תוספי סידן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Yara a kh העביר את הדף שיחת משתמש:Yara a kh/תוספות סידן לשם תוספי סידן |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה אקדמית| יעד= 31.1.19}}
[[קובץ:500 mg calcium supplements with vitamin D.jpg|ממוזער|טקסט=|תוספי סידן : כדורים]]
תוספי סידן הם מלחי [[סידן]] והם בעיקר מיועדים לאנשים שאינם יכולים לספק לגופם על בסיס יום-יומי את כמות הסידן הנדרשת בתזונה ובהתאם למצב הרפואי.סידן הוא [[מינרל]] נחוץ לפעולות רבות בגוף האדם ובלעדיו אין חיים.השימוש הרפואי הראשון בתוספי סידן היה במאה ה-19 וכיום נמצא ברשימת התרופות החיוניות של [[ארגון הבריאות העולמי]].אלפי מבוגרים מטופלים בתוספי סידן במטרה לעכב את תהליכי בריחת הסידן ([[דלדול עצם|דלדול עצם / אוסטיאופורוזיס]]) ולמנוע שברים.קיימים מספר סוגים של תוספים הנבדלים בספיגה, ריכוז הסידן הזמין (אלמנטארי) ובמידת התאמתם למטופל.תופעת הלוואי הנפוצה ביותר הנובעת משימוש בתוספי סידן היא [[עצירות]].<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.infomed.co.il/question-9918/|הכותב=|כותרת=Infomed.co.il|אתר=Infomed|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-12-29}}</ref>
==חשיבות==
סידן הוא מינרל נחוץ לפעולות רבות בגוף האדם דוגמת התכווצויות שרירים, חלוקת תאים, [[קרישת דם]], העברת מסרים עצביים, מעבר אותות תוך תאי , הפרשת [[הורמון|הורמונים]] ו[[אנזים|אנזימים]] ועוד.99% מהסידן נמצא בעצמות ובשיניים ומהווה תמיכה למבנה השלד ואילו 1% בלבד אחראי לתמוך ב[[מטבוליזם|פעולות המטבוליות]] החיוניות שהוזכרו.גוף האדם אינו מסוגל לייצר סידן ולכן בעל תלות מלאה בקבלתו מהמזון.רוב האנשים מסוגלים לצרוך לפחות חצי מכמות הסידן הדרושה ליום דרך התזונה.<ref name=":0" /> <ref>{{צ-מאמר|מחבר=.|שם=Calcium supplements do not reduce risk of fractures|כתב עת=The Pharmaceutical Journal|שנת הוצאה=2015|doi=10.1211/pj.2015.20069508|קישור=http://dx.doi.org/10.1211/pj.2015.20069508}}</ref>מחקרים רבים מצאו כי צריכת סידן נאותה עשויה למנוע מחלות דוגמת [[רככת]] ו[[דלדול עצם|דלדול העצם (אוסטאופורוזיס]]).צריכת וקבלת סידן מהמזון עדיפה על פני תוספים ולכן תוספי תזונה של סידן מיועדים למטופלים שאינם יכולים לספק לגופם על בסיס יום-יומי את כמות הסידן הנדרשת בתזונה ובהתאם למצב הרפואי. מאידך גיסא, מחקרים הראו כי נטילת תוספי סידן מלאכותיים אינם בטוחים ואינם מועילים לגוף כמו סידן שמגיע מהתזונה.<ref name=":1">{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4234879,00.html|title=תוספי סידן מעלים ב-86% הסיכון להתקף לב|last=גל|first=ד"ר איתי|date=2012-05-28|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2018-12-29}}</ref>
כמובן מומלץ מאוד לחתור להעשיר את התזונה בסידן, מאשר ליטול את התוספים המסוכנים.
==שימוש רפואי==
*'''בריאות העצם :''' בקרב אנשים בריאים תוספי סידן אינם נחוצים לשמירה על צפיפות העצם המינראלית ואף נושאים יותר סיכונים.
*'''השפעה על לב וכלי דם :''' אצל מבוגרים צעירים עם לחץ דם תקין, צריכת סידן נוספת גרמה לירידה קלה (2 מ"מ כספית) של [[יתר לחץ דם|לחץ דם]] סיסטולי ודיאסטולי. [https://www.cochranelibrary.com/cdsr/doi/10.1002/14651858.CD010037.pub2/full] לעומת זאת, מחקר שחקר את ההשפעות של תוספי סידן אישיים על הסיכון לחלות במחלה קרדיווסקולרית מצא סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים, בעיקר [[אוטם שריר הלב]] אצל נשים לאחר [[גיל המעבר אצל נשים|גיל המעבר]].
