גומי – הבדלי גרסאות

'''גומי''' הוא [[פולימר]] אלסטי המורכב מתת יחידות של [[איזופרן]] ומכיל גם כמות קטנה של [[חלבונים]], [[שומנים]], [[סוכרים]] ו[[מינרל]]ים. גומי טבעי מיוצר מ[[שרף]] של [[עץ|עצים]] טרופיים שונים ומספר צמחים נוספים. ראיות ראשונות לשימוש בגומי טבעי נמצאו בחפירות ארכאולוגיות ב[[מרכז אמריקה]] ודרום [[מקסיקו]] ומתוארכות לתקופה של 1500 לפנה"ס. לגומי טבעי שימושים רבים בתחום תעשיית הרכב, המכשור הרפואי, תעשיות איטום ובידוד ותעשיות רבות נוספות, והוא מהווה [[חומר גלם]] חשוב ביותר. גומי טבעי הוא בין מוצרי ה[[יצוא]] של [[תאילנד]], [[ניגריה]], [[אינדונזיה]], [[קמרון]] ומקומות שונים על גדות ה[[אמזונאס (נהר)|אמזונאס]]. הגומי מסמל גמישות והשימוש במונח גומי מתייחס גם לאדם גמיש (איש גומי, נערת גומי) בגלל גמישותו.

 

גומי טבעי מיוצר בכ-7,500 מיני צמחים המשתייכים לכ-300 סוגים ושמונה משפחות. המוהל החלבי הנובע מפצעים בצמחים ממשפחת ה[[חלבלוביים]], ה[[תותיים]], ה[[הרדופיים]], ה[[מורכבים]], ה[[אסקלפיים]] וה[[פרגיים]] הוא למעשה [[צמג|צֶמֶג]] (לטקס) – תרחיף של חלקיקי גומי בתמיסה מימית.{{הערה|1=Priyadarshan P.M, Cle´ment-Demange A.(2004), Breeding Hevea Rubber: Formal and Molecular Genetics. Advances in Genetics Vol.52 p. 51-115.}} התפקיד הביולוגי של צמג בצמח אינו לגמרי ברור, אך חוקרים סבורים שהוא משמש כחומר [[קרישה]] בפצעים כדי למנוע חדירה של חרקים אל תוך רקמת ה[[שיפה]] של הצמח. מתוך מגוון הצמחים המייצרים צמג רק מעטים שימשו במהלך ההיסטוריה להפקה של גומי טבעי, כאשר המקור העיקרי להפקת גומי מהמאה התשע עשרה ואילך הוא עץ הגומי [[הוואה ברזילאית]] ''Hevea brasiliens''. מקורות נוספים להפקת גומי הם העץ פיקוס הגומי ''Ficus elastica'', עץ הגוטה-פרצ'ה, צמח הגואיול ''Parthenium argentatum'' וצמח השינן הרוסי ''Taraxacum koksaghyz''.