נוקליאוסינתזה – הבדלי גרסאות

נוקליאוסינתזה כוכבית היא כינוי למנגנון הכולל מספר תהליכים גרעיניים בהם נוצרים גרעיני יסודות חדשים מיסודות קיימים. תהליך זה מתחולל באופן טבעי בכוכביםבמהלך [[מחזור החיים של כוכב|במהלךמחזור האבולוציהחייהם של שלהםהכוכבים]]. תהליך זה אחראי לנוכחותם היסודות מפחמן לברזל ברחבי גלקסיות, ובכללן 'שביל-החלב', בהבו נעשו התצפיות המאשרות הראשונות. כוכבים פועלים בתור כ[[כבשן|כבשנים]] (מכאן המונח [[היתוך גרעיני]] הנרדף ל[[מיזוג גרעיני]]) תרמו-גרעיניים בהם מימן, ואחריו הליום, מתמזגים לגרעינים כבדים יותר, תחתבטמפרטורות טמפרטורותהולכות גדלות והולכותוגדלות המאפשרות זאת, ככל שהרכב ליבת הכוכב מתפתח. חשיבות מיוחדת נודעת לפחמן, מאחר שהיווצרותו מהליום מהווה [[צוואר בקבוק]] בתהליך כולו. פחמן נוצר ב[[תהליך אלפא-משולש]] בכל הכוכבים. פחמן הוא גם היסוד העיקרי הגורם לשחרורם של נייטרונים חופשיים בתוך כוכבים, ומאפשר בכך את תהליך-S, בו בליעה איטית של נייטרונים ממירה ברזל ליסודות הכבדים מברזל וניקל.

תוצריהם של תהליכי נוקליאוסינתזה מתפזרים, בדרך-כלל, אל תוך הגז הבין-כוכבי תוך איבוד מסה. ראיות לאירועי אובדן מסה קיימות בצורת [[ערפילית פלנטרית|ערפיליות פלנטריות]] המתקבלות בסוף התפתחותם של כוכבים קטני-מסה, וגם בסיום חייהם של כוכבים בעלי מסה של יותר משמונה פעמים מסות שמש, סיום המאופיין באירועי התפוצצות{{הערה|'התפוצצות' - עוד מושג מושאל מהעולם המוכר של הכימיה - תגובות כימיות מהירות מאוד של חומרי נפץ, לטובת תיאור אירועים כוכביים-גרעיניים.}} אלימים במיוחד, הקרויים סופרנובות.

ההוכחה הישירה הראשונה לעובדה כי נוקליאוסינתזה מתרחשת בכוכבים הייתה התצפית ה[[אסטרונומיה|אסטרונומית]] לפיה גז בין-כוכבי נעשה יותר ויותר מועשר עם הזמן ביסודות כבדים. כתוצאה מכך, כוכבים שנבראו ממנו מאוחר יותר ב[[גלקסיה]], נוצרו כשהחומר המרכיב אותם כולל יסודות כבדים בתפוצה רבה יותר בהשוואה לכוכבים מדורות קדומים יותר. גילויו של היסוד [[טכנציום]] באטמוספירה של כוכב מטיפוס [[ענק אדום]] ב-[[1952]]{{הערה|1={{cite journal | author=S. Paul W. Merrill | title = Spectroscopic Observations of Stars of Class S| journal=The Astrophysical Journal | volume=116 | year=1952 | pages=21 | doi = 10.1086/145589 | bibcode = 1952ApJ...116...21M}}}} באמצעות [[ספקטרוסקופיה]], סיפק את העדות הראשונה לפעילות גרעינית בקרבם של כוכבים. בשל היותו רדיואקטיבי, עם זמן [[מחצית חיים|מחצית-חיים]] הקטןקטן בהרבה מגילו של הכוכב, שכיחותו בזמן נתון מציינת מתי נוצר לאחרונה בכוכב זה. עדות לא פחות משכנעת למקורם הכוכבי של יסודות כבדים, היא שכיחותם הגבוהה במיוחד של יסודות יציבים מסוימים אשר נתגלוהתגלו באטמוספירות הכוכביות של כוכבים השייכים ל[[דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל|ענף האסימפטוטי של ענקים]]. העובדה שנצפות שכיחויות [[בריום]] גבוהות פי 20–50 בהשוואה לנמצא בכוכבים לא מפותחים (צעירים), מהווה עדות לקיומו של [[תהליך- S]] בכוכבים מסוג זה. הוכחות מודרניות רבות לתהליך נוקליאוסינתזה כוכבית מבוססות על הרכב האיזוטופים של [[תווך בין-כוכבי#אבק בין-כוכבי|אבק כוכבי]], המורכב מחלקיקים מוצקים שהתגבשו מהגזים של כוכבים אשר מוצו מתכולתם של [[מטאוריט]]ים. אבק כוכבים מהווה מרכיב אחד של אבק קוסמי{{הערה|1={{cite journal | author=[[Donald D. Clayton]] and L. R. Nittler | title = Astrophysics with Presolar Stardust | journal=Annual Review of Astronomy and Astrophysics | volume=42 | year=2004 | issue=1 | pages=39–78 | doi = 10.1146/annurev.astro.42.053102.134022 | bibcode=2004ARA&A..42...39C}}}}