כלי מיתר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
האזכור הבלתי רלוונטי של דוד על פי המסורת היהודית מחייב השלמת פרטים על אישיותו המוזיקלית , הרחבה
שורה 25:
דרך נוספת להשמעת צליל ממיתר היא באמצעות ה[[אוויר]], כגון ב[[נבל אאולי]], בו הצליל מופק על ידי הרוח.{{ש}}
על פי המסורת היהודית, גם כינורו של [[דוד|דוד המלך]] ניגן באמצעות הרוח:
{{ציטוט|תוכן= אמר רב אחא בר ביזנא אמר רב שמעון חסידא כינור היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר.|מקור=[[תלמוד בבלי]] [[מסכת ברכות]] [http://pshita.cet.ac.il/sheet.aspx?SheetID=4 דף ג ע"ב]|מרכאות=כן}}על פי המקרא דוד המלך ניגן בין היתר בכינור ביום שבת עצמו, שנאמר: "מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות ליהוה ולזמר לשמך עליון, עלי עשור ועלי נבל, עלי היגיון בכינור" (תהלים צב). היגיון בכינור הוא הגייה בכינור, כלומר פריטה על מיתריו. על פי פסוק זה דוד המלך לא ניגן לבד בשבת אלא בחבורה של לפחות שלושה נגנים, ומי יודע כמה מאזינים, שכן מוזכרים לצד הכינור של דוד גם כלי נגינה נוספים כמו העשור והנבל. מאידך גיסא, גם אם דוד רק האזין לשלושת הנגנים הללו על כל פנים אין ספק מן הפסוק שהיה זה ביום השבת.
 
==שליטה בגובה הצליל==