לוסי סטון – הבדלי גרסאות

לאחר נישואיה, עד שנת [[1857]], המשיכה סטון במאבקה ללא לאות. היא הואשמה במשפט בכך שסיפקה סכין לשפחה לשעבר, [[:en:Margaret Garner|מרגרט גארנר]] {{אנ|New England Woman Suffrage Association}} במטרה להרוג את בנה, על מנת למנוע ממנו חיי עבדות. עם דחיית התביעה הגיבה סטון באומרה שהיא עצמה הייתה מעדיפה להתאבד ולהיות חופשיה, עם אלוהים ומלאכים מאשר להיות כבולה בשלשלאות ברזל כשפחה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=3uvbSK2W3JoC&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false|הכותב=|כותרת=Alice stone blackwell.Lucy Stone: Pioneer of Woman's Rights|אתר=|תאריך=}}}} לאחר הולדת בתה, שסבלה ממצב בריאותי ירוד בשנותיה המוקדמות, הפחיתה סטון את מעורבותה במטה המאבק והשתתפה רק בשני כנסים פומביים במהלך [[מלחמת האזרחים האמריקנית|מלחמת האזרחים]] כולה. בסיומה חזרה לפעול במלוא הפעילות. ב-1869, במהלך המחלוקת שקמה בין הסופרג'יסטיות לגבי התיקון ה-14, אשר העניק זכות הצבעה לגברים שחורים אך לא לנשים לבנות, היא ו[[אנטואנט בראון בלאקוול]] התפצלו מן האקטיביסטיות האחרות והקימו את האגודה האמריקאית לזכות בחירה לנשים, כאלטרנטיבה לארגון של [[סוזן ב. אנתוני]], האגודה הלאומית לזכות בחירה לנשים.בשנת [[1870]] ייסדה את הקמת שבועון לנשים שהפך לשופר למאבקה של תנועת ה[[סופרג'יסטיות]]. סטון ערכה את כתב העת לשארית חייה בסיוע בעלה ובתה. בשנת [[1877]] נבחרה לנשיאת [[האגודה הסופרג'יסטית של ניו אנגלנד]] {{אנ|New England Woman Suffrage Association}}. שחרת על דגלו להיאבק למען זכות הצבעה לנשים וכיהנה בתפקיד עד מותה. בשנת [[1879]] הוענקה לנשות מסצ'וסטס זכות הצבעה מוגבלת. הנשים הבוחרות נדרשו להוכיח כישורים ויכולות זהים הגברים, ואם יעמדו בכך, תוכלנה לבחור בבחירות על ידי הגשת שם המועמד שלהן לוועד המנהל של בית הספר. סטון נדרשה לחתום על בחירתה כבלקוול ובחרה לוותר על האופציה לבחור בשל כך. בשנת [[1887]] פעלה סטון לאיחוד שתי תנועות נשים מרכזיות, יריבות עד כה, על מנת לפעול יחד לקידום המאבק. היא נבחרה ליו"ר בפועל של התנועה החדשה שנקראה NAWSA. אף שלא השתתפה בכנס הראשון בשל מחלות בדרכי הנשימה. בינואר [[1892]], ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]], הוזמנה סטון, יחד עם פעילות נוספות, לדיון בנושא זכויות בחירה לנשים, בפני [[ועדת השיפוט של הקונגרס האמריקאי]] {{אנ|United States House Committee on the Judiciary}}. בנאומה טענה סטון כי כל כל מאבקן של הנשים למען קידום מצבן חסר תוחלת, בשל העובדה שהן אינן בעלות זכות בחירה. היא טענה שיש לשנות את החוק ולאפשר זכויות קניין לנשים נשואות ושעל גברים לפעול למען שינוי החוק המקפח. במאי [[1893]] עברה סטון עם בתה לשיקגו, שם נאמה את נאומיה הפומביים האחרונים ב[[:en:World's Congress of Representative Women|קונגרס הנשים העולמי]] בהשתתפות למעלה מ-500 נשים מ-27 מדינות. סטון נאמה תחת הכותרת "ההתקדמות במהלך 50 שנים" ובו תיארה את רצף ההישגים שהשיגו נשים בשנים הללו. היא אף הטילה ספק בכך שנשים צעירות כיום מסוגלות להבין איזה מחיר שולם על מנת שהן תוכלנה כיום לנאום בפומבי ולממש את זכות הביטוי שלהן. עם זאת מצבה הבריאותי של סטון הלך והידרדר. היא אובחנה כחולה ב[[סרטן הקיבה|סרטן קיבה]] מתקדם וכתבה מכתבי פרדה לחברים ולמשפחה. במכתבים הפצירה בהם סטון להמשיך במאבק למען נשים.