קורבן חטאת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 73:
6. '''הקטרת אימורים''' - הקטרה זו נעשית בחטאת פנימית בדיוק כמו בחיצונית, על המזבח החיצון שבעזרה.
 
7. '''שריפת הבשר''' - מיוחד הוא דינו של בשר החטאת הפנימית: בשר זה אינו נאכל על ידי הכהנים כמו בחטאת חיצונית, ואף אינו מוקטר על המזבח (כמו ב[[קורבן עולה]]). יש להוציא אותו אל מחוץ לירושלים ושם הוא נשרף. שריפה זו איננה נחשבת כהקרבת קורבן , שהרי רק בית המקדש עצמו משמש להקרבת קורבנות, ולא כל שטח אחר מחוצה לו, ולכן אינה נחשבת כעבודה ולא צריכה דווקא כהן. שריפה זו נועדה בעיקרה לכילוי הבשר, מעין סילוק פסולת. מטעם זה, השריפה מתבצעת ב[[בית הדשן]], המקוםמקום מחוץ לירושלים בו מרכזים הכהניםהכוהנים את האפר המצטבר מדי יום על המזבח.
 
התורה קובעת שהאישים העוסקים בהוצאת החטאות הפנימיות אל מקום שריפתן וכן העוסקים בשריפה עצמה [[טומאה וטהרה|נטמאים]] למשך יום אחד. גם דין זה מבליט את הדבר ששריפה זו איננה נחשבת כהעלאת קורבן.
שורה 90:
 
בכל המקרים הללו חטאת העוף באה בנוסף לעולה, לרוב - אף היא מן העוף (פרט ליולדת עשירה, המביאה בהמה לעולה ועוף לחטאת).
 
===תהליך ההקרבה בחטאת העוף===
הקרבתה של חטאת העוף שונה בכמה פרטים מחטאת בהמה.
#[[מליקה]] - נעשית בקרן הדרומית מערבית, כאשר הכהן חותך בעזרת ציפורנו לפחות רוב אחד של ה[[שחיטה (הלכה)|סימנים]], ולא מנתק את הראש מהגוף, בניגוד ל[[עולת העוף]] שחייב לנתק.
#[[הזאת הדם]] - הכהן מתיז את הדם לקרן דרומית מערבית שבמזבח, וכל הדם שנשאר בעוף מתמצה אל היסוד.
#אכילה - כל בשרה נאכל לכוהנים זכרים כמו בשר חטאות הנאכלות, אך ללא ניתנת שום דבר למזבח חוץ מהדם.
 
==דינים מיוחדים בחטאת==