הנשמה במצרים העתיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
תגית: גרשיים שגויים
מושגים מסוימים
שורה 1:
על פי ההגות ה[[דת]]ית-[[פסיכולוגיה|פסיכולוגית]] ב[[מצרים העתיקה]], ה[[נשמה]] האנושית מורכבת מחמישה חלקים: ה'''רן''', ה'''בהבא''', ה'''קה'''הכא, ההשוי'''שעותת''', וה'''איב'''. בנוסף לחלקים אלה קיים גם ה[[גוף]] האנושי (הקרוי '''הא''').
 
==איב (לב)==
[[קובץ:Egypt dauingevekten.jpg|שמאל|ממוזער|450px|טקס שקילת הלב המתרחש לאחר המוות. על הכף השמאלית של המאזניים - הלב, על הכף הימנית - נוצת ה[[מע'ת]]. הבה, המוצג כאן כציפור עם ראש אדם, ניצב בצד שמאל על מקדש קטן ומחכה לראות את שיעלה בגורלו. הדמות הגדולה עם ראש תן היא [[אנוביס]], האחראי על השקילה. מתוך ספר המתים המצרי, [[פפירוס אני]]]]
החלק החשוב ביותר היה האיב, שזהה במשמעותו ל"[[לב]]" בעברית. לדעת המצרים הקדמונים, הלב הוא שהיה מושב הרגש והמחשבה, ולא ה[[מוח]]. הלב נחשב למפתח ל[[חיים שלאחר המוות]]. לאחר ה[[מוות]], [[אנוביס]] ו[[אל]]ים אחרים בדקו את לבו של האדם, בטקס שקילת הלב. אם הלב היה כבד יותר מ"נוצתה של [[מאע'ת]]", אז הוא נאכל בידי השד אמיתעמת.
 
==שעותשוית (צל)==
[[צל|צילו]] של האדם, ה"שעותשוית" שלו, תמיד היה נוכח. אדם אינו קיים ללא צל, וגם לא הצל ללא האדם, ולפיכך הניחו המצרים שהצל כולל בתוכו משהו מהאדם אותו הוא מייצג. מסיבה זאת, לעיתים התייחסו המצרים ל[[פסל (יצירה)|פסלים]] של אנשים או אלים כצל שלהם.
 
הצל בדרך כלל הוצג כדמות אנושית קטנה, שחורה לחלוטין, וכן כדימוי למוות, או כמשרת של אנוביס.
שורה 18:
המילה 'באו' (ריבוי של 'בא') מבוססת על מושג זה. פירושה הוא משהו הדומה ל'[[כוח (פיזיקה)|כוח]]' או '[[מוניטין]]', ובדרך כלל היא מאפיינת אלוהות. כאשר אלוהות התערבה בענייני בני האדם, נאמר שה'באו' של האל פועלים. במובן זה, המלך נחשב ל'בא' של האל, או שאל אחד נחשב לפעמים כ'בא' של אל אחר.
 
==קהכא (כוח החיים)==
הקה היה ''כח החיים'', ההבדל בין אדם מת לחי, והמוות אירע כאשר הקה עזב את האדם. הקה נוצר על ידי האל [[חנום]] על [[אובניים]] של קדרים, או שהועבר לילדים דרך ה[[תא זרע|זרע]] של אביהם.