מארי קירי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Bijo12 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{מדען
| שם = מארי קירי
| שם בשפת המקור = Maria Skłodowska-Curie
| תאריך לידה = [[7 בנובמבר]] [[1867]]
| תאריך פטירה = [[4 ביולי]] [[1934]]
| תמונה = [[קובץ:Mariecurie.jpg|מרכז|230px]]
| כיתוב = מארי קירי, בסביבות 1898
| תרומות עיקריות = מחקרים בתחום ה[[רדיואקטיביות]], גילוי ה[[רדיום]] וה[[פולוניום]], חקר הרדיום
| ענף מדעי = [[כימיה]], [[פיזיקה]]
| ארצות מגורים = [[פולין]], [[צרפת]] ישראל
| פרסים והנצחה = כלת [[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת [[1903]], כלת [[פרס נובל לכימיה]] לשנת [[1911]]
| הערות = מארי קירי הייתה ממש יפה
}}מארי קירי נחשבה לטובה ביותר בנשים בתחום המדעים
}}
 
[[קובץ:Marie Curie c1920.jpg|ממוזער|250px|מארי קירי, בסביבות 1920]]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
<br />[[קובץ:Marie Curie c1920.jpg|ממוזער|250px|מארי קירי, בסביבות 1920]]
[[קובץ:אבישי טייכר 179.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט על בית הולדתה של מארי קירי בוורשה]]
'''מארי קירי''' ({{שם בשפת המקור|שם=Maria Salomea Skłodowska-Curie|שפה=פולנית}}; {{תאריך משולב}}) הייתה מדענית פולנייה-צרפתייה, חלוצה בחקר תופעת ה[[רדיואקטיביות]]. זכתה לפרסום רב ככלת [[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת [[1903]] יחד עם בן זוגה "בזכות המחקר על תופעת הקרינה" ו[[פרס נובל לכימיה]] לשנת [[1911]] "על גילוי ה[[רדיום]] וה[[פולוניום]], ועל חקר הרדיום".
שורה 34 ⟵ 73:
ברקע למחקר של מארי ופייר על חומרים רדיואקטיביים עמדו שתי תגליות משמעותיות שהתגלו באותו הזמן. הראשונה בהן היא גילוי [[קרני רנטגן]] על ידי וילהלם רנטגן בשנת [[1895]] והשנייה היא תגליתו של ה[[פיזיקאי]] [[אנטואן אנרי בקרל]] משנת [[1896]] לפיה [[מלח (כימיה)|מלחי]] [[אורניום]] פולטים קרינה שדומה לקרינת רנטגן ביכולתה לחדור עצמים. בעקבות שתי תגליות אלה החלו מארי ופייר לחקור חומרים רדיואקטיביים, בדגש על [[עפרה (מחצב)|עפרת]] האורניום, המכונה פיצ'בלנדה, שהייתה רדיואקטיבית יותר מאורניום. נושא הרדיואקטיביות היה גם נושא עבודת הדוקטורט של מארי קירי.
 
=== ב-[[1898]] הגיעו השניים למסקנה כי העפרה הכילה רכיב רדיואקטיבי יותר מאורניום. במשך כמה שנים ובעבודה קשה זיקקו בני הזוג כמה טונות עפרת פיצ'בלנדה, כשהם מגדילים בהדרגה את ריכוז החומרים הרדיואקטיביים, עד שבסופו של דבר זיהו שני יסודות כימיים חדשים. לראשון קראו [[פולוניום]], על שם מולדתה של מארי קירי, ולשני קראו [[רדיום]] מכיוון שבחושך הוא זוהר באור כחלחל (ומכאן שמו - radius ב[[לטינית]] פירושו "קרן אור"). ===
 
בשנת [[1903]] קיבלה קירי יחד עם בעלה ועם אנרי בקרל [[פרס נובל לפיזיקה]], בהוקרה על "התרומה היוצאת מן הכלל שהשיאו באמצעות מחקריהם המשותפים על תופעת הקרינה שהתגלתה על ידי פרופסור אנרי בקרל". בכך הייתה לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל. שמונה שנים לאחר מכן זכתה מארי קירי שוב בפרס נובל והפעם [[פרס נובל לכימיה]]. הפרס ניתן לה בהוקרה על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום. בצעד יוצא דופן לא רשמה קירי פטנט על תהליך בידודו של הרדיום, ובכך אפשרה לקהילה המדעית מחקר ללא הפרעה. קירי הייתה האדם הראשון שקיבל או חלק שני פרסי נובל. היא אחת משני האנשים היחידים בהיסטוריה שזכו לפרס נובל בשני תחומים שונים, כשהשני הוא [[לינוס פאולינג]].