ארכיטקטורה פורנזית – הבדלי גרסאות

ארכיטקטורה פורנזית הוקמה בשנת 2010 כפרויקט מחקר במרכז למחקרי אדריכלות בגולדסמית'ס, אוניברסיטת לונדון. הפרויקט פותח כתגובה להתכנסות של מספר תופעות, כגון האורבניזציה של שדה הקרב (כפי שטוען ויצמן, "בתקופה בה רוב האנשים שנהרגים בעימות מזוין מתים בתוך מבנים, העיר אינה יכולה עוד להיתפס אך ורק כאתר של לחימה, אלא יש להבינה כמנגנון אתו מנוהלת המלחמה. כששוקע לבסוף אבק הקרב, האופן בו הוא שוקע יכול להפוך לעדות"),{{הערה|1=Forensic Architecture (ed.), ''Forensis'', p. 16. דוגמה מרתקת לשימוש בסביבה הבנויה כאמצעי לחימה ניתן למצוא בספר: איל ויצמן, ''"ארץ חלולה: ארכיטקטורת הכיבוש של ישראל''". תרגום: מתן קמינר. תל אביב: [[הוצאת בבל]], 2017 [2007], בפרט הפרק "ללכת דרך הקירות: לוחמה עירונית", עמ' 234-275.}} שחיקת האמון בעדויות ביחס לפשעים והפרת זכויות אדם שמבצעת המדינה, הצמיחה וההתפשטות של מדיה בקוד פתוח (או "שטף התמונות"), השימוש המוגבר במצלמת הטלפון החכם לשם תיעוד הפרת זכויות אדם בעימותים אורבניים, והצורך להעניק לחברה האזרחית את האמצעים להפקת עדות לשם פנייה לסעד משפטי ופוליטי.{{הערה|1= Kimmelman, Michael (April 6, 2018), "[https://www.nytimes.com/2018/04/06/arts/design/forensic-architecture-human-rights.html Forensics Helps Widen Architecture's Mission]", ''New York Times''. נדלה בתאריך 22/1/2019}}