*'''סרטן''' : באופן כללי, אין עדות ברורה להשפעה של תוספי סידן במניעת [[סרטן (מחלה)|סרטן]]: מחקרים מסוימים מצביעים על ירידה בסיכון, אך אחרים מעלים את הסיכון. כתוצאה מכך, המכון הלאומי לסרטן אינו ממליץ על שימוש בתוספי סידן למטרה זו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cancer.gov/about-cancer/causes-prevention/risk/diet/calcium-fact-sheet|כותרת=Calcium and Cancer Prevention|אתר=National Cancer Institute|תאריך=2009-05-04|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-12-29}}</ref> ישנן עדויות חלשות לקשר בין תוספי סידן ומניעת פיתוח גידולים שפירים ב[[המעי הגס|מעי הגס]], אך אינן מספיקות להמליץ על תוספת כזו.[https://www.cochranelibrary.com/cdsr/doi/10.1002/14651858.CD003548.pub4/full]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.derech-haim.co.il/?CategoryID=295|כותרת=תוספי סידן|אתר=www.derech-haim.co.il|תאריך_וידוא=2018-12-29}}</ref>
==מחקרים נגד==
אלפי מבוגרים מטופלים בתוספי סידן במטרה לעכב את תהליכי בריחת הסידן (אוסטיאופורוזיס) ולמנוע שברים. אך זו לא הסיבה היחידה: מחקרים שנערכו בעבר קשרו את נטילת תוספות הסידן עם הפחתת הסיכון ליתר לחץ דם, השמנה וסוכרת - כולם גורמי סיכון למחלות לב ושבץ מוחי.במחקר החדש שפורסם בגליון החדש של כתב העת "Heart",נמצא כי הגדלת מינון הסידן בתזונה אמנם לא מגבירה את הסיכון למחלות לב, אולם נטילת כדורי סידן מגבירה משמעותית את הסיכון הזה-תוספי סידן מעלים ב-86% הסיכון להתקף לב.לפיכך יש צורך באוכלוסיה זו במעקב רפואי צמוד. במאמר נלווה, שפורסם אף הוא בכתב העת" Heart", כתבו הפרופסורים יאן רייד ומארק בולנד מהפקולטה לרפואה באוקלנד שבניו ג'רזי כי כבר זמן רב שהסכנות בתוספי סידן נבחנות, למרות הפופולאריות הרבה שלהם ברחבי העולם.ידוע היום שנטילת תוספי סידן מלאכותיים אינם מועילים לגוף כמו סידן שמגיע מהתזונה אך לטענתם נטילת תוספי סידן מלאכותיים אינם בטוחים ואינם יעילים ויש לחתור להעשיר את התזונה בסידן, מאשר ליטול את התוספים המסוכנים.<ref name=":1" />[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4234879,00.html]
==נטילה==
דרך הפה תוספי סידן משמשים לטיפול ומניעת ריכוז סידן נמוך בדם,מניעת אוסטאופורוזיס ורככת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.drugs.com/monograph/calcium-salts.html|כותרת=Calcium Salts Monograph for Professionals|אתר=Drugs.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-12-29}}</ref> על ידי זריקה לתוך וריד הם משמשים כאשר רמת הסידן הנמוכה בדם גורמת להתכווצויות [[שריר|בשרירים]],משמשים גם כאשר יש ריכוז [[אשלגן]] גבוה בדם או [[רעילות מגנזיום]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://apps.who.int/medicinedocs/documents/s16879e/s16879e.pdf|אתר=apps.who.int|תאריך_וידוא=2018-12-29}}</ref>
==תופעות ליוואי==
תופעת הלוואי הנפוצה ביותר הנובעת משימוש בתוספי סידן היא [[עצירות]].כדורי סידן עשויים לגרום גם לנפיחות וגזים במעיים. ניתן בקלות להתגבר על תופעות אלו על ידי שתייה מרובה של מים והקפדה על תזונה מאוזנת ועשירה בסיבים.תוספי סידן עשויות לתרום להתפתחות אבנים בכליות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20170118041341/https://www.drugs.com/monograph/calcium-salts.html|כותרת=Calcium Salts Monograph for Professionals - Drugs.com|אתר=web.archive.org|תאריך=2017-01-18|תאריך_וידוא=2018-12-29}}</ref>יש מחקרים הטוענים שנטילת תוספי סידן אצל אנשים עם נטייה להתפתחות אבני סידן (למשל בכליות), אינה מומלצת, כיוון שהנטילה עשויה להאיץ את התהליך. עם זאת, חשוב לזכור שחשוב ליטול סידן, שכן הסידן חשוב לבניית עצם, למניעת אוסטאופורוזיס, להולכה עצבית תקינה, לכיווץ שרירי הגוף ושריר הלב ועוד. <ref name=":0" /> צריכה מוגזמת של נוגדי חומצה קלציום קרבונט/תוספי תזונה (כגון טאמס) למשך שבועות או חודשים יכול לגרום ל[[חלב-אלקלי|תסמונת חלב-אלקלי]], עם תסמינים החל מ[[היפרקלצמיה]] "hypercalcemia" עד כדי [[אי-ספיקת כליות]] קטלנית. אנשים שצורכים יותר מ-10 גרם [[סידן פחמתי]] "CaCO3" (המכיל 4 גרם סידן)נמצאים בסיכון לפתח סינדרום חלב-אלקלי <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Douglas P. Beall, Heidi B. Henslee, Heather R. Webb, R. Hal Scofield|שם=Milk-alkali syndrome: a historical review and description of the modern version of the syndrome|כתב עת=The American Journal of the Medical Sciences|כרך=331|עמ=233–242|שנת הוצאה=2006-5|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16702792}}</ref> <ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.pharmaline.co.il/240469|כותרת=מדריך בדיקות מעבדה - מאת פרופ' בן-עמי סלע / סידן|אתר=www.pharmaline.co.il|תאריך_וידוא=2018-12-29}}</ref>
