הפרעה נפשית – הבדלי גרסאות

קשת רחבה של מצבים רגשיים התנהגותיים ומחשבתיים סוּוגו על ידי הפסיכולוגיה כאבנורמליות (סוטים מן הנורמה). סיווג זה השתנה עם השנים, וייתכנו בו הבדלים בין תרבויות. העיסוק בנושא בעייתי במיוחד, שכן הוא טעון משמעויות במגוון תחומים, משמעויות הנושאות עימן השלכות רפואיות, חברתיות, פוליטיות, מוסריות, דתיות ועוד. הסיווג להפרעות נפשיות הנפוץ בקרב מרבית העוסקים במקצועות בריאות הנפש ב[[ארצות-הברית]] הוא [[DSM|המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות]] של [[האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית]].

 

 

בשפה המדוברת, המונח הישן והצר "מחלת נפש" או "מחלת רוח" מתייחס בעיקר למקרים חמורים של הפרעה נפשית, לרוב כשמתלווים [[פסיכוזה|תסמינים פסיכוטיים]]. בישראל המונח "חולה נפש" ו"מחלת נפש" מופיע בחוקי המדינה. המונחים המשפטיים "חולה נפש" ו"מחלת נפש" צרים במובנם ומתייחסים ל[[פסיכוזה|מצב פסיכוטי]] בחוק הטיפול בחולי נפש, האחרון בשנת [[1991]],{{הערה|א. גרינשפן, י. מרגולין, א. ויצטום (עורכים), "פסיכיאטריה משפטית בישראל", הוצאה לאור אריה ניר, תל אביב 2009. עמודים 22-27}} ובחוק העונשין ("מחלה שפגעה ברוחו" של אדם).{{הערה|שם=גרינשפן 34|גרינשפן, מרגולין, ויצטום, 2009, עמודים 36-34}} מושג רחב יותר של "נכי נפש" מופיע ב"חוק לשיקום נכי הנפש בקהילה" משנת [[2000]].{{הערה|שם=גרינשפן 34}} המושגים "טירוף הדעת","בלתי שפוי בדעתו", המתייחסים למצבים פסיכוטיים או פגיעות נפשיות חמורות אחרות, מופיעים בישראל במסמכים של מוסדות ממשלה וחברות ביטוח.