יפו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הוספת קישור לנוצרים |
||
שורה 88:
ב-[[1831]] השתלט השליט ה[[מצרים|מצרי]] [[אברהים פחה]] על העיר ללא קרב. יפו שימשה לקשר עם מצרים, מרכז לחילותיו, ובה נגבו מסים. פחה ביקש להפוך את ארץ ישראל לאזור התיישבות מצרי ובבוסתנים שסביב יפו קמו שכונות ערביות מוסלמיות של [[הגירה|מהגרים]] ממצרים. כך התיישבו באזור המרזבה כ-12,000 [[מהגר]]ים מצרים שהגיעו עם הצבא המצרי. המהגרים התפזרו גם למחוזות [[עזה]] ו[[חיפה]]. הם הקימו שכונות או כפרים קטנים בשם "סכנאת" וכך נבנו בסביבת יפו סכנת דנייטה (בין רחוב הרצל וסלמה), סכנת אל דרוויש (גבעת התמרים), סכנת אבו כביר, סכנת אל מוצרייה (מנשייה), סכנת שיח' אברהים (עג'מי) וסכנת חמד (דרום רחוב הרצל){{הערה|1=[http://www.bateibeer.com/yafo.html#y2 בתי הבאר של תל אביב].
[https://www.academia.edu/17844213/The_Development_of_the_Egyptian_Sakinat_in_the_Jaffa_Region_in_the_Nineteenth_Century רות קרק ואביב אופנהיים, "התפתחות הסכנאת המצריות באזור יפו במאה התשע-עשרה", אריאל, 210 - 211, אוגוסט 2015, עמ' 159 - 176].}}. יחסו של פחה
משנת [[1840]], לאחר עזיבת המצרים, שלט בעיר "קאימקאם" (ממלא מקום), מושל מטעם ה[[פחה]] של ירושלים.
| |||