. באותם ימים נהג גורדון לאסוף את בני הנוער באזור האחוזה להרצאות, שיחות, ערבי קריאה ואף ארגן בשבילם ערבים מוזיקליים, שעיקרם קירוב לבבות ליהדות ולציונות. הוא הקדיש מרץ רב להקמת בתי ספר עבריים באזור. כאשר התבגרה בתו יעל, ייסדה בתמיכתו בית ספר עברי לבנות.{{הערה|שם=צמרת|1=אהרון דוד גורדון, צבי צמרת, העלייה השנייה - אישים, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים 1997}}