הפרעה נפשית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 85:
 
== השפעת ההפרעה הנפשית על סביבת הפרט==
ההפרעה נפשית בעיקר משפיעה באופן בולט על בני משפחתו של החולה, הם חשים בעומס מכיוון שהם מרגישים כי הם האחראים על תפקודו ושלומו. בנוסף, סטיגמת החברה לגבי מחלות נפשיות מוסיפה לעומס של בני המשפחה מכיוון שהיא עלולה לגרום לריחוק התמיכה החברתית, ובושה מצד המשפחה. הסטיגמה כלפי החולים במחלה פוגעת ומזיקה ואף גורמת לחולי הנפש לחיות ללא זכויות ויחסים בין אישיים תקינים. אחרים חוששים "אולי גם אצלי מסתתרת איזו מחלת נפש מסתורית, וקשר עם חולה נפש תגלה זאת." ובכן, אנשים שמקננת אצלם מחלת נפש היא עלולה להתפרץ מסיבות רבות, וללא כל קשר להיכרות עם חולה נפש (גרינברג).השלכותיה של אותה סטיגמה כלפי החולים מביאות לאפליה בתעסוקה, בנישואין, בדיור ומקטין את סיכוייהם להשתקם ולהשתלב מחדש בחברה. כל זה משפיע על איכות חייהם, תחושת הרווחה והערכה העצמית של אותם חולים. עם זאת, הביקורת מצד החברה מוסיפה לעומס מכיוון שהחברה בעצם עלולה לעורר את המחשבה כי בני המשפחה הם האשמים בהפרעה, למשל: הם יחושו אשמים שלא שמו לב לסימנים מקדימים של המחלה ולא החלו בטיפול מידי.{{הערה|שם=לוי, א', חסון אוחיון, א', קרביץ, ש' (2007)|לוי, א', חסון אוחיון, א', קרביץ, ש' (2007). חוברת מידע בנושא מחלות נפש קשות ובני המשפחה. המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן: דיגיטלי.}}
 
== אפידמיולוגיה של הפרעה נפשית בישראל ==