ארכיטקטורה פורנזית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
Force de Mots (שיחה | תרומות) מ סקריפט החלפות (, פרויקט) |
||
שורה 1:
'''ארכיטקטורה פורנזית''' (''Forensic Architecture'') היא סוכנות מחקר מולטי-דיסציפלינרית שבסיסה בגולדסמית'ס, [[אוניברסיטת לונדון]], שבעזרת טכניקות אדריכליות מנהלת מחקרים על אירועי אלימות והפרת זכויות אדם לרוחב העולם. הקבוצה נוסדה ומנוהלת בידי האדריכל הבריטי-ישראלי [[אייל ויצמן]].{{הערה|1=Forensic Architecture (ed.), ''Forensis: The Architecture of Public Truth''. Berlin: Sternberg Press, 2014.}}
הסוכנות מפתחת טכניקות עדות חדשות ומנהלת מחקרי אדריכלות ומדיה מתקדמים עבור ובשיתוף של קהילות אזרחיות שנפגעו ממצבי אלימות שהופעלה בעיקר מצד מדינות ותאגידים.{{הערה|1=Mackey, Robert (November 24, 2014), [https://www.nytimes.com/2014/11/25/world/middleeast/video-analysis-of-fatal-west-bank-shooting-said-to-implicate-israeli-officer.html Video Analysis of Fatal West Bank Shooting Said to Implicate Israeli Officer], ''New York Times''}} הסוכנות מורכבת מצוותים אינטרדיסציפלינריים של חוקרים הכוללים [[אדריכל
הסוכנות משתמשת ומפתחת טכניקות אדריכליות ו[[אמצעי תקשורת|מדיה]] מתקדמות במטרה לחקור עימותים מזוינים והרס סביבתי, וכן כדי להצליב מגוון רחב של מקורות מידע ותיעוד, כגון דיווחים חדשותיים, אמצעי [[חישה מרחוק]], ניתוח חומרי ועדויות אנושיות.
ארכיטקטורה פורנזית מהווה, כמו כן, שדה מחקר אקדמי ופרקטיקה חדשה שמפותחת במרכז למחקרי אדריכלות בגולדסמית'ס, אוניברסיטת לונדון.{{הערה|1=[https://www.gold.ac.uk/pg/ma-research-architecture/#module-content--149216 MA in Research Architecture]. Goldsmiths, University of London}} מטרתה להפיק ולהציג עדויות ארכיטקטונית ביחס למבנים וסביבות אורבניות ולייצוגיהם התקשורתיים.
שורה 10:
ארכיטקטורה פורנזית הוקמה בשנת 2010 כפרויקט מחקר במרכז למחקרי אדריכלות בגולדסמית'ס, אוניברסיטת לונדון. הפרויקט פותח כתגובה להתכנסות של מספר תופעות, כגון האורבניזציה של שדה הקרב (כפי שטוען ויצמן, "בתקופה בה רוב האנשים שנהרגים בעימות מזוין מתים בתוך מבנים, העיר אינה יכולה עוד להיתפס אך ורק כאתר של לחימה, אלא יש להבינה כמנגנון אתו מנוהלת המלחמה. כששוקע לבסוף אבק הקרב, האופן בו הוא שוקע יכול להפוך לעדות"),{{הערה|1=Forensic Architecture (ed.), ''Forensis'', p. 16. דוגמה מרתקת לשימוש בסביבה הבנויה כאמצעי לחימה ניתן למצוא בספר: איל ויצמן, ''ארץ חלולה: ארכיטקטורת הכיבוש של ישראל''. תרגום: מתן קמינר. תל אביב: [[הוצאת בבל]], 2017 [2007], בפרט הפרק "ללכת דרך הקירות: לוחמה עירונית", עמ' 234-275.}} שחיקת האמון בעדויות ביחס לפשעים והפרת זכויות אדם שמבצעת המדינה, הצמיחה וההתפשטות של מדיה בקוד פתוח (או "שטף התמונות"), השימוש המוגבר במצלמת הטלפון החכם לשם תיעוד הפרת זכויות אדם בעימותים אורבניים, והצורך להעניק לחברה האזרחית את האמצעים להפקת עדות לשם פנייה לסעד משפטי ופוליטי.{{הערה|1= Kimmelman, Michael (April 6, 2018), "[https://www.nytimes.com/2018/04/06/arts/design/forensic-architecture-human-rights.html Forensics Helps Widen Architecture's Mission]", ''New York Times''. נדלה בתאריך 22/1/2019}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==לקריאה נוספת==
* ויצמן, אייל ותומס קינן. ''הגולגולת של מנגלה: לידתה של האסתטיקה הפורנזית''. תרגום: תמי אילון-אורטל. תל אביב: [[הוצאת רסלינג]], 2012.
* ויצמן, אייל. ''סף המדבר, קו העימות: יישוב ופינוי כשינוי אקלים בנגב''. תרגום: עמי אשר. תל אביב: [[הוצאת בבל]] ועמותת זוכרות, 2015.
* Forensic Architecture (ed.), ''Forensis: The Architecture of Public Truth''. Berlin: Sternberg Press, 2014.
* Weizman, Eyal. ''Forensic Architecture: Violence at the Threshold of Detectability''. New York: Zone Books, 2017.
| |||