אפרים קישון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 85:
 
== יצירתו ==
השפעתו של קישון על התרבות הישראלית - עצומה, וניכרת בתרומותיו לשפה העברית בהמצאת מטבעות לשון, לא פחות מאשר בתרומותיו כמבקר חברתי ביצירותיו הכתובות, המומחזות והמוסרטות. [[סאלח שבתי]], שם שהפך למושג, היה למעשה השתקפות סיפור קליטתם של עולים מארצות מצוקה. בשנות האלפיים היו מי שקבלו כי הסרט מציג סטריאוטיפיססטריאוטיפים שליליים על העלייה מארצות האסלאם, אך למעשה הסרט מגלה [[אמפתיה]] אל העולים וביקורת חריפה על הממסד שקלט אותם. גיבור הסרט מגלם מצד אחד דמות של עולה פרימיטיבי מארץ נחשלת של [[העולם השלישי]], ומצד שני אדם ערמומי אשר יכול להשיג את שלו מהממסד האטום והמטומטם, במיוחד בתקופת מלחמת בחירות. בסרט, מצליף קישון גם ב[[ממסד]] הישראלי כפול הפנים, כמו למשל בסצנת החלפת השלטים ב[[יער]]ות, בכל פעם שבא [[נדבנות|תורם]] אחר. הסרט הוצג בהצלחה רבה בחו"ל.
 
גיבוריו של קישון: [[ארבינקא]] הפרוע והחינני, שטוקס ה[[שרברב|אינסטלטור]], פליקס זליג ה[[חשמלאי]], השחקן ירדן פודמניצקי, הבירוקרטים קונשטטר וד"ר בר-ביצוע, שולטהייס הממולח, בירנבוים בעל החשיבות העצמית, ראש העיר קויבישבסקי, ציגלר הפקיד הנמוך והנרמס, העוזרת התימניה אתרוגה, ועוד אחרים, הפכו לחלק בלתי נפרד מן הנוף התרבותי של ישראל הצעירה.