למרות שמספר מחקרים הראו כי צריכת יתר של סידן בתזונה או כתוספים יכולה להיות קשורה בתמותה קרדיווסקולרית מוגברת,<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Liisa Byberg, Alicja Wolk, Eva Warensjö Lemming, Håkan Melhus|שם=Long term calcium intake and rates of all cause and cardiovascular mortality: community based prospective longitudinal cohort study|כתב עת=BMJ|כרך=346|עמ=f228|שנת הוצאה=2013-02-13|doi=10.1136/bmj.f228|קישור=https://www.bmj.com/content/346/bmj.f228}}</ref> <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Qian Xiao, Rachel A Murphy, Denise K. Houston, Tamara B. Harris|שם=Dietary and supplemental calcium intakes in relation to mortality from cardiovascular diseases in the NIH-AARP Diet and Health Study|כתב עת=JAMA internal medicine|כרך=173|עמ=639–646|שנת הוצאה=2013-04-22|doi=10.1001/jamainternmed.2013.3283|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3756477/}}</ref> מחקרים אחרים לא מצאו סיכון.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Julie M. Paik, Gary C. Curhan, Qi Sun, Kathryn M. Rexrode|שם=Calcium Supplement Intake and Risk of Cardiovascular Disease in Women|כתב עת=Osteoporosis international : a journal established as result of cooperation between the European Foundation for Osteoporosis and the National Osteoporosis Foundation of the USA|כרך=25|עמ=2047–2056|שנת הוצאה=2014-8|doi=10.1007/s00198-014-2732-3|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4102630/}}</ref> [[הרעלת סידן]] חריפה היא נדירה, וקשה להשיג ללא מתן סידן תוך-ורידית.
==סוגים==
בדרך חיים ובשוק תוספי הסידן בכלל קיימים מספר סוגים של תוספים הנבדלים בספיגה, ריכוז הסידן הזמין (אלמנטארי) ובמידת התאמתם למטופל:
*[[סידן קרבונט]]:רכיב בסיסי המצוי באופן טבעי ב[[קונכייה|קונכיות]], סלעים ואבן גיר.הוא בעל הריכוז הגבוה ביותר של סידן זמין מבין הסוגים הקיימים (35-40%).נדרשת לתוסף זה חומציות בקיבה על מנת להיספג ועל כן יש לצרוך בצמוד לארוחה.
*[[סידן ציטרט]]:רכיב בסיסי, בעל ריכוז נמוך יותר של סידן זמין (15-20%) אך ספיגה יעילה יותר בהשוואה לסידן קרבונט. יתרונו שאינו זקוק לחומציות בקיבה על מנת להיספג ולכן יכול להילקח בכל שעה ביום ללא תלות בארוחה. עשוי להתאים למטופלים הסובלים מבעיות בייצור חומציות בקיבה, מומלץ במידת הצורך לנוטלים תרופות סותרות חומצה.
*[[סידן גלוקנאט]]:בעל ריכוזים נמוכים של סידן זמין (9-13%)
*[[סידן פוספט]]:שיעורי ספיגה וריכוז סידן זמין (31-38%) דומים לסידן קרבונט.
יש תוספי סידן שמכילים [[ויטמין D]].ויטמין D הופך להורמון בגוף, אשר לאחר מכן גורם סינתזה של חלבונים מעיים האחראים על ספיגת הסידן. <ref>{{צ-ספר|מחבר=Combs, Gerald F.|שם=The vitamins : fundamental aspects in nutrition and health|מקום הוצאה=San Diego, Calif.|מו"ל=Academic Press|שנת הוצאה=1992|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/24468475|oclc=24468475}}</ref>
==ראו גם==
[[סידן]]
[[דלדול עצם]]
[[מחלה קרדיווסקולרית]]
==קישורים חיצוניים==
בעברית :
[http://www.derech-haim.co.il/?CategoryID=295 "תוספי סידן" - אתר דרך חיים]
[https://www.altman.co.il/article/women/menopause/%D7%9E%D7%99-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%9F/ "מי צריך תוסף סידן?" - אתר אלטמן]
[https://www.altman.co.il/article/women/menopause/%D7%9E%D7%99-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%9F/ "סידן" - אתר טבכ קסטל]
[https://www.rambam-medicine.org.il/category/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%99-%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%9F "צורכים תוספי סידן ? המאמר הזה בשבילכם " אתר - המרכז לרפואת הרמב"ם]
באנגלית :
[https://www.healthline.com/nutrition/calcium-supplements#section1 "תוספי סידן,האם אתה יכול להשתמש בהם?"-אתר Health Line]
== לקריאה נוספת ==
Hanson, Christel. "Calcium supplements-an overview: review." SA Pharmaceutical Journal 83.7 (2016): 22-28
==הערות שוליים==
| |||